חסידות חב"ד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד |
מ קידוד קישורים, הגהה |
||
שורה 10:
'''חסידות חב"ד ליובאוויטש''' ([[ראשי תיבות]] של "חכמה, בינה, דעת") היא [[חצר חסידית]], ממשיכתה של שושלת חב"ד שנוסדה על ידי רבי [[שניאור זלמן מלאדי]] בשלהי [[המאה ה-18]]{{הערה|על פי [http://www.teshura.com/teshurapdf/Cohen-Blau%20-%20Tamuz%2013,%205771.pdf 'שלשלת היחס'] שנדפסה בספר [[היום יום]] החסידות נוסדה בשנת [[ה'תקל"ב]] ([[1771]]) }}. בשנת [[ה'תקע"ג]] ([[1812]]) עבר בנו רבי [[דובער שניאורי]] לעיירה [[לובביץ']], שממנה פעלו רוב אדמו"רי חב"ד ועל שמה נקראה החצר. לצדה התקיימו ענפים נוספים, כמו [[חסידות קאפוסט|קאפוסט]] ו[[חיים שניאור זלמן שניאורסון|ליאדי]], אך הם התמזגו לבסוף לתוך חב"ד-ליובאוויטש שנותרה יחידה בשנת [[ה'תרפ"ג]] ([[1923]]){{הערה|שם=חזרה}}. חב"ד ניכרת בדרכה הרעיונית, המתבטאת בראשי התיבות המרכיבים את שמה, שלפי ה[[קבלה]] הם שלושת הכוחות המרכיבים את תהליך החשיבה וההבנה. היא מדגישה את מרכזיות ה[[אינטלקט|שכלתנות]] בביסוס האמונה הדתית.
לחסידות חב"ד הייתה השפעה ב[[יהדות מזרח אירופה]], בעיקר במרכז פעילותה הנמצא כיום בשטחי [[בלארוס]]. האדמו"ר השביעי והאחרון, רבי [[מנחם מנדל שניאורסון]], פיתח מאוד את פעילות [[שלוחי הרבי מליובאוויטש|שליחיו]] להפצת ערכי היהדות בציבור היהודי הרחב. במקביל הדגיש את חשיבות האמונה ב[[גאולה#הגאולה ביהדות|גאולה]] הקרבה, תוך שרבים מחסידיו משוכנעים שהוא ה[[משיח]] וחלקם אף מסרבים לקבל את עובדת מותו. השאלה אם ועד כמה יש לעסוק בכך [[פולמוס המשיחיות בחב"ד|מוסיפה לפלג את חב"ד]], שמתנהלת ללא אדמו"ר מאז פטירתו ב-[[1994]]. מספר חבריה קשה לחישוב בשל הקושי להפריד בין חסידים
== מהות שיטת חב"ד ==
שורה 267:
הרבי נאבק גם על תיקון חוק [[מיהו יהודי]], בקריאה לציין בחוק במפורש כי יהודי הוא אך ורק מי שנולד לאם יהודייה או [[גיור|שנתגייר]] כהלכה. הוא טען כי החוק הקיים מעניק הכרה גם לגויים שהם ילדים ונכדים של יהודי, ומכיר גם בגיורים [[יהדות רפורמית|רפורמיים]] ו[[קונסרבטיביים]], וכך נרשמים גויים כיהודים ואחדות העם נפגעת.
חב"ד נמנעת מהמלצה לבחור במפלגה מסוימת ב[[הבחירות לכנסת|בחירות לכנסת]]{{הערה|למשל [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=102169 מכתב בית דין רבני חב"ד בחירות 2019], [http://col.org.il/
יוצאות מן הכלל היו שתי מערכות בחירות: האחת, [[הבחירות לכנסת השתים עשרה|מערכת הבחירות של 1988]], אז הורה האדמו"ר לחסידיו להצביע ל[[אגודת ישראל]] לאחר שחל בה פילוג והליטאים פרשו ממנה בהוראת הרב שך והקימו את [[דגל התורה]], כחלק ממאבקו בחב"ד. בבחירות אלו התגייסו חסידי חב"ד למען מפלגת אגודת ישראל והיא זכתה לראשונה בתולדותיה בחמישה מנדטים. השני ב[[הבחירות לכנסת הארבע עשרה ולראשות הממשלה|בחירות בשנת 1996]], שבהן נבחר [[בנימין נתניהו]] לראשות ממשלת ישראל. בבחירות אלו פעלו רבים מאנשי חב"ד לבחירתו של נתניהו, בשל עמדתה של חב"ד שראתה ב[[הסכמי אוסלו]] סכנת [[פיקוח נפש]]. מטה שהקימו חסידי חב"ד טבע את הסיסמה "נתניהו. זה טוב ליהודים", וסייע לבחירת נתניהו לראשות הממשלה. מעורבות התנועה, שמגדירה את עצמה כא-פוליטית, עוררה את קצפם של תומכי [[מפלגת העבודה הישראלית|מפלגת העבודה]] וה[[פוליטיקה של ישראל|שמאל]], בפרט לנוכח תרומתו של המיליונר ה[[אוסטרליה|אוסטרלי]] [[יוסף יצחק גוטניק]], חסיד חב"ד, שמימן את הקמפיין.
|