נוגה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה תגיות: חשד למילים בעייתיות אות סופית באמצע מילה עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{פירוש נוסף}}
{{גוף פלנטרי
|שם=נוגה
|סמל=[[קובץ:Venus_symbol.svg|25px|סימול אסטרונומי של נוגה]]
|תמונה=[[קובץ:Venus-real color.jpg|מרכז|250px]]
|כיתוב=נוגה, צילום מרינר 10
|קטגוריה=[[כוכב לכת ארצי]]
|מיקום=[[מערכת השמש הפנימית]]
|גילוי=ידוע מימי קדם
|מרחק בק"מ=108,208,926
|יחידות אסטרונומיות=0.723,331,99
|אפהליון בק"מ=108,941,849
|אפהליון יחידות אסטרונומיות=0.728,231,28
|פריהליון בק"מ=107,476,002
|פריהליון יחידות אסטרונומיות=0.718,432,70
|אקסצנטריות=0.00677323
|זמן הקפה=224.70069 ימים (0.615197 [[שנה יוליאנית (אסטרונומיה)|שנים]])
|מחזור סינודי=583.92 ימים
|מהירות=35.020
|מהירות מקסימלית=35.259
|מהירות מינימלית=34.784
|נטיית מסלול=3.39471
|ירחים=0
|רדיוס קו משווה=6,052
|שטח פנים={{תמ|4.6|8}}
|מסה={{תמ|4.8685|24}}
|צפיפות=5.204
|כוח משיכה=8.87 מטר/שנייה<sup>2</sup>, 0.904 ג'י
|זמן סיבוב עצמי=243.0185 ימים
|מהירות הסתובבות=0.00181103
|נטיית ציר הסיבוב=2.64
|אלבדו=0.65
|בהירות=4.9-
|מהירות מילוט=10.36
|טמפרטורה ממוצעת=737 [[קלווין]]/463.8 [[צלזיוס]]
|טמפרטורה מקסימלית=773 [[קלווין]]/499.85 [[צלזיוס]]
|טמפרטורה מינימלית=724.65 [[קלווין]]/451.5 [[צלזיוס]]
|לחץ אטמוספירי=9.3 מגה
|חומר1=[[פחמן דו-חמצני|פחמן דו־חמצני]]
|כמות1=~96.5%
|חומר2=[[חנקן]]
|כמות2=~3.5%
|חומר3=[[גופרית דו-חמצנית|גופרית דו־חמצנית]]
|כמות3=0.015%
|חומר4=[[ארגון (יסוד)|ארגון]]
|כמות4=0.007%
|חומר5=[[אדי מים]]
|כמות5=0.002%
|חומר6=[[פחמן חד-חמצני|פחמן חד־חמצני]]
|כמות6=0.0017%
|חומר7=[[הליום]]
|כמות7=0.0012%
|חומר8=[[ניאון]]
|כמות8=0.0007%
}}
'''נוגה''' (בלועזית: '''Venus''', '''ונוס''') הוא [[כוכב לכת|כוכב הלכת]] השני במרחקו מ[[השמש]]. מסלולו של נוגה הוא הקרוב ביותר ל[[מסלול (פיזיקה)|מסלול]] [[כדור הארץ]], וגודלו הוא הקרוב ביותר לגודל כדור הארץ. נוגה הוא [[כוכב לכת ארצי]] שהרכבו דומה להרכב כדור הארץ.
==מידע כללי==
נוגה הוא כוכב הלכת השני במרחקו מהשמש, בין [[כוכב חמה]] ל[[כדור הארץ]].
בשל היותו בעל מסלול "פנימי" סביב השמש (יחסית למסלולו של כדור הארץ) כוכב הלכת נוגה נמצא בשמים בקרבת השמש, ויכול להיראות בבירור רק מוקדם בבוקר, קצת לפני ה[[זריחה]], או בערב, קצת אחרי ה[[שקיעה]], בהתאם למיקומו יחסית לקו המחבר את כדור־הארץ והשמש.
