שמואל גינזבורג – הבדלי גרסאות

גיזנבורג היה חבר בהגנה וגר ב[[גדרה]]. בשנת [[1947]] יצא בשעות הלילה המאוחרות לחוף ניצנים לקבל את פני המעפילים שהגיעו באוניית ״[[שבתאי לוז'ינסקי (אוניית מעפילים)|שבתאי לוזינסקי]]״ הבריטים גילו את הפעולה הנ״ל תפסו את המעפילים וגם את חברי ההגנה שבאו לקבלם והגלו את כולם למחנה מעצר בקפריסין שם שהו חודש וחצי, עד אשר חזר לארץ עם חלק מהמעפילים שאף הצליחו להערים על הבריטים ולשכנעם שהם לא מעפילים אלא "מארץ ישראל". במחנה המעצר חברי ההגנה לימדו את המעפילים על הארץ וזאת במטרה שיצליחו לענות נכון אל שאלות הבריטים במבחן שהם עשו לכל מי שנתפס כדי להגיע לזיהוי אם הנתפס מעפיל או תושב ארץ ישראל שבא לעזור למעפיל. בהמשך חייו עבר מילה עם משפחתו להתגורר ב[[רמת גן]], ניהל בנק והיה פעיל בחוג ידידיי [[המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא – תל השומר|בית החולים שיבא ("תל השומר")]]. הראיון האחרון שהעניק היה בשנת [[1989]] לעיתונאי [[שמעון סאמט]], כותרת הראיון שנבחרה הייתה '''"מילה גינזבורג שחקן הנבחרת הארץ ישראלית בשנות ה-30 וה-40, מספר על המירוץ אחר הכדור ולא אחר הכסף בימים שלפני הטוטו."'''

[[קובץ:המגן של מילה גינזבורג.jpg|ממוזער|המגן שקיבל מילה גינזבורג על השתתפותו במוקדמות גביע העולם בכדורגל נגד נבחרת יוון ב1938.]]

<br />