ויקיפדיה

מימונה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
הסרת קישורים עודפים
שורה 1:
[[קובץ:Moofletta.jpg|ממוזער|296x296 פיקסלים|[[מופלטה]], המאכל העיקרי של חגיגות המימונה]]
[[קובץ:PikiWiki Israel 21575 Events in Israel.jpg|טקסט=שולחן מימונה מסורתי וינטז|ממוזער|280x280 פיקסלים|שולחן מימונה וטקס המימונה]]
ה'''מִימוּנָה''' הוא [[חג]] [[מנהג (יהדות)|עממי]] של יהודים יוצאי צפון-מערב אפריקה, בעיקר יהדות מרוקו, הנהוג במוצאי [[שביעי של פסח]], ב[[אסרו חג]] (ב[[ישראל]] ב[[כ"ב בניסן]] ובחוץ לארץ ב[[כ"ג בניסן]]). מקור ה[[מנהג (יהדות)|מנהג]] שנויאינו במחלוקתברור, וסימוכין לחגיגת המימונה נמצאו רק החל מהמאה ה-18{{הערה|Enkin, Ari (April 13, 2014). "Mimouna: A Moroccan Jewish Celebration". unitedwithisrael.org. Retrieved September 23, 2015.|שמאל=כן}}{{הערה|שם=שרעבי}}. מסורת החג נחוגה ב[[ישראל]] החל מ-[[1965]]. חגיגת המימונה כוללת פתיחת שולחן ועליו מיטב מטעמים, ומיני מתיקה. המסובים נוהגים ללבוש בגדים מסורתיים מפוארים לרוב ירוקים עם ניטים הזהים למלבושי המימונה של יהודי מרוקו, כגון גלימות מוזהבות רקומות ו[[תרבוש]]ים צבעוניים, והוא כולל שירים, ברכות וריקודים{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.nofitmoreshet.org/מהי-מימונה/|הכותב=|כותרת=מהי מימונה|אתר=בית כנסת נופית|תאריך=}}}}.
 
== מקור החג ושמו ==
שורה 10:
במסורת יהדות מרוקו ניתן למצוא כמה אפשרויות באשר למקור החג ושמו. ראשית היא כי השם נובע מה[[מילה (בלשנות)|מילה]] ה[[ערבית]] "מָיְמוּן" שפירושה [[מזל]] והצלחה, והחוגגים מאמינים כי יום זה הוא יום סגולה לפרנסה ולזיווג. הסיבה העיקרית לכך היא היותו של חודש ניסן "ראש חודשים" ולכן המימונה היא מעין ראש השנה שני. ייתכן שזה מקור המנהגים שמזכירים את מנהגי ראש השנה: בחלק מהקהילות נהגו ללכת לנחל ולרחוץ ידיים ורגלים - מזכיר את ה[[תשליך]]. כמו כן, שולחן החג מכיל סימנים רבים כגוון [[דבש דבורים]], [[תמר מצוי#פרי התמר|תמר]], ועוד פירות שמזכירים את מנהג סימני ראש השנה.
 
לחלופין נטען כי החג הוא על שמו של אביו של הרמב"ם, רבי מימון, שנפטר ביום זה. מקור אפשרי נוסף הוא הכינוי "מימונה" שהוענק לכיכר הלחם הראשונה שנאפתה לאחר חג הפסח. שני האחרונים נתמכים על ידי הסוציולוגית [[רחל שרעבי]]{{הערה|אם כי היא גם לא שוללת את האפשרות שהלחם קרוי דווקא על שם החג, ולא להפך}}{{הערה|שם=שרעבי|שמעון כהן, [https://www.inn.co.il/News/News.aspx/274792 אז מאיפהמאין הגיעה לכאן המימונה?], באתר ערוץ 7, 21 באפריל 2014}}. עוד טיעון שנשמע הוא כי ישנו שד בשם 'מימון' ומטרת החג להפיס את דעתו במיני מתיקה.
 
