חוק בדר-עופר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 4:
שיטת בדר-עופר זהה ל"שיטת ג'פרסון" {{אנ|D%27Hondt method#D.27Hondt_and_Jefferson}}, שהנהיג הנשיא האמריקני [[תומאס ג'פרסון]] להקצאת מספר חברי הקונגרס למדינות ארצות הברית. ישנן שתי שיטות ידועות יותר, שנבדלות משיטת בדר-עופר (וג'פרסון) בצורת החישוב אך מגיעות בהכרח לאותה תוצאה: "[[שיטת ויקטור ד'הונד|שיטת ד'הונט]]", אותה הציע ה[[מתמטיקאי]] וה[[משפטן]] ה[[בלגיה|בלגי]] [[ויקטור ד'הונט]] {{אנ|Victor D'Hondt}} בשנת [[1878]], ו"שיטת הגנבך-בישוף" {{אנ|Hagenbach-Bischoff System}}, אותה הציע הפיזיקאי השווייצרי [[אדוארד הגנבך בישוף]] {{אנ|Eduard Hagenbach-Bischoff}} באותה תקופה. השיטה נהוגה בעשרות מדינות נוספות, ובהן [[צ'ילה]], [[ספרד]], [[פולין]], [[פינלנד]] ו[[טורקיה]].
 
שיטת חלוקה זו הונהגה בישראל בזמן [[הבחירות לאספה המכוננת]] בשנת [[1949]], ובוטלה החל מ[[הבחירות לכנסת השנייה]]. בחוק הנוכחי נכלל תיקון מס' 4 לחוק הבחירות לכנסת (נוסח משולב), התשכ"ט-1969,{{הערה|שם=החוק|[http://www.nevo.co.il/Law_word/law14/LAW-0692.pdf חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 4), תשל"ג-1973], ס"ח 692 מיום 9 באפריל 1973, באתר "נבו"}} שהתקבל בכנסת ב-[[4 באפריל]] [[1973]] והופעל לראשונה ב[[הבחירות לכנסת השמינית|בחירות לכנסת השמינית]], שהתקיימו ב-[[31 בדצמבר]] 1973.
 
==החוק==