פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 106 בתים ,  לפני 7 חודשים
מ
קידוד קישורים, סקריפט החלפות (), אחידות במיקום הערות שוליים, הסרת קישורים עודפים
{{שכונה
|שם בשפת המקור= المنشية
| תמונה =
[[קובץ:מנשיה קורט ברמר.PNG|250px|שכונת מנשיה 1935]]
| כיתוב = שכונת מנשיה 1935
|מפה={{מפה דינמית|זום=14}}
}}
[[קובץ:נווה שלום מנשיה.PNG|250px|ממוזער|שמאל|רחוב מנשיה במבט מצפון דרומה בגלויה של האחים אליהו מתחילת שנות ה-1920. הבתים לימין הרחוב ועד לקו החוף, מעלים מסי עירייה ליפו (רובע [[מנשייה (יפו)|מנשייה]]), הבתים לשמאל הרחוב מעלים מסי עירייה לתל אביב (נווה שלום), האוכלוסיות היהודית והערבית מעורבות זו בזו, ולכן מדובר ב'גבול על נייר' בעקבות סרטוט הגבול בין יפו לתל אביב על ידי הבריטים שנכנס לתוקפו ב-1923 ולא קיבל ביטוי פיזי עד פרוץ [[מלחמת העצמאות]]]]
[[קובץ:מנשיה דצמ 1948 רודי וייסנשטיין.png|250px|ממוזער|שמאל|מנשיה לאחר כיבושה, דצמבר 1948]]
[[קובץ:IMG רחובהירקון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שטח שכונת מנשיה כיום, אפריל 2011]]
[[קובץ:Tel Aviv Mosque.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מסגד חסן בק]]]]
[[קובץ:Tel Aviv Etzel independence war museum.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בית גידי ([[מוזיאון האצ"ל בתש"ח]]) - בניין המגורים היחיד שנותר מהשכונה]]
'''מנשייה''' (ב[[ערבית]]:المنشية) היה רובע מעורב{{הערה|שם=גבולות של נייר|{{תיאוריה וביקורת|אור אלכסנדרוביץ'| גבולות של נייר: ההיסטוריה המחוקה של שכונת נווה שלום |גבולות-של-נייר-ההיסטוריה-המחוקה-של-שכו|41, קיץ 2013}}}} בצפונה של [[יפו]] שנהרס בחלקו ב[[מלחמת העצמאות]] ונהרס כמעט במלואו במהלך [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] ו[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]].{{הערה|1=בסרט "קזבלן" משנת 1973 נראים בתי השכונה הגובלים עם הים}}. השטח בו התקיימה השכונה נקרא עד היום "מנשייה", ממוקם באזור שבין מרכז תל אביב ויפו ונמצאים בו [[מרכז עסקים ראשי]] מפותח באופן חלקי, [[פארק צ'ארלס קלור]] ומספר אתרים נוספים כגון תחנת האוטובוסים "כרמלית" ובית המלון דייוויד אינטרקונטיננטל.
 
למקור שמה של השכונה יש שתי גרסאות (על פי [[זאב וילנאי]]){{הערה|1= וילנאי זאב, מדריך תל אביב (1941), הוצאת אריאל מרס 1987 }}: האחת ששמה נגזר מהמילה ה[[ערבית]] 'נשה' שמשמעותו בניין. הגרסה השנייה היא ששמה מתקשר למקום טיולים, מפני שהאתר עליו נבנתה שימש לפני כן כאתר טיולים ונופש לתושבי יפו.
בשנת [[1891]] בנה השלטון ה[[האימפריה העות'מאנית|עות'מאני]] בשכונה את [[תחנת הרכבת יפו]] שחיברה, בין השאר, בין יפו לירושלים והייתה נקודת הקצה של [[מסילת הרכבת לירושלים]]. בשנת [[1898]] הוקמה על החוף במערב הרובע השכונה החרדית [[יפה נוף (יפו)|יפה נוף]] ובבית [[יעקב פסקל]], הקונסול האוסטרו-הונגרי, נחנך משכנו החדש של בית החולים היהודי היחיד באזור, [[שער ציון (בית חולים)|שער ציון]].
 
בתקופת [[המנדט הבריטי]] התרחשו לעיתים תקריות בגבולות השכונה עם תל אביב. במהלך [[מלחמת העצמאות]] פעלו צלפים מגגות הבתים בשכונה, לרבות מצריח [[מסגד חסן בק]], על רחובות תל אביב וגרמו לאבדות רבות בנפש. לאור האיומים הרבים על תושביה היהודים של תל אביב ממנשייה החליט ארגון ה[[אצ"ל]] לכבוש את השכונה, ואכן השכונה [[התקפת האצ"ל על יפו|נכבשה על ידי האצ"ל]] אך בלחץ הבריטים נמסרה לכוחות "[[ההגנה]]" שהשלימו ב[[מבצע חמץ]] את כיבוש יפו בסוף אפריל [[1948]]. יפו נכנעה ב-[[13 במאי]] [[1948]] (בדיוק 24 שעות לפני [[הכרזת מדינת ישראל]]).
 
