הקהילה היהודית בסנקט פטרבורג – הבדלי גרסאות

הקהילה היהודית בסנקט פטרבורג הופיעה בשלהי [[המאה ה-18]]{{הערה|[https://m.jeps.ru/evrejskaya-obshhina-peterburga/ob-obshhine/istoriya-obwinw.html תולדות הקהילה היהודית] באתר הרשמי {{רוסית}}}}.יהודים אחדים, מומרים או [[אנוסים]], הופיעו בסנט פטרסבורג סמוך להיווסדה ב-[[1703]]. היהודי אנטון דיבייר, שנודע בכינויו "הפורטוגלי", נתמנה לשר המשטרה הראשון בבירה הרוסית החדשה ב-[[1718]], והיהודי [[יאן ד'אקוסטה]] היה בין [[ליצן חצר|ליצני החצר]] במחצית הראשונה של המאה. באותה התקופה חיו בעיר כמה יהודים שהיו רופאים ואנשי כספים. יהודי בשם ליפמן שימש כסוכן כספים בחצר המלכות בשנות העשרים של [[המאה ה-18]].

 

 

בשנת 1802 נחנך בית הקברות היהודי בחלק הלותרני של בית העלמין וולקוב ובאותה שנה הודפס לראשונה הספר הקהילתי "פנקס". 20 שנה אחר כך, כבר חיו בעיר כ-370 יהודים. מאחר שבאותה עת ברוסיה הוגדר [[תחום המושב]] היהודים סבלו מרדיפות השלטונות{{הערה|[http://www.fontanka.ru/2017/01/24/107/ Евреи в Петербурге были всегда]}}.

על פי מפקד האוכלוסין מ-[[1869]] חיו בעיר 6,624 יהודים ו-6,745 דוברי יידיש, ב-1881 — 14,249 יהודים ו-16,826 דוברי יידיש, 1890 — 15,331 יהודים ו-10,353 דוברי יידיש. דוברי היידיש שלא נספרו כיהודים היו אלו שהתנצרו. באותה תקופה היהודים לא היוו יותר מ-1.64% מהאוכלוסייה{{הערה|<span data-wikidata-qualifier-id="P248">[https://ru.wikisource.org/wiki/ЭСБЕ/Санкт-Петербург,%20столица%20России/История Санкт-Петербург, столица России/История]</span>&#x20;&#x2F;&#x2F;&#x20;[//ru.wikipedia.org/wiki/%D0%AD%D0%BD%D1%86%D0%B8%D0%BA%D0%BB%D0%BE%D0%BF%D0%B5%D0%B4%D0%B8%D1%87%D0%B5%D1%81%D0%BA%D0%B8%D0%B9_%D1%81%D0%BB%D0%BE%D0%B2%D0%B0%D1%80%D1%8C_%D0%91%D1%80%D0%BE%D0%BA%D0%B3%D0%B0%D1%83%D0%B7%D0%B0_%D0%B8_%D0%95%D1%84%D1%80%D0%BE%D0%BD%D0%B0 Энциклопедический словарь Брокгауза и Ефрона] : в 86 т. (82 т. и 4 доп.).&nbsp;— <abbr title="Санкт-Петербург">СПб.</abbr>, 1890—1907.}}.

 

הקהילה היהודית התארגנה ב[[שנות ה-60]] וזכות ההצבעה לוועד הקהילה ניתנה תמורת תשלום שנתי גבוה. המשורר [[י"ל גורדון]] שימש כמזכיר הקהילה בשנים [[1879]]-[[1872]].{{הערה|שם=קהילה}}

 

בשנת [[1862]] התקבל רבי [[יצחק בלאזר]] לרבנות העיר, וכיהן בה שש עשרה שנה ברבנות.

 

. ב-[[1893]] נחנך [[בית הכנסת הכוראלי הגדול (סנקט פטרבורג)|בית הכנסת הכוראלי הגדול]]. על פי מפקד [[1900]] בסנקט פטרבורג חיו 19,279 יהודים{{הערה|<span data-wikidata-qualifier-id="P248">[https://ru.wikisource.org/wiki/ЕЭБЕ/Санкт-Петербург Санкт-Петербург]</span>&#x20;&#x2F;&#x2F;&#x20;[//ru.wikipedia.org/wiki/%D0%95%D0%B2%D1%80%D0%B5%D0%B9%D1%81%D0%BA%D0%B0%D1%8F_%D1%8D%D0%BD%D1%86%D0%B8%D0%BA%D0%BB%D0%BE%D0%BF%D0%B5%D0%B4%D0%B8%D1%8F_%D0%91%D1%80%D0%BE%D0%BA%D0%B3%D0%B0%D1%83%D0%B7%D0%B0_%D0%B8_%D0%95%D1%84%D1%80%D0%BE%D0%BD%D0%B0 Еврейская энциклопедия Брокгауза и Ефрона].&nbsp;— <abbr title="Санкт-Петербург">СПб.</abbr>, 1908—1913.}}.

 

סנט פטרסבורג הייתה מרכז העיתונות היהודית בעברית, ביידיש וברוסית. יצאו לאור "[[המליץ]]", "[[היום (עיתון רוסי)|היום]]", "דאס אידישעס פאלקסבלאט" והיומון היידי הראשון ברוסיה "[[דער פריינד]]" (1908- 1903). כמו כן נדפסו כתבי-עת כלליים וציוניים דוגמת "ווסחוד", "[[ראזסוויט]]", וגולת הכותרת "[[האנציקלופדיה היהודית]]" ברוסית.

 

 

ב-[[1907]] נפתחו ביוזמת הברון גינצבורג קורסים למדעי המזרח, כגרעין למוסד גבוה ללימודי היהדות. בין אנשי המחקר בעיר היו: א' הרנבי, [[י"ל קצנלסון]], [[שמעון דובנוב]] ומ' קולישר.

ב-[[1918]] נעשתה מוסקבה בירת המדינה. פטרסבורג סבלה ממחסור ומרעב ורבים מתושביה היהודים הצטרפו למשפחותיהם בערי-השדה.

 

 

קבוצה קטנה של אנשי רוח המשיכה בפעולותיה עד סוף שנות ה-20; היו שיצאו לארצות אחרות (דוגמת [[שמעון דובנוב]] ו[[שאול גינצבורג]]); אחרים (דוגמת [[ישראל צינברג]] וי' הסן) השתלבו בחיים הסובייטים. את ההווי בעיר באותה התקופה תיאר המשורר העברי [[חיים לנסקי]].

 

אחרי המלחמה התחדשו החיים היהודיים בעיר סביב בית הכנסת הגדול. בשנות החמישים עמד בראש הקהילה גדליה פצ'רסקי, דאג לצורכי הדת והגיש עצומות לשלטון בעניין פתיחת קורסים ללימודי עברית. הוא נעצר ונדון ל-7 שנות מאסר על "קיום קשרים עם שגרירות זרה" (ישראל). מנהיגה הרוחני של הקהילה היה הרב לובאנוב, שחזר ממחנה לעבודות כפייה.

 

 

 

ב-1970 נרשמו בעיר 162,587 תושבים יהודיים (%4.1 מכלל האוכלוסייה), אך משערים שהמספר הנכון התקרב ל-200,000. קרוב ל-14,000 הצהירו על [[יידיש]] כשפת אם.