היסטוריה של עם ישראל – הבדלי גרסאות

בשנת [[המאה ה-4 לפנה"ס|332 לפנה"ס]] נכבשה הארץ בידי [[אלכסנדר מוקדון]]. לאחר פירוק האימפריה שלו עברה לשלטון ה[[בית תלמי|תלמיים]] - מלכי מצרים, ובשנים [[201 לפנה"ס|201]]–[[198 לפנה"ס]] (מלחמה סורית חמישית) הצליחו ה[[סלאוקים]] להשתלט על האזור.

 

בהדרגה חלה הקצנה בגישתם של ה[[מתייוונים]]. הללו, אף שהיו אמונים על הנהגת העם ונשאו לעיתים קרובות בתפקידים הבכירים ב[[בית המקדש]] - מוקד החיים הציבוריים, הדתיים והפוליטיים של העם - החלישו את היהדות ומסורת האבות והגבירו את היסודות ההלינסטיים הנוכריים בחיי הציבור; אף ניסו לייסד בירושלים [[פוליס]] עם המוסדות ההלינסטיים המקובלים.

הדבר עורר זעם ואיבה בקרב שכבות העם השונות, והביא למאבק בתוך הציבור היהודי, שהתמקד סביב איוש משרת [[הכהן הגדול]]. השלטון הסלאוקי בחר להתערב במאבק והתייצב באופן טבעי לצד ה[[מתייוונים]] ובאופן הקיצוני ביותר.