חוק בדר-עופר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
←החוק: ניסוח ידידותי יותר, אני מקווה |
||
שורה 7:
==החוק==
תיאור השיטה מופיע בסעיף 81 לחוק הבחירות לכנסת. בתום ספירת הקולות בבחירות ל[[הכנסת|כנסת]] מחשבים את מספר הקולות הנחוצים למושב בכנסת (המודד למנדט), באמצעות [[חילוק|חלוקת]] סך כל הקולות הכשרים (למעט קולות שניתנו לרשימות שלא עברו את [[אחוז החסימה (ישראל)|אחוז החסימה]]) במספר המושבים בכנסת – 120. לאחר מכן מעניקים לכל רשימה מנדטים לפי המודד למנדט – מחלקים את מספר הקולות
"חוק בדר-עופר" יצר שיטה מורכבת יותר לחלוקת המנדטים הפנויים, שמתחשבת לא רק בקולות העודפים של כל רשימה, אלא בסך כל הקולות שהיא קיבלה ובסך כל המנדטים שמוענקים לה. עבור כל רשימה מחשבים את '''מודד הרשימה''' או '''הקולות למנדט''' – כלומר מספר הקולות הכולל של הרשימה חלקי מספר המנדטים שיהיו לה אם היא תקבל מנדט נוסף. זהו בעצם מספר הקולות שהרשימה "תשלם" תמורת מנדט נוסף. מעניקים את המנדט הפנוי שעל הפרק לרשימה שתשלם תמורתו את המחיר הגבוה ביותר.
|