|
לשיטה הישראלית הישנה שקדמה לשיטת בדר-עופר יש מאפיין בסיסי, אשר תומכיה רואים בו יתרון: "סכום השגיאות" שלה בין יחס המצביעים של מפלגה לבין יחס המושבים שלה הוא המינימלי האפשרי{{הערה|ב"סכום שגיאות" מינימלי הכוונה היא לכך שאם: <math>k</math> הוא מספר המפלגות, <math>a_i</math> הוא מספר הקולות שקיבלה המפלגה ה-<math>i</math>-ית, ו-<math>n_i</math> הוא מספר המושבים שלה, אז הסכום <math>\sum_{i=1}^{k}{\left|\frac{a_i}{\sum_{i=1}^{k}{a_i}}-\frac{n_i}{\sum_{i=1}^{k}{n_i}}\right|}</math> הוא המינימלי בין כל החלוקות האפשריות.}}, בהשוואה לכל שיטת חלוקה אחרת.
מאידך, לשיטת בדר-עופר יש מאפיין בסיסי, שנתפס כיתרון בעיני אלה -, שמצד אחד רואים - בכל מערכת של הקצאת מושבים בפרלמנט לפי מספר קולות - [[מחיר|מערכת תימחור]] לכל דבר -, ושמצד שני תומכים בהחלת עיקרון השויון במערכות-תימחור: ואכן, בשיטה הישנה המחיר למנדט עלול להיות לא שוויוני אלא [[תמחור דינמי|דיפרנציאלי]] - כלומר ייתכן שעל מושב מסויים "ישולם" מספר קולות גדול יותר מאשר על מושב אחר, וזאת בניגוד לשאיפה לייצוג אחיד ושוויוני - שממומשת{{הערה|שם=coin}} בשיטת בדר-עופר על ידי מחיר-אחיד-למושב עבור כל המפלגות. למעשה, הסיבה לכך שהמחיר האחיד מתאפשר רק לפי חוק בדר עופר אך לא לפי החוק הישן היא, שבשונה מהשיטה הישנה המתחשבת ב"עודף קולות" - אשר לעיתים יכול להספיק כדי "לקנות" מושב שלם - אשר "נמכר" אפוא במחיר יותר זול מזה של המושבים האחרים, הרי ששיטת בדר עופר אינה מתחשבת כלל בעודפי קולות - כך שכאשר המחיר האחיד המתקבל בה מתרגם עודף כזה ל"חלקי-מושב" - אז הם "מושלכים לפח"{{הערה|בניסוח מתמטי: קיים קבוע חיובי (לא בהכרח שלם) c, כך שלגבי כל מפלגה שמספר קולותיה הוא <math>a</math> מספר מושביה הניתנים לה ע"י שיטת בדר-עופר הוא <math>[a/c]</math>, כאשר [x] היא [[פונקציית הערך השלם]]. למעשה, <math>c</math> הוא המחיר (האחיד) למושב, ובלבד שגוש-רשימות שחתמו על הסכם עודפים ייחשב כמפלגה אחת לענין זה.}}. (למשל, בפרלמנט שבו שלושה מושבים ושלוש מפלגות: הגדולה קיבלה 14 קולות, הבינונית קיבלה 7 קולות, והקטנה קיבלה 6 קולות: בשיטה הישנה המפלגה הגדולה משלמת על המושב שלה 9 קולות, בעוד ששתי המפלגות האחרות משלמות 7 קולות ו-6 קולות בהתאמה. בשיטת בדר-עופר המחיר הנדרש הוא אחיד: 7 קולות למושב, בעוד שחלקי-המושב שמתקבלים חישובית עבור המפלגה הקטנה לפי המחיר האחיד - אינם הופכים בפועל לחלקי-מושב בפרלמנט).
בדומה לכך, השיטה הישנה נגועה{{הערה|שם=coin|במערכות-בחירות שבהן חלוקת המושבים אינה מצריכה הטלת מטבע על מנת להכריע בין מפלגות שזכו במספר קולות זהה ושמתמודדות על אותו מושב.}} במספר פרדוקסים-לכאורה שמהם משוחררת{{הערה|שם=coin}} שיטת בדר עופר.
|