נוגה בהיר יותר מכל כוכב וכוכב-לכת, ולעיתים ניתן לראותו ביום בעין בלתי מזוינת.
זמן הסיבוב העצמי הוא 243 ימי הארץ בתנועה לאחור, כלומר מסתובב ממזרח למערב במקום ממערב למזרח (בדומה ל[[פלוטו]] ול[[אורנוס]]). לא ידוע בוודאות למה נוגה שונה במובן זה. [[זמן הקפה|זמן ההקפה]] (אורך השנה) הוא 224.7 ימי ארץ. לנוגה אין ירחים. מסלולו של נוגה סביב השמש הוא [[מעגל]] כמעט מושלם (בשונה משאר כוכבי־הלכת שלהם מסלול [[אליפסה|אליפטי]]) עם אקסצנטריות של פחות מ־1%. הרכב הכוכב סלעי.
במשך שנים ראו בנוגה אח תאום ל[[כדור הארץ]], משום ששני כוכבי הלכת כה דומים בממדיהם, במסה שלהם ובצפיפותם. קוטרו של כוכב הלכת נוגה הוא 12,100 ק"מ, לעומת קוטרו של כדור־הארץ שהוא כ־12,756 ק"מ.
העננים הסמיכים המכסים את נוגה אינם מאפשרים לראות את פניו. בגלל קרבתו לשמש, החום הרב גרם להתאיידות כל הגזים שעל פניו אל ה[[אטמוספירה]] ומנע בכך היווצרות אוקיינוסים וימים. ה[[גשושית]] [[מגלן (גשושית)|מגלן]] הראתה שמרבית פני השטח של נוגה הם מישורים גדולים שחלק מהם מתנשאים לגובה של מספר ק"מ.
מחקר החיים על פני נוגה זכה לתשומת לב מדעית וציבורית רבה, בשל האמונה הרווחת בעבר כי יש עליו חיים לאור קרבתו ודמיונו היחסי לכדור־הארץ. לאחר שחמש חלליות רוסיות ושלוש חלליות אמריקניות צפו בנוגה, כששתי חלליות רוסיות נחתו בהצלחה על פניו ולאחר מחקרים באמצעות [[מכ"ם]] ו[[טלסקופ רדיו]], אנו יודעים שפני השטח של נוגה הם מקום שאינו מאפשר קיום חיים, ודאי לא כאלה המוכרים למדע.
==מקור השם==
כוכב נוגה מוזכר כבר בתלמוד הבבלי{{הערה|1=תלמוד בבלי, מסכת שבת, קנ"ו, עמוד א}}. השם נוגה, שמשמעותו אור וזיו, ניתן לו כיוון שכוכב הלכת נוגה הוא כוכב הלכת הבהיר והזוהר ביותר הנצפה מכדור הארץ.
==נוגה במיתולוגיה ובתרבות==
כעצם השלישי הבהיר ביותר בשמים אחרי [[השמש]] ו[[הירח]], נוגה קיבל מקום של כבוד במיתולוגיה ובתרבות של המין האנושי. רוב ההתייחסות המוקדמת באזור [[אירופה]] ו[[המזרח התיכון]] היא סביב המוטיב ה[[אשה|נקבי]], והמאוחרת יותר סביב מוטיב ה[[שטן]]. המוטיב הנשי נובע ככל הנראה מיופיו של הכוכב והברק שלו. המוטיב השטני התפתח מאוחר יותר.
ההתייחסות הראשונה המיוחסת לנוגה היא מ[[תקופת הברונזה]]. טבלאות של [[כתב יתדות]] [[בבל]]י שנמצאו ב[[נינוה]], מתעדות את זמני זריחת הכוכב, ומתוארכות סביב שנת 1600 לפנה"ס. הטבלאות שמורות כיום ב[[המוזיאון הבריטי|מוזיאון הבריטי]].
