שמואל להיס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
קידוד קישורים, אחידות במיקום הערות שוליים
שורה 3:
 
==ביוגרפיה==
ב[[מלחמת העצמאות]] היה להיס [[סמ"פ]] בגדוד 22 של [[חטיבת כרמלי]]. ב-[[23 ביוני]] 1948 נמנה עם שומריהם של עצורים ב[[מחנה יונה]], מרביתם עולי [[אלטלנה]]. במהלך פעילות זו פצע בירייה את אחד העצורים.{{הערה|{{מעריב|יוסף וקסמן|וידויו של מנכ"ל הסוכנות|1978/12/28|01625}}}} הפרקליטות הצבאית הגיעה למסקנה שלהיס ירה בחוסר זהירות ויש להאשימו בפציעה שלא כחוק.{{הערה|[[צבי ענבר]], '''מאזניים וחרב: יסודות המשפט הצבאי בישראל''', תל אביב: [[מערכות]]; צה"ל – הפרקליטות הצבאית הראשית, 2005, עמ' 507}}
 
בהמשך המלחמה מונה ל[[מפקד פלוגה]] בגדוד 22, בדרגת [[סגן ראשון]], והיה אחד מהאחראים ל[[טבח חולא]]. סמג"ד בחטיבה, [[דב ירמיה]], גילה זאת, ולהיס טען בפניו כי הייתה זו [[נקמה|נקמתו]] על רצח חברו הטוב ביותר ב[[טבח בתי הזיקוק|טבח בית הזיקוק בחיפה]]. בעקבות כך החליף אותו ירמיה. להיס הועמד לדין ב[[בית דין צבאי (ישראל)|בית דין צבאי]] באשמת [[רצח]] של אנשים אחדים. במשפטו טען שהפשע בוצע מחוץ לגבולות ישראל, ולכן הדין הישראלי אינו חל עליו. בית הדין הצבאי דחה טענה זו, אבל אִפשר דחייה במשפט על מנת לאפשר עתירה ל[[בג"ץ]].{{הערה|{{הצופה||קצין הנאשם ברצח שבויים בפני בית הדין העליון|1949/01/10|00415}}}} בדיון בבג"ץ טענה המדינה כי אין לבג"ץ סמכות לפרש את החוק הצבאי. בפברואר 1949 דחה בג"ץ את הטענה של להיס ואת טענת הממשלה, ואפשר למשפט להמשיך.{{הערה|[http://lawlib.huji.ac.il/heshin/bgz-27.48.pdf בג"ץ 27/48 שמואל להיס נגד שר הביטחון ואחרים], ניתן ב-1 בפברואר 1949}} להיס הואשם שב-31 באוקטובר רצח 18 אנשים, ולמחרת רצח 15 אנשים. הוא [[זיכוי מחמת הספק|זוכה מחמת הספק]] מהאשמה הראשונה, אך הורשע באשמה השנייה ונדון לשבע שנות מאסר. להיס ערער על ההרשעה ועל העונש בפני בית הדין הצבאי העליון שבראשות האלוף [[איתן אבישר]]. בית הדין הותיר את ההרשעה בעינה, אך הפחית את העונש לשנת מאסר אחת. ב[[ג' באייר]] [[ה'תש"י]] ([[יום העצמאות]]) ביטל [[נשיא מדינת ישראל|נשיא המדינה]], [[חיים ויצמן]], את העונש שהוטל על להיס.{{הערה|[[צבי ענבר]], '''מאזניים וחרב: יסודות המשפט הצבאי בישראל''', תל אביב: [[מערכות]]; צה"ל – הפרקליטות הצבאית הראשית, 2005, עמ' 659–661}}
 
ב-1955 קיבל להיס [[חנינה (ישראל)|חנינה]] בדיעבד מ[[נשיא מדינת ישראל|נשיא המדינה]] [[יצחק בן-צבי]]. לאחר מכן הוסמך ל[[עורך דין]].
 
להיס שימש נציג הגזברות ונציג מנהלת הסוכנות היהודית בארצות הברית.{{הערה|{{דבר|טוביה מנדלסון|מנכ"ל הסוכנות משלם ביטוח לאומי בארה"ב; להיס שומד על הזכויות שצבר כשליח|1980/12/30|00106}}}} בראשית שנת [[1978]] מונה למנכ"ל [[הסוכנות היהודית]].{{הערה|{{דבר||שמואל להיס נבחר למנכ"ל הסוכנות|1978/02/03|00311}}}} ב-1979 הציע שיום שחרור ירושלים ייקבע בחוק כ"[[יום ירושלים]]".{{הערה|{{הארץ|רעיה יגלום|קרדיט חסר|1.1714229|}}}}. בשנת 1980 התבקש לאסוף מידע על ממדי ההגירה מישראל לארצות הברית. הדו"ח של להיס העריך שבין 300,000 ל-500,000 ישראלים חיים בארצות הברית כאשר רובם מרוכזים בניו יורק ובלוס אנג'לס. בשנת 1981 התפטר מתפקידו בעקבות הביקורת על הדו"ח.{{הערה|{{דבר|טוביה מנדלסון|בעקבות הדו"ח על היורדים והביקורת להיס מתפטר מתפקיד מנכ"ל הסוכנות היהודית|1981/02/12|00101}}}}
 
בשנת [[1989]] זכה ב[[פרס יושב-ראש הכנסת לאיכות החיים]] על "הגברת ה[[עלייה לישראל|עלייה]], מניעת ה[[ירידה מישראל|ירידה]] והקלת ה[[קליטת עלייה|קליטה]]".{{הערה|[http://main.knesset.gov.il/About/Departments/Documents/fund_qualityOfLife2.pdf מקבלי הפרסים של קרן פרס יושב ראש הכנסת לאיכות החיים], באתר הכנסת}}
 
נפטר ב-5 במרץ 2019 ונטמן בבית הקברות שדה יהושע בחיפה. הותיר בת זוג, פרופ' לאה ביידר, ושתי בנות.{{הערה|[https://www.avelim.co.il/%D7%A2%D7%95%D7%93עוד-%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9Cשמואל-%D7%9C%D7%94%D7%99%D7%A1להיס-%D7%96%D7%9Cזל עו"ד שמואל להיס ז"ל], באתר "אבלים"}}
 
==לקריאה נוספת==