המשבר המרוקאי הראשון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה
מ מהכריע->המכריע - תיקון תקלדה בקליק
שורה 7:
[[דעת הקהל|הציבור]] ה[[צרפתי]] זעם על גרמניה, וכך היה גם ב[[בריטניה]]. [[משרד החוץ (כללי)|שר החוץ]] הצרפתי, [[תיאופיל דלקסה]], נקט עמדה נוקשה כנגד הגרמנים, אך הוא הוחלף בתפקידו על ידי [[מוריס רוביה]] שרצה להקים וועדה שתפתור את המשבר. גם בצרפת וגם בגרמניה התנגדו להקמת הוועדה. המצב הוסלם כאשר גרמניה הזיזה את כוחותיה אל עבר הגבול עם צרפת בדצמבר של אותה שנה והצרפתים נקטו באותה פעולה בינואר.
 
ב-16 בינואר [[1906]] נפתחה בעיר אלח'סירס שבספרד וועידה בהשתתפות נציגי 13 מדינות, שנועדה לפתור את המשבר. עיקר המחלוקת נגעה לסוגיית המדינות הזרות שיאמנו את המשטרה המרוקאית ויפקדו עליה. הצרפתים התעקשו שהם יעשו זאת, ואילו הספרדים והגרמנים היו מעוניינים בקונדומיניום בין-לאומי. ויכוח אחר התנהל סביב השאלה מי ינהל את הבנק הממלכתי של מרוקו, שאלה שנגעה למעשה לשליטה במדינה כולה. בעוד שצרפת זכתה לתמיכת [[בריטניה]], [[האימפריה הרוסית|רוסיה]], ו[[ספרד]], גרמניה נקלעה לבידוד מעמיק. בעלת הברית היחידה שלה - [[האימפריה האוסטרו-הונגרית]] - לחצה עליה לוותר בעניין המשטרה. [[איטליה]] גילתה עניין פושר ועשתה כל מאמץ לחמוק ממחלוקת, ו[[ארצות הברית]] קראה למשתתפים להגיע לפשרה. ב-27 במרץ הושג הסכם שקבע משטר בין-לאומי למרוקו, וכי צרפת היא השותפה הבכירה בארגון המשטרה והגורם מהכריעהמכריע בניהול הבנק הממלכתי החדש של מרוקו. הצרפתים לא הסתפקו בזאת ובניגוד לרוח ההסכם ותנאיו ניסו לבסס לעצמם שליטה מדינית וכלכלית במדינה וב[[מוחמד החמישי|סולטאן]] הרופס שלה.
 
בתחילה הייתה גרמניה מוכנה להשלים עם העובדה שלצרפת היה מעין שטח מחסות ברוב שטחה של מרוקו, כל עוד עסקים גרמניים נהנו מזכויות שוות לאלו של הצרפתים בניצול הכלכלי של מרוקו. ואכן בפברואר 1909, חתמו גרמניה וצרפת על הסכם ברוח זו. אולם במרץ 1911 לאחר חילופי שר החוץ בקבינט של [[הרפובליקה הצרפתית השלישית|הרפובליקה השלישית]] וכנסתו לתפקיד של [[:fr:Jean_Cruppi|ז'אן קרופי]], הפרה צרפת את ההסכם עם גרמניה על על בניית מסילת ברזל במרוקו וחסמה שיתוף פעולה בתחומים אחרים. גרמניה התקשתה להשלים עם המצב והמתח בינה לבין צרפת ואנגליה גבר עד אשר ביולי 1911 פרץ משבר שני על מרוקו, [[משבר אגדיר]] ("המשבר המרוקאי השני").