המלטת גדיים יכולה להתרחש במשך כל השנה, ומשך ה[[היריון]] כ-150 ימים. בהמלטתה הראשונה, ממליטה העז גדי אחד, והחל מההמלטה השנייה היא ממליטה לרוב [[תאומים]] ולעיתים אף שלישיות, ובערוב ימיה שבה העז להמליט גדיים בודדים. ב[[מתמטיקה]], ▼{{מפנה|עז|עז (פירושונים)}}
{{מיון
| שם = עז
| תמונה = [[קובץ:Bouc commun provençal.JPG|230px]]
| ממלכה = [[בעלי חיים]]
| מערכה = [[מיתרניים]]
| מחלקה = [[יונקים]]
| סדרה = [[מכפילי פרסה]]
| משפחה = [[פריים]]
| סוג = [[יעל]]
| מין = [[עז הבר]]
|תת-מין = '''עז הבית'''
| שם מדעי = Capra aegagrus hircus
| שימור = שימור DO
}}
[[קובץ:Nigerian Dwarf Goat 001.jpg|ממוזער|עז ניגרית]]
[[קובץ:עז.jpg|שמאל|ממוזער|עז הבית ב[[הר הכרמל]]]]
[[קובץ:goat.jpg|ממוזער|עז רועה]]
[[קובץ:Goat family.jpg|ממוזער|משפחת עזים]]
'''עֵז הבית''' ([[שם מדעי]]: ''Capra aegagrus hircus'') היא [[תת-מין]] ב[[סוג (טקסונומיה)|סוג]] [[יעל]] שבמשפחת ה[[פריים]]. עז הבית שב[[ארץ ישראל]] [[ביות|בויתה]] כנראה מ[[עז הבר]] (''Capra aegagrus''), ש[[הכחדה|נכחדה]] משטחי הארץ לפני מאות שנים.
(ה[[אות]] ה[[יוונית]] פִּי, או [[פאי (אות)|פַּאי]] לפי ההיגוי האנגלי) מייצגת את ה[[יחס (בין מספרים)|יחס]] הקבוע (ב[[גאומטריה אוקלידית|גאומטריה האוקלידית]]) בין [[היקף]] ה[[מעגל]]<nowiki/>ל[[קוטר|קוטרו]]. הוא [[קבוע מתמטי]] שמופיע בנוסחאות רבות במתמטיקה וב[[פיזיקה]]. הערך מסומן כ-π משום שהוא משמש ל[[חישוב]] היקף מעגל: האות π היא הראשונה במילה היוונית περιφερεια (פריפריה) שמשמעותה '''היקף'''. האות נקראת במקור "פִּי", אך עקב הקריאה שלה באנגלית, מקובל ב[[ישראל]] לקרוא לה "פאי".
ב[[עברית]] מכונה נקבת העז לעיתים בשם "עיזה", ואילו הזכר של העז מכונה "תיש".
ארבעים הספרות הראשונות של הן: 3.1415926535897932384626433832795028841971
▲המלטת גדיים יכולה להתרחש במשך כל השנה, ומשך ה[[היריון]] כ-150 ימים. בהמלטתה הראשונה, ממליטה העז גדי אחד, והחל מההמלטה השנייה היא ממליטה לרוב [[תאומים]] ולעיתים אף שלישיות, ובערוב ימיה שבה העז להמליט גדיים בודדים.
'''[[פאי|לערך המלא]]'''
== היסטוריה ==
עז הבית היא אחת [[ביות בעלי חיים|מבעלי החיים המתורבתים]] העתיקים שגדלו במשקו של האדם. העז בויתה במזרח התיכון כ-10,000 שנים [[לפני זמננו]]. אלפי שנים היה שימוש ב[[חלב עזים]], בבשרו, בשערו וב[[עור (חומר גלם)|עור]]ו, ובמאה האחרונה אף היו העִזים ל[[חיית מחמד]]. השימוש בעור העז היה לצורך אחסון נוזלים, כמו מים לקראת מסעות. כמו כן היה שימוש בעור לצורך כתיבה.
גידולם בימי קדם היה בעדרים, אשר [[רועה צאן|נערים]] נהגו להוביל אותם לשטחי המרעה, בעיקר באזורים לא מיושבים כמו בהרים.
ל"שעיר", שהוא תיש צעיר, היה בעבר תפקיד [[טקס]]י ייחודי ב[[יהדות]] – [[שעיר לעזאזל (מצווה)|שעיר לעזאזל]], כפי שמתואר ב[[משנה]], ב[[מסכת יומא]].
==ייצור חלב==
דירי עזים כוללים בדרך כלל עשרות עזים, בהתאם לכושר עבודתו של המגַדל. גם עבודת החליבה אינה מאפשרת החזקת עדרים גדולים יותר. [[חליבה מכנית]] קיימת גם בדירים של עז הבית.