הבבלים, דוברי ה[[אכדית]], זיהו את הכוכב עם האלה '''[[עישתר]]''', המקביל בשפה ה[[שומר]]ית ל'''אִינַנַ'''. ישות זו מייצגת את התגלמות הנשיות, אלת ה[[רבייה|פריון]], ה[[אהבה]] וה[[יחסי מין|מין]]. '''עישתר''' הוא מקור השם העברי '''אסתר'''.
גם ב[[מיתולוגיה כנענית|מיתולוגיה הכנענית]] הזיהוי דומה. ב[[תנ"ך]] האלה מכונה '''עשתורת''', אחותו של [[בעל (אל)|בעל]]. עבודת האלה כללה קיום [[יחסי מין]] פולחניים בין כהנות עשתורת למאמיניה. פולחנה היה נפוץ מאוד ב[[ארץ ישראל]], במיוחד בקרב נשים.
במרחב ה[[פיניקים|פניקי]] כינו את האלה - ואת הכוכב - '''אסטרטה''' Astarte (ב[[יוונית]] Αστάρτη).
ה[[מצרים העתיקה|מצרים]] וה[[יוון העתיקה|יוונים]] סברו שהכוכב המתגלה עם שחר והכוכב המתגלה לעת ערב הם שני גרמי שמים שונים, והעניקו לכל אחד שם שונה.
את כוכב השחר כינו היוונים '''פוספורוס''' (ב[[יוונית]] Φωσφόρος - "מביא האור") ואת כוכב הערב '''הספרוס''' (ביוונית Ἓσπερος - "כוכב הערב"). לשמות אלו מספר גרסאות.
בהקשר לכך, מקובל לפרש את ההתייחסויות הבאות מה[[תנ"ך]] לכוכב נוגה: '''איילת השחר''' ({{תנ"ך|תהילים|כב|א|קצר=כן}}) ו'''[[הילל בן שחר]]''' ({{תנ"ך|ישעיהו|יד|יב|קצר=כן}}).
במסכת שבת דף קנו עמוד א' נאמר:"האי מאן דבכוכב נוגה יהי גבר עתיר וזנאי יהי מ"ט משום דאיתיליד ביה נורא" (מי שנולד בשעה שבה שולט כוכב נוגה (ע"פ המחזוריות של שבעת כוכבי הלכת כמו שכותב שם הרש"י) יהיה אדם עשיר וזנאי (נואף) מכיוון ששולט בו היצר כתנור כמו שנוגה עטוף בעננים) אולם כבר כתבו המפרשים שאין זה מחייב את האדם אלא הוא צריך לנתב זאת לטוב כמו שנאמר שם על מזל מאדים שיכול להיות שוחט או מוהל או רוצח ותלוי לאן מכוון את עצמו.
עם התפתחות [[התרבות ההלניסטית]], שני הכוכבים זוהו מבחינה פיזית כגרם שמים אחד, אך עדיין יוחסו לו שתי [[פרסוניפיקציה|פרסוניפיקציות]] אליליות - '''פוספורוס''' תורגם ל־Lucifer ה[[לטינית|לטיני]] (מילולית "נושא אור"), ו'''הספרוס''' היווני תורגם ל־Vesper.
במקביל, ובהקשר לייצוג ההתגלמות הנשית שהוזכרה לעיל, כינו היוונים את הכוכב על שם אלת האהבה והיופי, '''[[אפרודיטה]]''' (Ἀφροδίτη), שאותה ירשה '''[[ונוס]]''' (Venus) הרומאית. ונוס החלה את דרכה כאלת היין והכרמים, אך זוהתה יותר מאוחר עם אפרודיטה וירשה את תכונותיה.
מקובל לקשר את [[יום שישי]] לאלה [[ונוס]] ולכוכב הלכת נוגה (ונוס), מכאן שמו בחלק מלשונות אירופה. בשפות הלטיניות הוא נובע מהשם הלטיני "דיאס ונריס" (Dies Veneris, יומה של ונוס). ב[[צרפתית]] הוא נקרא vendredi, ב[[איטלקית]] venerdì וב[[ספרדית]] viernes.
