איתן בן-אליהו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 40:
ב[[מלחמת ששת הימים]] שירת כטייס [[אוראגן]] בטייסת 113. בדצמבר [[1967]] עבר ל[[טייסת 101]] ("טייסת הקרב הראשונה") שהפעילה מטוסי [[מיראז' 3]], ובספטמבר [[1969]] עבר בעת הקמתה ל[[טייסת 201]] ("טייסת האחת") שהפעילה מטוסי [[F-4 פנטום]]. בהמשך התמנה גם לסמ"ט ב' ולסמ"ט א' בטייסת 201. ביוני 1972 סיים קורס מערכות נשק לטייסי קרב בבסיס [[חיל האוויר של ארצות הברית|חיל האוויר האמריקני]] "[[נליס (בסיס)|נליס]]" במדינת [[נבדה]] ב[[ארצות הברית]].
בספטמבר [[1973]] מונה לראש מדור תכנון מבצעים במטה החיל. ימים ספורים לאחר פרוץ [[מלחמת יום הכיפורים]], מפקד [[טייסת 201]] דאז נפצע בנטישה ולא יכול היה להמשיך בתפקידו. באותם ימים, בתחילת המלחמה, ספגה הטייסת אבידות כבדות, כאשר שבעה אנשי צוות נהרגו. בן-אליהו הוזעק לטייסת כדי לפקד עליה כממלא מקום. הוא נטל את הפיקוד על הטייסת והוביל אותה במלחמה. תחת פיקודו התאוששה הטייסת. בתום המלחמה המשיך לפקד עליה ומינויו הפך לקבוע ונמשך שלוש שנים.{{הערה|1=[[יפתח ספקטור]], '''רם וברור''', [[ידיעות ספרים]], [[2007]], עמוד 259
בינואר [[1976]] מונה לראש צוות הקליטה של מטוסי ה-[[F-15 איגל]], וביוני אותה שנה מונה למפקד טייסת ה-F-15 איגל ("בז") הראשונה של החיל: [[טייסת 133]] ("טייסת אבירי הזנב הכפול").
| |||