אמצעי התקשורת בישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
מ הסרת קישורים עודפים
שורה 1:
[[קובץ:Israeli_Press_1949.jpg|ממוזער| עיתונים ישראלים, 3 במרץ 1949]]
המונח '''[[אמצעי התקשורת]] בישראל''' מתייחס ל[[תקשורת המונים|תקשורת ההמונים]] ([[דפוס]], [[שידור רדיו|רשתות הרדיו]] ו[[עיתונות מקוונת|העיתונות המקוונת]]) אשר קיימים ב[[ישראל|מדינת ישראל]]. ה[[תקשורת בישראל]] מכילה עשרות [[עיתונות בישראל|עיתונים]], מגזינים, [[טלוויזיה בישראל|טלוויזיה]] ו[[תחנת רדיו|תחנות]] [[ששידורישידור רדיו בישראל|רדיו]], הממלאים תפקיד חשוב בחיים הפוליטיים, החברתיים והתרבותיים של ישראל.
 
ישנם מעל ל-10 [[שפה|שפות]] שונות בתקשורת הישראלית<ref>{{cite web |title=Recorded Programs |url=http://www.iba.org.il/world/ |publisher=Israel Broadcasting Authority |accessdate=24 January 2014}}</ref>, בעוד שהשפה ה[[עברית]] היא השלטת בתקשורת הישראלית. העיתונות ה[[עיתונות ערבית|עיתונות הערבית]] נצרכת בעיקר על ידי [[ערביי ישראל]]. בשנות ה-80 וה-90 עברה העיתונות הישראלית תהליך של שינוי משמעותי, כאשר גופי התקשורת בישראל מנוהלים מאז ואילך על ידי מספר מצומצם של ארגונים, בעוד שהעיתונים שפורסמו על ידי ה[[מפלגה|מפלגות]] ה[[פוליטיקה של ישראל|פוליטיות]] החל להיעלם. כיום, שלושה תאגידים גדולים שנמצאים בבעלות פרטית וממוקמים [[תל אביב-יפו|בתל אביב]] שולטים בתקשורת ההמונים בישראל.<ref name=media-in-israel>{{cite web |last=Limor |first=Yehiel |title=The Printed Media: Israel's Newspapers |url=http://www.mfa.gov.il/mfa/aboutisrael/culture/pages/the%20printed%20media-%20israel-s%20newspapers.aspx |publisher=Israel Ministry of Foreign Affairs |accessdate=24 January 2014}}</ref>
 
[[חופש הביטוי#חופש הביטוי בישראל|הצנזורה בישראל]] פחות משמעותית ביחס למדינות אחרות, אך היא קיימת כאשר ישנו חשש כי פרסום של ידיעה עשוי לפגוע בביטחון הציבור. כאשר מידע מצונזר רשאי העיתון לערער על החלטת הצנזור לוועדה מיוחדת. החלטות הוועדה מחייבות, אך לאורך השנים הוועדה דחתה במקרים רבים החלטות לצנזור של מידע.<ref name=media-in-israel/>
שורה 19:
פרסום של עיתונים בישראל הוא בלתי חוקי ללא היתר מהממשלה. הממשלה רשאית לסרב לתת היתרים מסיבות שונות. מתחקיר שערך "[[הארץ|הארץ"]] ב-2016 עלה שבמהלך העשור הראשון של המאה ה-21 לפחות 62 בקשות מתוך מעל ל-500 בקשות להיתרים נדחו.
 
בעקבות [[המשבר הדיפלומטי הקטרי|המשבר הדיפלומטי הקטרי ב-2017]], ישראל נקטה בצעדים לאסור את פעילותה בישראל של רשת השידור הטלוויזיונית [[אל-ג'זירה]], אשר פועלת מקטר, על ידי סגירת משרדיה בירושלים, ודרישה מרשתות הכבלים והלוויין בישראל לאסור לשדר את ערוץ אל-ג'זירה. שר הביטחון [[אביגדור ליברמן]] תיאר כמה מדיווחי החדשות של [[אל-ג'זירה]] כתעמולה בסגנון "גרמניה הנאצית".
 
== רשימת כלי התקשורת ==
שורה 34:
* [[מעריב הבוקר]] – עיתון יומי חינמי בעברית.
* [[אל-איתיחאד (עיתון)|אל-איתיחאד]] – עיתון קומוניסטי יומי בשפה הערבית.
* [[ג'רוזלם פוסט]] – [[ג'רוזלם פוסט|העיתון]] הוותיק ביותר בשפה [[ג'רוזלם פוסט|העברית]] .
* [[כל אל-ערב]] – עיתון שבועי בשפה הערבית.
* [[מעריב]] – עיתון יומי בעברית.