ב[[נצרות]], נקשר נוגה ל[[שטן]] בעקבות הפסוקים בתנ"ך שבהם [[ישעיהו|ישעיהו בן אמוץ]] מתנבא ככל הנראה על מלך [[בבל]] ואולי גם על האל ה[[מיתולוגיה כנענית|כנעני]] [[שחר (אל)|שחר]]: "אֵיךְ נָפַלְתָּ מִשָּׁמַיִם, הֵילֵל בֶּן־שָׁחַר; נִגְדַּעְתָּ לָאָרֶץ, חוֹלֵשׁ עַל־גּוֹיִם. וְאַתָּה אָמַרְתָּ בִלְבָבְךָ, הַשָּׁמַיִם אֶעֱלֶה, מִמַּעַל לְכוֹכְבֵי־אֵל אָרִים כִּסְאִי;" ({{תנ"ך|ישעיהו|יד|יב|יד}}).
על־פי הפרשנות הנוצרית המקובלת מרמזים פסוקים אלה לנפילתו של השטן מגן העדן כתוצאה מ[[גאווה|גאוותו]]. בתרגום ה[[וולגטה]], "[[הילל בן שחר]]" זוהה עם כוכב נוגה, הלוא הוא פוספורוס, שתורגם בתורו - בתרגום ללטינית - ל[[לוציפר]]. כך נוצר הקשר בין לוציפר הכוכב לשמו של השטן כמיתוס נוצרי.
כמו כן, האל ה[[מיתולוגיה כנענית|כנעני]] [[שחר (אל)|שחר]] מזוהה ככוכב השחר (Morning star) ואחיו התאום האל ה[[מיתולוגיה כנענית|כנעני]] [[שלם (אל)|שלם]] מזוהה ככוכב השקיעה (Evening star), פרוש שמה של העיר [[ירושלים]] היא "אורו של שלם" או לחלופין "עירו של שלם".
הקישור של חטא הגאווה לכוכב נוגה נובע ככל הנראה מתכונותיו ה[[אסטרונומיה|אסטרונומיות]]: זהו הכוכב הבהיר ביותר מבין [[כוכב לכת|כוכבי הלכת]] בשל קרבתו לכדור הארץ ובשל שכבת ה[[ענן|עננים]] מחזירי האור המקיפה אותו. מאחר שיחסית אלינו הוא בזווית קרובה לשמש, ניתן לצפות בו רק עם זריחת השמש ועם שקיעתה. קל, לכן, להבין כיצד נקשר לכוכב זה מיתוס של גאוה (יומרה להחליף את השמש), שבאה על עונשה.
בערך באותה תקופה ובמרחק אלפי קילומטרים, ייחסו גם בני ה[[מאיה]] ב[[דרום אמריקה]] חשיבות גדולה לכוכב נוגה. [[לוח השנה של המאיה]] כולל מספר מחזורים רב שנתיים. אחד ממחזורים אלו הוא מחזור כוכב נוגה. בני המאיה הצליחו לחשב את תנועותיו של הכוכב בדיוק מפליא, כולל את [[המחזור הסינודי]] שלו.
עדיין לא ברור מדוע השקיעו בני המאיה מאמץ כה גדול במפוי תנועות נוגה. מאחר שהממצאים מקשרים יציאה למלחמה והכתרות מלכים חדשים עם זריחת נוגה, יש טוענים כי הכוכב קושר ב[[מיתולוגיה של המאיה|מיתולוגיה של בני המאיה]] עם מזל טוב, במיוחד בהקשר המלחמתי.
כינוייו של נוגה בשפת המאיה היו '''הכוכב הגדול''' (Noh Ek') ו'''כוכב הצרעה''' (Xux Ek').
