לשון חז"ל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 17:
|שם בשפת המקור=}}
{{היסטוריה של העברית}}
'''לשון חז"ל''' או '''עברית משנאית''' (נקראת גם '''לשון חכמים''') הוא כינוי ל[[ניב (סיווג שפה)|ניב]] של ה[[שפה]] ה[[עברית]] שהגיע לשיא תפוצתו בקרב [[יהודים]] שחיו בין [[המאה ה-1|המאה הראשונה]] ל[[המאה ה-5|מאה החמישית לספירה]]. לשון חז"ל נחלקת לשני רבדים עיקריים: "לשון חכמים א'", שבה נכתבו ה[[משנה]] וה[[תוספתא]], ו"לשון חכמים ב'", שבה נכתבו חלקים מן ה[[תלמוד]] [[תלמוד בבלי|הבבלי]] ו[[תלמוד ירושלמי|הירושלמי]] ו[[מדרשי הלכה|מדרשי ההלכה]] וה[[אגדה (יהדות)|אגדה]].
 
ההבדל בין העברית של ה[[תנ"ך]], המכונה "[[לשון המקרא]]", לבין לשון חז"ל ניכר מיד לעין, ושימש נושא למחקר של ה[[בלשנות|בלשנים]] לאורך הדורות. ההבדל הזה היה ידוע גם לדוברי הלשון עצמם, שאמרו: {{הדגשה|לשון תורה לעצמה, לשון חכמים לעצמה}}{{הערה|{{בבלי|עבודה זרה|נח|ב}}}}.