תלמוד תורה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קו מפריד בטווח מספרים |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 2:
{{השלמה|כל הערך=כן|סיבה=אין התייחסות לתקופה הנוכחית|נושא=יהדות}}
[[קובץ:Jewish Children with their Teacher in Samarkand cropped.jpg|ממוזער|250x250px|ת"ת באוויר הפתוח ב[[סמרקנד]], בערך 1910.]]
'''תלמוד תורה''' (ב[[יהדות ארצות האסלאם]] כונה "כותאב". אצל [[יהדות תימן|יהודי תימן]] "מדרש" או "כניס". בקרב יהודי הבלקן "מלדארי" וב[[יהדות אשכנז]] מכונה לפעמים "חדר" (נהגה "חֵיידֶר")), הוא כינוי למוסד החינוך היסודי היהודי-מסורתי לילדים. המורה בחדר האשכנזי נקרא: [[מלמד]], מבוטא הַמְלַמֵד במלעיל. בכותאב התימני נקרא: מארי (במלעיל, מבוטא כמו: 'מורי').
==ארצות האסלאם==
שורה 22:
[[קובץ:Novogrodek Talmud Torah.jpg|שמאל|ממוזער|190px|לימוד תורה ב"חדר" ב[[שטעטל]] [[נבהרדק]] (כיום ב[[בלארוס]]), 1930]]
[[קובץ:Sedia per Bambini da sinagoga di Carmagnola.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בעיר [[קארמניולה]] שב[[פיימונטה]] שבאיטליה, נמצא ליד אולם בית הכנסת חדר קטן ובו ספסלים לילדים בגבהים משתנים: לכל ילד ספסל בגובה שלו. כך הותאם מקום הישיבה של התלמיד, לפי גילו, בקהילה בה מספר הילדים בכל שכבת גיל לא היה גדול.]]
ב[[יהדות אשכנז]], אף על פי שהמונחים "חדר" (נהגה "חֵידֵר") ו"תלמוד תורה" די דומים, היו מקומות שהבדילו ביניהם. "תלמוד התורה" היה שייך לקהילה ובו למדו ילדים להורים שלא יכלו לשלם את שכר הלימוד, ואילו החדר היה מוסד פרטי שבו ה[[מלמד]] (כיום נקרא בתלמודי תורה "רֶבֶּה") גבה [[שכר לימוד]] מהורי התלמידים.
לפי דעה רווחת, השם "חדר" ניתן כיוון שהלימודים התקיימו בחדר שהוקדש לשם כך ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] של הקהילה או בביתו של המלמד.
שורה 33:
כיוון ששפת הדיבור הייתה [[יידיש]] ולעיתים רחוקות שפת המדינה, היה צורך בתרגום של הפסוקים ליידיש. תרגום זה כונה "עברי-טייטש"{{הערה|ביידיש קיימת המילה טייטש, שפירושה היה גרמנית, או הלשון המדוברת (מכאן המילה היידית "פאַרטייטשן" שפירושה לתרגם). ביידיש מודרנית קורים לגרמנית "דייטש"}} והמלמד היה מקריא אותו, לרוב בעל פה, בין הפסוקים.
תוכנית הלימודים הייתה לימוד קריאה ולימוד [[חומש (יהדות)|חומש]] על פי פירושי ה[[תלמוד]], [[רש"י]] ו[[מדרש]]ים. שיטת הלימוד העיקרית הייתה בדרך של [[לימוד בעל פה]]. המשמעת בחדר הייתה חמורה ומי שהפר את המשמעת היה עשוי להיענש
על אף שלרוב החדר היה עסק פרטי, רוב הקהילות הכניסו תקנות בדבר לימוד בחדר, כמו מספר התלמידים שהמלמד רשאי ללמד.
פעילות החינוך בחדר החלה בתקופה שברוב העולם לא הייתה מערכת חינוך, ותהליך הלמידה בהם המשיך במתכונת המסורתית גם כשחלו התפתחויות בנושא החינוך.
ב[[מזרח אירופה]], בתקופת עליית ה[[נאצים]] נעלם כמעט לגמרי החדר. בקהילות יהודיות בעולם ישנם בתי ספר יהודיים, אך אינם מלמדים על פי שיטת החדר. בקהילות [[יהדות חרדית|היהדות החרדית]] עדיין קיים
==לקריאה נוספת==
|