במהלך הקרבות נהרסו על ידי האצ"ל בתים רבים בשכונה כמו גם ה[[תשתית|תשתיות]] שלה, כחלק מ[[טקטיקה|טקטיקת]] לחימה מתוכננת. בנוסף, שידר האצ"ל תשדירי [[תעמולה]] ברדיו המקומי, בערבית, בהם הובטח לאוכלוסייה האזרחית גורל דומה לזה של תושבי [[פרשת דיר יאסין|דיר יאסין]].{{הערה|1=רוטברד, שרון, עיר לבנה, עיר שחורה, 2005, הוצאת בבל}} כבר במהלך מלחמת העצמאות יושבו [[עולים חדשים]] בשכונה, והיא הפכה ל[[שכונת עוני]] צפופה.
 
==מנשייה ונווה שלום מרחב משותף זהות כפולה==
משנות התשעים של המאה התשע-עשרה ועד שלהי שנות העשרים של המאה העשרים נתפס המרחב העירוני שבצפון יפו בקרב דוברי העברית כמורכב משני אזורים נבדלים – פרוור דרומי שנקרא "[[נווה שלום]]" ואזור עוני צפוני שכונה "חארת אלתנכּ" ("שכונת הפחים" בערבית).{{הערה|[https://sites.google.com/a/tlv100.net/tlv100/manshia/karton שכונת פחים (חארת א-טאנק)], אתר tlv100 האנציקלופדיה העירונית}}. הערבים הכירו את שני החלקים, הצפוני והדרומי כ[[מנשייה (יפו)|מנשייה]]. יהודים וערבים התגוררו זה לצד זה בשני האזורים. כלומר, נווה שלום ומנשייה חלקו את אותו המרחב הפיזי ורק שמן השונה בפי האוכלוסיות הערבית והיהודית הבדיל ביניהן וכך מעידות גם שתי המפות האחת המנדטורית מ-1918 והשנייה מטעם חברת [[הכשרת היישוב]] מ-1923. קו הגבול שסורטט על ידי הבריטים בין יפו לתל אביב בשנת 1921, היה "גבול של נייר" ולא קיבל ביטוי פיזי עד [[מלחמת העצמאות]]. ולמרות זאת, מסוף שנות ה-20 חל מהפך עמוק בדימוי הציבורי היהודי של המרחב המשותף נווה שלום/מנשייה שלא לווה בשינויים פיזיים או דמוגרפיים מהותיים. במקום הבחנות מרחביות המבוססות על הבדלים מורפולוגיים, חברתיים וכלכליים התקבלה בתודעה העברית חלוקה "לאומית" של המרחב, בין רקמה עירונית מודרנית ויהודית בתחומה של תל אביב (בגבולות הסרטוט הבריטי) לבין רקמה עירונית מדורדרת וערבית שנקראה בשם "מנשייה". נקודת המבט החדשה, האנכרוניסטית, עוותה ההיסטוריה של נווה שלום. היא התעלמה מחלקיה של השכונה שנותרו לאחר סרטוט הגבול בתחומה של יפו, וגרמה לשכונה להיראות כ"שכונת סְפר" יהודית מרגע הקמתה, עמדה קדומנית בעימות מדומיין עם השכונה ה"ערבית" מנשייה. תפיסה קוגניטיבית זו התקבלה שלא בצדק כאמת לאמיתה גם במחקר הביקורתי של השנים האחרונות. {{הערה|אור אלכסנדרוביץ', '''[https://theory-and-criticism.vanleer.org.il/wp-content/uploads/woocommerce_uploads/2016/12/Teoria-41_Or.pdf גבולות של נייר: ההיסטוריה המחוקה של שכונת נווה שלום],''' [[תאוריה ובקורת|תיאוריה וביקורת]], גיליון 41, קיץ 2013}}
 
 
==לקריאה נוספת==
* נחום כהן, "אגדה אורבנית" 2012, דורון ספרים
* [[שרון רוטברד|רוטברד, שרון]], 2005. '''עיר לבנה, עיר שחורה''', תל אביב: [[הוצאת בבל]]
*[[מיכאל יעקובסון]]: [https://michaelarch.wordpress.com/2017/05/10/%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%95%D7%91סיבוב-%D7%91%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%9Fבמלון-%D7%93%D7%9Fדן-%D7%A4%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%94פנורמה-%D7%AA%D7%9Cתל-%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91אביב/ סיבוב במלון דן פנורמה תל אביב], באתר 'חלון אחורי', 10 במאי 2017
 
==קישורים חיצוניים==