האימפריה הקרולינגית – הבדלי גרסאות

קרל הגדול נחשב לגדול קיסרי האימפריה ומייסדה, וכנראה גם לקיסר המשפיע ביותר על הבאים בתור במורשתו. קרל נולד בעיר [[לייז']].{{הערה|{{Citation|last=Herodotus MK2 The Father of History|title=Dynasties The Holy Roman Empire|date=2017-02-10|url=https://www.youtube.com/watch?v=mYm6mSpmz0w|accessdate=2017-03-17}}}} אביו, פפין הגוץ הוביל להורשת המלוכה הפרנקית לשני בניו הביולוגיים- קרל ואחיו קרלומאן. קרלומאן לא האריך ימים אך הספיק לשלוט במשך כשלוש שנים עם אחיו קרל על העם הפרנקי. בשנת 771 (בארבעה בדצמבר אותה שנה{{הערה|שם=הערה מספר 20171108063835:0|{{צ-ספר|שם=The Carlingains in Central Europe, Their History, Arts, and Architecture: A Cultural History of Central Europe, 750-900|מו"ל=Koninklijke Brill Nv|שנת הוצאה=2004|עמ=49-50}}}}) נפטר קרלומאן וקרל עצמו נשאר לבד בשלטון. כשעלה קרל לשלטון הוא למעשה קיבל ממלכה שהתבססה עד עתה על לחימה מתמדת וגבורת לוחמים שאפיינה חלק מתרבותה קרל בתורו החליט להמשיך תרבות זאת ויצא למסעות צבאיים מרובים. הראשון בין כל המסעות האלו היה אל מזרח הממלכה כשהוא מתמודד עם צבא סקסוני בשנת 772-מסע צבאי שיסתיים בניצחון מוחץ ושיהיה אחד מהדברים שיקנו לו את התואר "הגדול". המסע הצבאי למעשה היה גם למסע דתי כשקרל הביא אל הסקסונים את הנצרות הקתולית. הוא יצא אל המסע לאחר אספה בוורמס כשהוא עובר את נהר הריין אל כיוון הסקסונים. באופן סמלי קרל זרק אליל שהיה מוצב באהרנבורג (Ehrenburg ) בשם אירמינסול (Irminsul)-אות להיותו כובש נוצרי שבא להמיר את דתו של העם הסקסוני-האות הזאת הייתה למעשה מאוד משמעותית מפני שלאותו האליל ( או כפי שחלק מהחוקרים סבורים כי היה זה אף עמוד הקשור אל העם הטווטוני) הייתה חשיבות רגשית ודתית עצומה בקרב בני המקום. סך כל המסעות כנגד הסקסונים ביחד עם הסלאבונים (Slavonians, עם נוסף שחי לצד מזרח הממלכה) וההונים עמדו על 23 בטווח זמן של 30 שנה. הם הובלו בחלק מהפעמים על ידי קרל עצמו ובפעמים אחרות על ידי מקורביו והם בניו.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Lewis Sergeant|שם=The Franks: From thier Origin as a Confedracy to the Establishment of the Kingdom of France and German Empire|מו"ל=Createspace Independent Publishing Platform|שנת הוצאה=2014|פרק=XVI. Charles the Great}}}} לאחר הכיבושים בסקסוניה פנה קרל אל איטליה שם כבש את אזור לומברדיה של היום ושחרר את הטריטוריות של רומא מידיו של [[דסידריוס, מלך לומברדיה|דסידריוס]] (,Desiderius, [[:en:Desiderius|ראה אנ']]), מלך הלומברדים.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Lewis Sergant|שם=The Franks: From their Origin as Confederacy to the Establishment of the Kingdom of France and the German Empire|מו"ל=Createspace Independent Publishing Platform|שנת הוצאה=2014|פרק=XVI Charles The Great}}}} בשנת 773 הייתה ההתערבות באיטליה כשהוא למעשה מגבה מבחינה צבאית בצורה חיונית לאפיפיור כנגד העם הלומברדי שחי דאז בצפון איטליה של היום.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Lewis Sergeant|שם=The Franks: From thier Origin as a Confedracy to the Establishment of the Kingdom of France and German Empire|מו"ל=Createspace Independent Publishing Platform|שנת הוצאה=2014|פרק=XVI. Charles the Great}}}} הלומברדים רצו לאחד את איטליה כולה תחת שלטונם ולצורך הגנה פנה האפיפיור של התקופה, [[אדריאנוס הראשון]], אל קרל.{{הערה|שם=הערה מספר 20171108063835:0}} מהלך צבאי זה גרם למפלה של הממלכה הלומברדית וקבלת כתר הברזל הלומברדי לידיו של קרל. תקופה זאת סומנה גם כההתחלה לכינויו בפי נתיניו-Charles le Magne, כלומר השם קרל בתוספת המילה "הגדול".{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Lewis Sergant|שם=The Franks: From their Origin as Confederacy to the Establishment of the Kingdom of France and the German Empire|מו"ל=Createspace Independent Publishing Platform|שנת הוצאה=2014|פרק=XVI Charles The Great}}}}

 

 

=== הכתרתו של קרל הגדול לקיסר ===