מנזר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לאצולה
מ הוספת קישור לאריסטוקרטיה (מעמד)
שורה 12:
במקומות שונים ב[[גאליה]] הוקמו בסוף תקופת שלטון [[הקיסרות הרומית]] מנזרים, חלקם מחוץ לערים וחלקם, בעיקר מנזרי נשים, בתוך שטח העיר. חלק מאבות המנזר היו בישופים כפי שחלק מהבישופים היו אבות מנזר. ב[[אירלנד]] התפתחה נזורה מסוג שונה ששאבה את רעיונותיה מהמבנה השבטי האירי. בסוף [[המאה ה-6]] יצא [[קולמבנוס]] מאירלנד לגאליה ושינה את פני הנזורה הארופאית.
 
במהלך [[ימי הביניים]] עם המעבר ל[[פיאודליזם|שיטה הפיאודלית]] רצו בעלי האחוזות להשתלט על המנזרים, הן בגלל רכושם ואדמותיהם והן עקב היוקרה שבבעלות על מנזר. נוצר מעמד של מגיני כנסייה (Advocatus Ecclesiae) מבין בני ה[[אצולה]] והאריסטוקרטיהוה[[אריסטוקרטיה (מעמד)|אריסטוקרטיה]] שתפקידם היה להגן על המנזר מפני מי שירצה להשתלט עליו. את המגנים הראשונים מינה [[קרל הגדול]], אחר כך בחר לעצמו כל מנזר מגן כנסייה. אולם חלק מהמגנים לא עבדו חינם ולכן היה המנזר צריך לתת להם [[בנפיקיום]] ומכאן הפרטה של אדמות ציבור ואבדן רכוש למנזרים, כלומר המנזרים הפכו לעניים יותר.
 
המנזרים הקתולים מאוגדים במסדרים שונים (כגון ה[[אוגוסטינים]], ה[[בנדיקטים]], ה[[כרמליטים]], ה[[טראפיסטים]], ה[[דומיניקנים]] וה[[פרנציסקנים]]) הנבדלים זה מזה בחוקיהם, נדריהם, אורחות חייהם ולבושם. היות שאחד הנדרים החשובים ביותר הוא נדר הפרישות, קיימת הפרדה ברורה בין נזירים לנזירות עד כדי מנזרים נפרדים.