חוק בדר-עופר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏טיעונים בזכות שיטת בדר-עופר: הזזתי את טיעון המחיר האחיד לסוף הפרק, כדי לפנות את הבמה לטיעוני הפרדוקסים, התמציתיים והמשכנעים יותר. (גם ניסוחו מסורבל ומכביד -- אנסה לשפרו בהמשך).
שורה 145:
==טיעונים בזכות שיטת בדר-עופר==
 
לשיטה הישראלית הישנה שקדמה לשיטת בדר-עופר יש מאפיין בסיסי, אשר תומכיהשתומכיה רואים בו יתרון: "סכום השגיאות" שלה בין יחס המצביעים של מפלגה לבין יחס המושבים שלה הוא המינימלי האפשרי{{הערה|ב"סכום שגיאות" מינימלי הכוונה היא לכך שאם: <math>k</math> הוא מספר המפלגות, <math>a_i</math> הוא מספר הקולות שקיבלה המפלגה ה-<math>i</math>-ית, ו-<math>n_i</math> הוא מספר המושבים שלה, אז הסכום <math>\sum_{i=1}^{k}{\left|\frac{a_i}{\sum_{i=1}^{k}{a_i}}-\frac{n_i}{\sum_{i=1}^{k}{n_i}}\right|}</math> הוא המינימלי בין כל החלוקות האפשריות.}}, בהשוואה לכל שיטת חלוקה אחרת.
 
עם זאת, השיטה הישנה נגועה{{הערה|שם=coin|במערכות-בחירות שבהן חלוקת המושבים אינה מצריכה הטלת מטבע על מנת להכריע בין מפלגות שזכו במספר קולות זהה ושמתמודדות על אותו מושב.}} במספר פרדוקסים-לכאורה שמהם משוחררת{{הערה|שם=coin}} שיטת בדר עופר. להלן מספר דוגמאות: