טיטניק (סרט, 1997) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ על פי boxofficemojo.com
מ הגהה, קישורים פנימיים, ויקישיתוף בשורה
שורה 28:
'''טיטניק''' (ב[[אנגלית]]: '''Titanic''') הוא [[סרט קולנוע]] [[ארצות הברית|אמריקאי]] מ[[סוגה|סוגת]] [[דרמה|דרמת]] [[סרט אסונות|אסונות]] משנת [[1997]]. [[עלילה|עלילת]] הסרט, ב[[במאי קולנוע|בימויו]] של [[ג'יימס קמרון]], עוסקת בסיפור [[אהבה]] חוצה מעמדות על רקע פרשת טביעתה של ה[[טיטניק]]. בסרט כיכבו [[לאונרדו דיקפריו]] ו[[קייט וינסלט]], אשר הייתה מועמדת ל[[פרס אוסקר]] על תפקידה.
 
הסרט הופק בתקציב עתק של למעלה מ-200 מיליון דולר וזכה להצלחה ביקורתית וקופתית חסרת תקדים. הכנסות הסרט מהקרנותיו בבתי ה[[קולנוע]] היו מעל 1.84 מיליארד דולר (ואחרי ההקרנה מחדש בתלת מימד באפריל 2012 שגרפה 343.6 מיליון דולר, הכנסותיו עלו ל-2.18 מיליארד דולר), ובכך היה ה[[טיטניק]] לסרט המכניס ביותר בכל הזמנים, תואר בו החזיק למעלה מ[[עשור]], עד שזכה בו סרט אחר של קמרון - "[[אווטאר (סרט)|אווטאר]]". הסרט זכה בעשרות פרסים, ובהם 11 פרסי אוסקר, כולל פרס הסרט הטוב ביותר.
 
באפריל [[2012]], במלאת 100 שנים לאסון הטיטאניק, יצאה לבתי הקולנוע גרסה מחודשת של הסרט ב[[סרט תלת-ממד|טכנולוגיית תלת-ממד]].
 
==עלילת הסרט==
הסרט מתחיל בתמונות [[הפלגת בכורה|הפלגת הבכורה]] של האוניה ב[[שחור לבן]] משנת [[1912]]. לאחר מכן הוא עובר לשנת [[1996]] ומתאר את החיפושים של צוות [[רוסיה|רוסי]] בשרידי הטיטניק אחר [[שרשרת (תכשיט)|ענק]] [[יהלומים]] יקר מאוד - "לב האוקיינוס". הצוות, שבראשו עומד ברוק לובט ([[ביל פקסטון]]), מגלה בבטן האוניה [[כספת]]. הצוות מקווה למצוא בה [[יהלום|יהלומים]], אך כאשר היא נפרצת מסתבר כי ה"מטמון" היחידי שבה הוא ציור של אישה צעירה ערומה העונדת את המחרוזת. הגילוי משודר ב[[טלוויזיה]] ומושך את תשומת לבה של קשישה בשם רוז קלברט ([[גלוריה סטיוארט]]) המתגוררת ב[[ארצות הברית]]. היא מזהה את עצמה בציור (אחרי 84 שנה), יוצרת קשר ומובאת לאוניית החוקרים בליווי נכדתה. שם מראים לה החוקרים את הציור, הנושא את התאריך 14 באפריל 1912. כמו כן מוצגים בפניה ראי וכלי [[איפור]] אשר נמצאו בחדר השינה במחלקה הראשונה, בה נמצאה הכספת. כך היא נזכרת במהלך האירועים ומתחילה לספר את עלילותיה על הטיטניק.
 
בשלב זה הסרט שב לעסוק בשנת 1912, שבה הטיטניק עוגנת בחוף הבריטי ועומדת להפליג. על הסיפון עולות רוז הצעירה ([[קייט וינסלט]]), אמה רות' דוויט בוקייטר ([[פרנסיס פישר]]) וארוסה קאל הוקלי ([[בילי זיין]]). במקביל, אמן צעיר בשם ג'ק דוסון ([[לאונרדו דיקפריו]]) זוכה בזוג כרטיסים להפלגה במשחק [[פוקר]] ועולה על הספינה עם חברו פבריציו דה רוסי ([[דני נוסי]]).
 
לכאורה נראה שרוז חיה חיי פאר מאושרים, אך למעשה היא אומללה ותקועה במערכת יחסים כפויה עם אדם שהיא לא סובלת. בלילה השני של ההפלגה היא מנסה להתאבד, אך ג'ק מדובב אותה ומציל את חייה ברגע האחרון. לאות תודה קאל מזמין אותו לארוחת ערב במחלקה הראשונה ובסיומה רוז וג'ק עוזבים למסיבה במחלקה השלישית, בה ג'ק מתאכסן. מנקודה זו הם מפתחים קשר ידידותי. הוא מספר לה על מסעותיו הרבים והיא מספרת לו על חלומותיה, ועד מהרה הם מתאהבים. סצנת הנשיקה הראשונה שלהם, בה רוז '"עפה'", זכורה מאוד. בהמשך, רוז מבקשת מג'ק לצייר אותה בעירום כשהיא עונדת את "לב האוקיינוס".
 
במקביל, קברניט האוניה סמית' ([[ברנרד היל]]) מתעלם מהאזהרות לגבי [[קרחון|קרחונים]] צפים בדרך, וממשיך לנווט את האנייה במהירות גבוהה מאוד, מכיוון שהוא רוצה להגיע מוקדם מהצפוי לניו יורק, כדי שהספינה תתפרסם בזכות מהירותה - זאת בעידודו של קאל. בערב הרביעי של ההפלגה, זוג המשקיפים מתעניין ברוז וג'ק כאשר הם מתנשקים, ואינם רואים את הקרחון המתקרב. כאשר לבסוף הם מבחינים בו, כבר מאוחר מדי. הקרחון יותר מדי קרוב.
מאמציהם הגדולים של אנשי הצוות להתחמק מהקרחון עולים בתוהו. למרותעל אף שינוי הכיוון בחדות, האנייה מתנגשת האונייה בקרחון ומים מתחילים להציף אותה. הקרחון גורם לקריעת שלד האונייה, ולפריצת חמישה מדורים בה. האונייה, שמתוכננת לשאת פריצה של עד ארבעה מדורים, מתחילה לשקוע. באותו ערב, מגלה קאל את הרומן של רוז עם ג'ק ולכן משרתו מפליל את ג'ק בגניבת המחרוזת על ידי הכנסתה לכיס מעילו. רגע לפני שהיא אמורה לעלות על [[סירת הצלה]], יוצאת רוז לחפש את ג'ק הכלוא בבטן האונייה. את המפתחות של האזיקים לקח משרתו של קאל, ולכן רוז מחפשת דרך לשחרר את ג'ק בזמן שהמים מתחילים להציף את החדר בו הוא כלוא. לבסוף מוצאת רוז גרזן ומצליחה לשבור את האזיקים.
 
רוז עולה על סירת הצלה, אך ברגע האחרון מחליטה לרדת ממנה ולהישאר עם ג'ק. ג'ק ורוז מתנשקים לנגד עיניו של קאל. קאל לוקח אקדח ומתחיל לרדוף אחריהם תוך כדי שהוא יורה לעברם. לאחר שהם בורחים ממנו, קאל עולה על אחת מסירות ההצלה האחרונות, לאחר שהוא מוצא ילדה קטנה נטושה, ומעמיד פנים שהוא אביה. כשרוז וג'ק חוזרים לסיפון, הם מגלים שלא נשארו סירות הצלה ומחליטים להישאר על הסיפון עד שהספינה תשקע לחלוטין. בסופו של דבר, כשהטיטניק מגיעה לזווית מסוימת, היא נשברת לשניים. החלק הקדמי שוקע ראשון ולבסוף שוקע החלק האחורי למצולות, כאשר כל מי שעליו צולל למי הקרח.
שורה 77:
את המוזיקה של הסרט הלחין וכתב [[ג'יימס הורנר]].
<div class="mw-content-ltr">
# "Never an Absolution" – 3:03
# "Distant Memories" – 2:23
# "Southampton" – 4:01
# "Rose" – 2:52
# "Leaving Port" – 3:26
# "Take Her to Sea, Mr. Murdoch" – 4:31
# "Hard to Starboard" – 6:52
# "Unable to Stay, Unwilling to Leave" – 3:56
# "The Sinking" – 5:05
# "Death of Titanic" – 8:26
# "A Promise Kept" – 6:02
# "A Life So Changed" – 2:13
# "An Ocean of Memories" – 7:57
# "[[My Heart Will Go On|My Heart Will Go On (Love Theme from Titanic)]]" lyric by Will Jennings, vocals by Céline Dion, produced by James Horner, Walter Afanasieff, and Simon Franglen – 5:11
# "Hymn to the Sea" – 6:26
</div>
 
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
{{מיזמים}}
{{קישורי קולנוע}}
* [http://www.titanicmovie.com/present/index.html אתר הסרט הרשמי]
{{רשתות חברתיות}}
* {{הקלטה}} [https://www.kan.org.il/Podcast/item.aspx?pid=11882 "טיטניק: כיצד רומן זול ומשחק ירוד הולידו בלוקבאסטר?"]: פודקאסט להאזנה מסדרת "פסטיבל כאן", בהגשת [[דני מוג'ה]] ויונתן גת
* {{וואלה!|[[אבנר שביט]]|"טיטאניק": ההוצאה המחודשת מוכיחה שמדובר בקלאסיקה אמיתית|2522390|5 באפריל 2012}}
* {{ישראל היום|ישי קיצ'לס|ספינת האהבה|15993|6 באפריל 2012}}
* {{ynet|אמיר בוגן ולירון סיני|התנגשות הטיטאניק: טובעים בתלת ממד|4214380|10 באפריל 2012}}
* {{nrg|[[דורון פישלר]]|הלב ממשיך: לא אוהבים את "טיטאניק"? אתם סתם קרחונים|356/826|11 באפריל 2012|47|2}}
* {{הארץ|נירית אנדרמן|20 שנה ל"טיטאניק": עד כמה אתם זוכרים את הסרט?|1.4734231|19 בדצמבר 2017}}
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימיןשמאל}}
 
{{פרס אוסקר לסרט הטוב ביותר}}
{{פרס גלובוס הזהב לסרט הטוב ביותר - דרמה}}
{{סרטי ג'יימס קמרון}}
 
[[קטגוריה:סרטים אמריקאיים המבוססים על סיפור אמיתי]]
[[קטגוריה:סרטי 1997]]