פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 388 בתים ,  לפני 4 חודשים
נא להעלות את זה בדף השיחה
ב[[גליציה]] ניצחו החסידים במהירות, וב[[הונגריה]] הייתה השפעתם חלשה ולא הביאה להתנגדות קיצונית. הלא-חסידים שם, בעיקר באחרונה, נודעו כ"אשכנזים" בניגוד לחסידים שהתפללו ב[[נוסח ספרד]]. העימות בין החסידים והמתנגדים ב[[מזרח אירופה]] הלך ושכך במהלך [[המאה ה-19]], כשעלה הצורך להתייצב מול [[תנועת ההשכלה היהודית|ההשכלה]], ה[[סוציאליזם]], ה[[התנועה הציונית|ציונות]] ותנועות אחרות שאיימו על שני הציבורים. ב-1912 נטלו נציגים משני המחנות חלק בייסוד [[אגודת ישראל]], ו[[בין מלחמות העולם]] היה [[החפץ חיים]] למנהיג מקובל על החרדים המזרח-אירופאים כולם{{הערה|[[בנימין בראון]] כותב: "הוא היה 'ליטאי' אך קשה להגדירו כ'מתנגד' במובן הנוקשה של המילה": בנימין בראון, '''[http://www.jstor.org/stable/23365102 דוקטרינת 'דעת תורה': שלושה שלבים]''', עמ' 14.}}, שנזקקו יותר ויותר להתבצרות תרבותית.
 
כאשר התבססו עולם הישיבות הליטאי והחברה סביבו בישראל וב[[ארצות הברית]] לאחר [[השואה]], נספחו אליהם לא-חסידים רבים, כולל יוצאי ארצות שכלל לא היו בטווח המחלוקת עם החסידים, כמו [[גרמניה]]. בימינו החלוקה בין ה[[חרדים]] תלויה פחות בארצות מוצא ויותר בשיוך חברתי ובמוסדות חינוך. חלק מן ההבדלים בין החסידים למתנגדים הצטמצמו, וכך לדוגמה, בעשרות השנים האחרונות החלו ליחס ל"[[גדול הדור|גדולי הדור]]" הליטאים [[רוח הקודש (יהדות)|רוח הקודש]], בדומה ליחס החסידים ל[[אדמו"ר]]יהם {{דרושה הבהרה|סיבה = מתי נוצר השינוי, והאם בעבר לא ייחסו לרבנים רוח הקודש?}}.
 
==בישראל==