היסטוריה של עם ישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לאצולה
ההיסטוריוגרפיה המקראית: הסרתי דעה ללא מקור. בנוסף, הפסקה שהוסרה לא מדייקת. הרי הגישה הביקורתית מתייחסת לטקסט המקראי כמקור היסטורי שניתן ללמוד ממנו על תולדות עם ישראל. אין דבר "לא מתון" בניסיון להבין טקסט היסטורי תוך כדי הבנה שהיסטוריוגרפים תמיד כותבים מתוך ההקשר האישי שלהם.
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 47:
בשונה מהגישה הדתית - היהודית והנוצרית, הרואות במקרא מקור נאמן לתולדות עם ישראל, ההתייחסות אל המקרא בספרות המחקר, היא כאל מקורות היסטוריוגרפיים אחרים, ולכן, היא ביקורתית ושנויה במחלוקת מתמידה. המחקר רואה במקרא [[מסמך]] אנושי שחובר ונערך במשך תקופה ארוכה, מתוך גישות ומגמות שונות - דתיות, פוליטיות ואחרות, שמעיבות על יכולתו לתאר את האמת ההיסטורית, אליה גישתו ממילא לא ברורה. חוקרים רבים סבורים שהממצאים הארכאולגים העוסקים בחקר תולדות עם ישראל, סותרים בחלק מהמקרים את התיאור התנ"כי, ותומכים ב[[ביקורת המקרא]].
 
עם זאת, כנגד גישה מחקרית הסבורה שדי בשיקולים אלו לפסול את המקרא כמקור היסטורי, ושיש להתייחס אליו כאל אוסף סיפורי-עם, גישות מתונות יותר מכירות בחשיבות שיש למקרא כמקור ללימוד תולדות עם ישראל.
{{הפניה לערך מורחב|ארכאולוגיה מקראית}}
על פי רוב ה[[היסטוריוגרפיה]] של הסיפור המקראי על תקופת האבות ו[[יציאת מצרים]] לא נמצאו עדויות [[ארכאולוגיה|ארכאולוגיות]] אותן ניתן לזהות בוודאות עם המאורעות. מקורות מצריים מזכירים את חדירתם של ה[[ע'פירו|ע'פירוּ]], שיש חוקרים המזהים אותם עם העבריים.