תנובת [[חלב עזים|חלב העזים]] משתנה לפי הזן, הגיל, האיכות והמזון הניתן לעזים. התנובה השנתית, שאורכה 305 יום, נעה בין 660 עד 1,500 ליטר. תנובת טובה ליום היא 5 ליטרים. לחלב עזים יש תכונות ייחודיות העושות אותו נוח לעיכול עבור בני אדם הסובלים מ[[רגישות ללקטוז|קשיים בעיכול]] [[חלב פרה]]. לחלב עזים שימוש חשוב בייצור [[גבינה|גבינות]] מיוחדות. משקים שהתמחו בכך מגדלים עדרים ב[[דיר]]ים גדולים שלידם מכוני חליבה ו[[מחלבה]]. כן, קיימות מחלבות אזוריות הקולטות חלב עזים מבעליהם, בכמויות קטנות.
בשנת [[2007]] נאמד הביקוש לחלב עזים בישראל ב-7.8 מיליון ליטר{{הערה|1=מקור: [http://www.port2port.co.il/Index.asp?CategoryID=62&ArticleID=62 גידול של 12% בצריכת חלב העזים בישראל] שרות חדשות port2port}} בשנת [[2008]] נחנך מכון חליבה הגדול בישראל לחלב עזים במחלבת [[סוסיא (התנחלות)|סוסיא]].
מערכות מיחשוב הקיימות כיום בדירים מסייעות להגדרת המועד המתאים ביותר לארוחה, לחליבה וגם לכניסה להריון. זאת, כדי לקבל את התפוקה הטובה ביותר של החלב. דיר מודרני נבנה כך שיתאים לכניסה מסודרת ויציאה מהירה של העזים. בעת כניסת העזים קוראת מערכת המחשבים תגים חכמים המאפשרים שליטה וניהול על עדר העזים.
==בתלמוד==
במסכת [[בבא קמא]] מובאת [[ברייתא]] האומרת: {{ציטוט|"אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל, אבל מגדלין בחורשין של ארץ ישראל, בסוריא - אפילו בישוב, ואין צריך לומר בחוצה לארץ"{{הערה|{{בבלי|בבא קמא|עט|ב}}}}}}{{הבהרה|לא מובן לקוראי עברית בלבד. לא מובנת הכוונה}}
[[פירוש רש"י לתלמוד|רש"י]] מסביר מדוע הוטל איסור זה: "משום [[מצוות יישוב ארץ ישראל|ישוב ארץ ישראל]], שמבעיר את השדות, וכל שדות ארץ ישראל סתמן דישראל", ומוסיף: "ובחוצה לארץ מותר לגדל, דלא חיישינן ליישוב, ואם יפסידו שדות אחרים - ישלמנה".{{הבהרה|לא מובן לקוראי עברית בלבד ולא מובנת הכוונה}} בהמשך הגמרא מופיע מעשה במי שלא הקפיד על איסור זה:
:{{ציטוטון|מעשה בחסיד אחד שהיה גונח מלבו, ושאלו לרופאים, ואמרו: אין לו תקנה עד שינק חלב רותח משחרית לשחרית. והביאו לו עז וקשרו לו בכרעי המטה, והיה יונק ממנה משחרית לשחרית. לימים נכנסו חביריו לבקרו, כיון שראו אותה העז קשורה בכרעי המטה חזרו לאחוריהם ואמרו: לסטים מזויין בביתו של זה, ואנו נכנסין אצלו? ישבו ובדקו ולא מצאו בו אלא אותו עון של אותה העז. ואף הוא בשעת מיתתו אמר: יודע אני שאין בי עון אלא עון אותה העז, שעברתי על דברי חברי.}}{{הערה|{{בבלי|בבא קמא|פ|א}}}}
העז מכונה בסיפור זה "לסטים מזוין", ורש"י מסביר: "רועה בשדות אחרים וגוזל את הרבים".
==בתרבות==
*עז שמצאה [[קפיצת הדרך]] מה[[גלות (יהדות)|גולה]] ל[[ארץ ישראל]] נמצאת במרכז [[סיפור קצר]] מאת [[ש"י עגנון]], "[[מעשה העז]]".
*המחנך [[יצחק אלטרמן]] חיבר את שיר הילדים "יש לנו תיש", המציג לילדים את התיש, העז ובנם, הגדי.{{הערה|{{זמרשת שיר|מספר=351|שם=יש לנו תיש}}}}
*העז משמשת כמודל לדמות [[השטן]] ב[[כנסיית השטן]].
== ראו גם ==
* [[יעז]]
* [[עז מתעלפת]]
== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Capra|שם ויקישיתוף=עז|ויקישיתוף 2=Category:Goat's-milk cheeses|שם ויקישיתוף 2=גבינות מחלב עזים|ויקימילון=תיש}}
{{מידע טקסונומי}}
* [http://www.milk.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=645657_milk&act=show&dbid=milon&dataid=69 העז], אתר מועצת החלב
* [http://www.orianit.edu-negev.gov.il/chavasd/files/%D7%91%D7%A2%D7%9C%D7%99%20%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A2%D7%96%20%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA-%20%D7%97%D7%95%D7%95%D7%AA%20%D7%90%D7%A9%D7%93%D7%95%D7%93.doc עז הבית]{{DOC}}, החווה לחינוך חקלאי ולימודי הסביבה אשדוד
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{יעלים}}
[[קטגוריה:יעלים]]
| 