רבי מאיר – הבדלי גרסאות

רבי מאיר אמנם נחשב למחמיר בעמדתו ההלכתית, אך גישתו כלפי עמדות וקולות אחרים, שאינם מהעולם הרבני, הנה סובלנית וקשובה. הוא ניהל שיחות עם [[פילוסוף|פילוסופים]],{{הערה|ראו רות רבה, [[s:רות_רבה_ב_יג|ח, יג]]}} ומוזכר כי היה מושל [[משל|משלים]], [[סוגה|ז'אנר]] מוכר בעולם ההגות [[רומא העתיקה|הרומאי]].{{הערה|שם=:1|תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, [[s:סנהדרין_לח_ב|דף לח, עמוד ב]].}} הוא מוזכר גם כמי שנשלח לנהל שיחות עם הרומאים ב[[רומא|רומי]]. עובדה נוספת התורמת להתרשמות כי עמדתו הייתה פתוחה וסובלנית, היא הישארותו נאמן ותלמיד לרבו [[אלישע בן אבויה]] גם לאחר שיצא זה לתרבות רעה, וכונה בגנאי "אחר".{{הערה|תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, [[s:חגיגה_טו_א|דף טו, עמוד א]] ו[[s:חגיגה_טו_ב|עמוד ב]]}}. אמנם לפי מקורות מסוימים הייתה תוכניתו לנסות ולהחזירו בתשובה, אך גם בהם ניכר כי לא הייתה זו כוונתו היחידה{{הבהרה|מי?}}.

 

 

תרומתו לעולם ה[[הלכה]] ולכינונה של ה[[משנה]] היא משמעותית. אחד מהקבצים העיקריים מהם הורכבה משנתו של [[רבי יהודה הנשיא]] היא 'משנתו של רבי מאיר', הדומיננטיות של משנתו כנראה כה רבה, עד כי [[רבי יוחנן]] טבע את הכלל "סתם משנה רבי מאיר... אליבא דרבי עקיבא". [[רב שרירא גאון]] מסייג אמירה זו, וכותב כי אין משמעות הדבר שמה שנאמר במשנה ללא ציון שם הוא מדברי רבי מאיר, אלא שדבר הלכה זה עבר במסורת באמצעות בית מדרשו של רבי מאיר.{{הערה|1=[[איגרת רב שרירא גאון]], עמ' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14593&st=&pgnum=102&hilite= 102]-[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14593&st=&pgnum=103&hilite= 103], מהדורת הרב [[בנימין מנשה לוין]], חיפה, [[ה'תרפ"א]].}}