דר אנגריף – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תמונות
מ הגהה
שורה 1:
{{בעבודה}}
[[קובץ:Der_Angriff_head.jpg|ממוזער|250px|כותרת '''דר אנגריף''' מ-[[30 בינואר]] [[1933]] (השבעתו של [[אדולף היטלר]] ל[[קנצלר גרמניה]])]]
[[קובץ:Bundesarchiv Bild 146-1985-054-02, Berlin, arbeitslose SA-Männer.jpg|ממוזער|250px|אנשי [[אס אה]] מובטלים קוראים דר אנגריף על ספסל בפארק ב[[טירגארטן (פארק)|פארק טירגארטן]], [[1932]]]]
[[קובץ:Bundesarchiv Bild 102-13319, Berlin, NS-Zeitung "Der Angriff".jpg|250px|ממוזער| שוטרים בחזית חלון הראווה של העיתון הנאצי דר אנגריף, ברלין 1932]]
'''דר אנגריף''' (בגרמנית "Der Angriff", "ההתקפה") היה עיתון [[גרמנית|בשפה הגרמנית]] שיצא לאור החל משנת [[1927]] על ידי [[גאו (חלוקה מנהלית)|גאו]] [[ברלין]] של [[המפלגה הנאצית]]. המהדורה האחרונה פורסמה ב-[[24 באפריל]] [[1945]].
 
== היסטוריה ==
העיתון נוסד על ידי [[יוזף גבלס]], אשר בשנת [[1926]] הפך מנהיג המפלגה הנאצית ([[גאולייטר]]) בברלין. המפלגה מימנה ארתאת מרבית עלות הפרסום. העיתון הוקם לראשונהמלכתחילה כדי ללכד את חברי המפלגה הנאצית במהלך שתיתקופה שנותבה החרםהמפלגה עלהוכרזה המפלגהבלתי חוקית בברלין. דר אנגריף לחם במימסד השנוא ([[רפובליקת ויימאר]]) בשפה גסה ותוקפנית, ותמך באנטי-[[דמוקרטיה פרלמנטרית|פרלמנטריזם]] ו[[אנטישמיות|אנטישמיות]]. הכותבים העיקריים היו אנשי המפלגה; כתבות מובילות נכתבו בדרך כלל עד 1933 על ידי המו"ל, גבלס, שחתם ב[[שם העט]] "ד"ר ג". [[וילי קראוזה]], שהשתמש בשם העט פיטר הייגן, היה העורך הראשי הראשון שלו. הוא הוחלף על ידי [[יוליוס ליפרט]], ולאחר מכן בשנת 1933 על ידי קרולי קאמפמן, והחל מ-[[1935]], על ידי חברו הנאמן של גבלס [[הנס שוורץ ואן ברק]]. הקריקטורות הפוליטיות של [[הנס שווייצר]] היו אחד מגורמי המשיכה של העיתון.
 
''דר אנגריף'' פורסם לראשונה ב-4 ביולי 1927. המוטו שלו היה "למען המדוכאים נגד המנצלים". בתחילה יצא לאור אחת לשבוע, החל מ-1 באוקטובר 1929 פעמיים בשבוע, והחל מ-1 בנובמבר 1930 הפך דר אנגריף [[עיתון|לעיתון יומי]] ונוספה לשמו כותרת המשנה: "עיתון הערב הגרמני בברלין". אחרי 1 באוקטובר 1932 הוא פורסם פעמיים ביום כ"התקפה בצהריים" ו"התקפת לילה". אחרי 1 בפברואר 1933 יצא לאור כעיתון היומי של "חזית העבודה הגרמנית", גבלס נשאר המו"ל. העיתון הכיל בעיקר [[תעמולה]] מפלגתית, התססה כנגד רפובליקת ויימאר ואנטישמיות; בין היתר העיתון תקף באופן קבוע את [[ברנהרד וייס]], סגן ראש משטרת ברלין, שהיה יהודי {{הערה|יוזף גבלס, [http://www.calvin.edu/academic/cas/gpa/angrif01.htm Isidor], תרגום לאנגלית של מאמר שפורסם ב-Der Angriff ב-1927, בו גבלס תוקף את וייס}}. עלבשל כך הוא הוחרם זמנית ב-4 בנובמבר 1931 על ידי [[אלברט גרז'ינסקי]], מפקד משטרת ברלין, אסר זמנית על הוצאת העיתון ב-4 בנובמבר 1931.
 
בשנת 1927 הופצו כ-2,000 עותקים. מספר זה עלה ל-146,694 ב-1939 ו-306,000 ב-1944. עם זאת, לאחר שהנאצים [[עליית הנאצים לשלטון|עלו לשלטון]] בגרמניה ב-[[30 בינואר]] [[1933]], ירדה חשיבות העיתון. כאשר [[בעלות הברית]] החלו את הפגזת ברלין, הוגדלה התפוצה כדי להעלות את המורל של הברלינאים. לאחר 19 בפברואר 1945 מוזג דר אנגריף עם ברלינר אילוסטריירטה נאכטאוסגאבה (מהדורת לילה מאויירת בברלין). המהדורה האחרונה פורסמה ב-24 באפריל 1945.