יהדות מרוקו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור להמעמד הגבוה
שורה 397:
=== מעמד האישה ===
[[קובץ:Jewish_women_in_morocco.jpg|ממוזער|ערב התרמה ב[[רבאט]] של אגודת הנשים היהודיות במרוקו]]
מעמד האישה בקהילה היהודית במרוקו היה שונה מעיר לעיר, מהמעמדמ[[המעמד הגבוה]] למעמד הנמוך, בין אזורים עירוניים לאזורים כפריים ומתקופה לתקופה. החוקר [[אליעזר בשן]] בחן את מעמד הנשים היהודיות במרוקו בין המאה ה-18 לתחילת המאה ה-20 על פי מכתבים ותעודות שהשתמרו בארכיונים שונים.{{הערה|אליעזר בשן, '''נשים יהודיות במרוקו: דמותן בראי מכתבים מן השנים 1733 - 1905''', הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2005.}} מצד אחד במחקרו הוא מצא סיפורים הנוגעים לנשים נחותות מעמד, שעבדו כמשרתות וסבלו מאלימות פיזית, או כאלו שהמירו את דתן מחמת מצוקה חומרית, אך לצד זאת מתוארות נשים עשירות שעסקו בענפי כלכלה ומסחר כיאות לבנות מעמד זקופות קומה, ונשים משכילות שעסקו בפעילות ציבורית.{{הערה|דן מנור, [http://www.news1.co.il/Archive/003-D-31314-00.html האישה בספרות העיון של חכמי מרוקו], מקור ראשון, 10.08.2008.}} נשים הצליחו לעסוק לעיתים גם בתחומי הדת, וכך למשל היו משוררות כגון [[פריחא בת יוסף]] שעסקו בחיבור של שירת קודש, נחשבו לבקיאות בכתבי הדת ונזכרו כ[[צדיק]]ות. כמו כן היו נשים שזכו לפרסום רב כזמרות, כגון [[זוהרה אלפסיה]].
 
החל מסוף המאה ה-19 חלו תמורות משמעותית במעמד האישה היהודית. בעקבות הקמת בתי ספר לבנות של [[כי"ח]] ברחבי [[מרוקו]], התאפשר חינוך אוניברסלי לבנות יהודיות. מספר מצומצם של נשים אף הצליחו להגיע לתפקידים רמי מעלה במוסדות הקהילה היהודית, כך למשל עו"ד [[הלן קאזס בן עטר]] כיהנה כראש אגודת בוגרי כי"ח במרוקו ואף ניהלה את מאמצי הסיוע לאלפי פליטים יהודים מ[[אירופה]] שהגיעו למרוקו במהלך מלחמת העולם השנייה. בנוסף, בערים שונות ברחבי מרוקו הוקמו אגודות נשים על ידי בוגרות כי״ח. אגודות נשים אלה עסקו בעיקר בפילנתרופיה וגייסו כספים למען חינוך לשכבות החלשות.