דוד מנחם מאניש באב"ד – הבדלי גרסאות

נולד ב[[סטריסוב]] לגיטל ולרב המקומי רבי יהושע השיל באב"ד, צאצא למשפחת [[הרבי ר' העשיל]] מ[[קראקא]]. בצעירותו למד באופן עצמאי בבית המדרש בעיר מגוריו, הוא היה שקדן ובעל זיכרון טוב ולפי האגדה היה מצטט פרקים שלמים מספרי ה[[אחרונים]] על-פה, בתמורה לפרוטות שנתנו לו סוחרים למדנים שבאו ליריד בסטריסוב. נישא לבתו של רבי [[יואל משה לנדא מיאברוב|יואל משה סג"ל לנדא מיאברוב]], כמנהג הימים התפרנס משולחן חמיו, ועשה אצלו [[שימוש חכמים]]. בתקופה זו [[סמיכה לרבנות|נסמך לרבנות]] בידי הרב בעריש רפפורט מראווה.

 

 

בשנת [[1912]], [[תרע"א]], התמנה כראב"ד [[טרנופול]] לצדו של הרב המקומי רבי יהושע השל באב"ד שהתמנה שנתיים קודם לכן כרבה של העיר על מקום אביו, אך היה חלוש מכדי להנהיג לבדו את הקהילה היהודית בעיר שמנתה באותה תקופה כשבעת אלפים משפחות. הרב באב"ד היה [[חסידות בעלז|חסיד בעלז]], ורבותיו [[אדמו"ר]]י החסידות השתבחו בו מאד; הרבי [[ישכר דב רוקח (הזקן)]] אמר עליו כי "דבר חידוש הוא", ובנו יורשו הרבי [[אהרן רוקח]] מצוטט כמי שאמר ש"איש קדוש הוא, יהודי קדוש מלפני מאה שנה".