יהדות גרמניה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 116:
כ–100,000 יהודים השתתפו ב[[מלחמת העולם הראשונה]], 80% מהחיילים היהודים שירתו בחזית וכ–12,000{{הערה|עמוס אילון, '''רקוויאם גרמני''', עמ' 337.}} מהם נהרגו בקרבות. ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות העשרים]] היו כ–600,000 יהודים בגרמניה. 40% מהם התבוללו. היה להם שוויון חברתי והם נטמעו בחברה הגרמנית במעמד הבינוני ומעלה. הטמעותם בחברה הבורגנית נתמכה על אידיאל ה[[בילדונג]].
במקביל השתנה מאוד ההרכב האתני של יהדות גרמניה. כבר בסוף המאה ה-19 ובייחוד אחרי מלחמת העולם הראשונה התחוללה הגירה המונית של [[אוסטיודן]] מהמזרח. ב-1925 היו 107,000 יהודים ילידי ארצות חוץ במדינה; מספר זה אפילו לא כלל את צאצאי המהגרים הוותיקים יותר, ששיעורם עלה גם עקב היקף ההתבוללות בקרב היהודים הילידים (ב-1933, 44% מכלל היהודים התחתנו בנישואי תערובת, אם כי ידוע שבקרב המזרחיים אחוז נישואים אלה היה נמוך מאוד).{{הערה|Sarah Ann Gordon, Hitler, Germans, and the "Jewish Question", Princeton University Press, 1934. עמ' 20.}} המתח בין היהודים הגרמנים למזרחים, שאופייה של זהותם היהודית היה אתני ובדלני יותר, התבטא בגזענות חריפה כלפי האחרונים. עם זאת, צעירים ילידים רבים גם נסחפו ב"פולחן יהודי המזרח" (Ostjudenkult) בתחילת המאה ה-20, השם שניתן לתופעה רחבה של התעניינות והערצה ליהודי רוסיה ופולין בשל מה שנתפס כאותנטיות והשורשיות שלהם למול הבורגניות המתבוללת של דור ההורים.
יהודי גרמניה מילאו תפקיד מפתח ב[[רפובליקת ויימאר]] (ההוגה שלה היה יהודי). עם הקמתה, 24 יהודים נבחרו כצירים לרייכסטאג ובין 1919 ל-1924 כיהנו ששה יהודים כשרים בכירים בממשלה.{{הערה|עמוס אילון, '''רקוויאם גרמני''', עמ' 356.}}
| |||