הצעה נוספת היא שהשם מימונה נקשר למילה אמונה המזכירה אותה. לפיכך החג מתמקד בגאולה העתידית של [[עם ישראל]] ושיבתו לארץ ישראל. משמעות זאת נקשרת לקישור ה[[תלמוד]]י בין גאולת עם ישראל מידי המצרים על ידי ה' בפסח, בחודש [[ניסן]], לבין הגאולה העתידית מן הגלות והשיבה לארץ{{הערה|[https://www.fede-maroc.com/189578/מימונה סם בן שטרית, המימונה: חג של הכנסת אורחים ואהבת האדם באתר הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו.]}}.
שורה 23:
ההיסטוריונים [[חיים זאב הירשברג]] ויגאל בן-נון טוענים כי מקור החג ושמו הוא בחג חקלאי שנחגג לְשֵׁדָת מזל מקומית ובין היתר עורכים בו סעודה לְׂשֵׁדָה, ומצדדים זאת בעובדה שאין השולחן ערוך לסעודה רגילה, אלא נמצאים בו סמלים רבים אשר היו מרכזיים בטקסים שנערכו לשדים כמו דג חי במים, חמש טביעות אצבעות עמוקות בתוך בצק יחד עם חמישה צמידי זהב וכדומה{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=ח"ז הירשברג|שם="המימונה וחגיגות אסרו חג של פסח"|כתב עת=בתוך: זכור לאברהם, קובץ מאמרים לזכר ר' אברהם אלמאליח, ירושלים, תשל"ב|עמ=223}}}}{{הערה|שם=בן נון הארץ}}. יש טוענים שהחגיגה עצמה נבעה ממנהגים פאגאנים קדומים של שבטים ברברים שחיו באזור מרוקו{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=שירה אוחיון|כותרת=וְלָבְשָׁה הָעִבְרִיָּה תִלְבּשֶׁת עַרְבִיָּה|כתובת=http://www.haokets.org/2012/04/14/וְלָבְשָׁה-הָעִבְרִיָּה-תִלְבּשֶׁת1/|תאריך=14 באפריל 2012}}}}.
 
השערה נוספת של יגאל בן-נון היא כי מקורו של חג המימונה הוא בחג של זרם [[אסלאם|אסלאמי]] אלילי בשם gnawa, שפלש למסורת היהודית המרוקאית, התקבל בברכה בתרבות ה[[ישראל]]ית והפך להיות המסייםלמסיים של [[חג הפסח]]. הגנאווה עורכים טקסי פולחן פעם בשנה, והם מתחילים בתהלוכה ומסתיימים בריקודים המובילים לחווית אקסטזה. שיריהם פונים לאלה מימונה ולבן-זוגה, סידי מימון. גם בקרב אמונות הגנאווה שבמרוקו, הפנייה לגבירה מימונה ולבן זוגה קשורה לאלת המזל ולרצון לפייסה. יהודי מרוקו כנראה חגגו עם שכניהם בטקסים זהים, אך עם תכנים שונים שעיקרו את הסממנים ה[[אליל]]יים, והשאירו את השמחה והאמונה כי מדובר ביום ממוזל ומבורך. הבניית החג לתוך המסורת היהודית-ישראלית בעת החדשה הפכה אותו לחג שקשור בחג הפסח, כחג ה[[אביב]], תקופת מעבר מ[[חורף]] ל[[קיץ]] התחדשות ה[[טבע]] וגם החיים המסחריים. לדידו של בן נון רבים מיהודי צפון אפריקה התייחסו אל החג עם הזמן כחלק מציון תחילתה של שנה חדשה החג נחשב כסימן למזל טוב ולרווח כלכלי, כמו שבתרבויות אחרות נהוג לחגוג חגיגות דומות במועד זה של השנה, כמו למשל חג ה[[נורוז]] ב[[איראן]]{{הערה|[https://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsArticles/117_ben_nun4.pdf יגאל בן-נון על מקורותיה הראשוניים של המימונה]}}{{הערה|שם=בן נון הארץ}}.
 
החוקרת אסתר שקלים טוענת כי מקור החג הוא בחג הנורוז, ראש השנה הפרסי העתיק ששורשו נעוץ בדת אלילית קדומה. לדידה החג אומץ בתחילה לפני כ-1500 על ידי יהדות איראן. מאירן החג התפשט לשאר הקהילות במזרח והגיע גם ליהדות מרוקו{{הערה|[https://m.ynet.co.il/Articles/4511872 אסתר שקלים, כך גנבו המרוקאים את המימונה מהפרסים]}}.
שורה 50:
* [[סהרנה]]
* [[רומפלנאכט]]
* [[פסח]]
 
==לקריאה נוספת==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/מימונה"