גם ב[[אפריקה]], בני ה[[מסאי (שבט)|מסאי]] סברו שיש למעשה שני כוכבים שונים, אך הם קישרו ביניהם באמצעות ה[[מיתוס]] הבא, המועבר בעל פה ללא מורשת כתובה:
כוכב השחר הוא '''קילקן''' (Kileken). על פי המיתוס המסאי, הכוכב קילקן ירד לארץ כילד יתום קטן. הוא מאומץ בידי אדם זקן, מגלה לו את סודו, ורועה את צאנו. כאשר האדם בוגד בו ומגלה את הסוד, חוזר קילקן לשמים ומתגלה בדמות כוכב הערב, הלא הוא '''לקן''' (Leken).
אצל חלק משבטי הילידים ה[[אבורג'ינים]] ב[[אוסטרליה]], הכוכב מכונה '''ברנומביר''' (Barnumbirr). הם ממתינים בלילה להופעת הכוכב לפני הנץ החמה, ולאחר הופעתו הם פונים לאהוביהם המתים, מראים להם את אהבתם ושלא שכחו אותם.
במיתולוגיה ההודית, מיוחס כוכב נוגה לאל '''שוקרה''' (ב[[סנסקריט]] शुक्र), שמשמעותו טהור, בהירות או צלילות. שוקרה הוא מנהיגם של קבוצת אלילים נחותים יחסית ולרוב שליליים המכונים '''אסורה''' (Asura).
ב[[היסטוריה של סין|סין העתיקה]] שם הכוכב היה '''טיי־ביי''' (Tai Bai 太白) אם זרח בערב,
או צ'י־מינג (Qi Ming 启明) אם זרח בבוקר, אך שני השמות מתארים אותה אלוהות טאואיסטית, הקשורה למלחמה.
ב[[מנדרינית תקנית|סינית]] מודרנית, וכך ב[[קוריאנית]] ו[[יפנית]] שהושפעו ממנה מכונה נוגה '''כוכב הזהב''' (בסינית 金星). הערה: הסימן 金 במקור הוא [[מתכת]] שהיא אחת מ[[חמשת האלמנטים]] ב[[פילוסופיה סינית|פילוסופיה הסינית]], אך בסינית מודרנית בדרך כלל הכוונה ל[[זהב]].
ב[[אסטרולוגיה]] המערבית, סמלו של הכוכב מעוצב בסגנון מיוחד המייצג את האלה ונוס ([[סמלה של ונוס]]): עיגול עם צלב קטן מתחת ([[יוניקוד]]: ♀). ישנו ויכוח מה מקור הסמל, האם הוא מסמל איבר כלשהו של ונוס ואיזה, ומי המציא את הסמל.
ב[[אלכימיה]], סמל ה[[נחושת]] זהה לסמל זה. הקשר של ונוס (ובעקבותיהן המין הנשי כולו) לנחושת שנוי במחלוקת. לפי דעה אחת, הקשר הוא באמצעות האי [[קפריסין]], שהיה מקור עיקרי לעפרות נחושת בתקופה ההלניסטית, וכך קיבל את שמו (נחושת היא Cuprum בלטינית). לפי המיתולוגיה ההלניסטית, ונוס נולדה מקצף הגלים לחוף קפריסין, וכך זוהה האי עם האלה. לפי דעה שנייה, הנשים היו מכינות באותה תקופה מראות מנחושת.
היו שהאמינו שנוגה היא "[[גן עדן]]", שבו מים לרוב וצמחייה עשירה, וששוכנים בו חיים. הסופר הצרפתי [[ברנרד דה פונטנל]], כתב בשנת 1686: "אני יכול לראות מכאן כיצד נראים תושביו של נוגה: הם דומים למורים של גרנדה: אנשים נמוכים וכהי עור, שהשמש שזפתם, מלאי חוכמה ומזג לוהט, תמיד מאוהבים, כותבים חרוזים, אוהבי מוזיקה, עורכים פסטיבלים, נשפי מחולות ותחרויות בכל יום ויום."
==מאפיינים גאוגרפיים==
שורה 8 ⟵ 129:
[[קובץ:הרכב האטמוספירה של נוגה.png|שמאל|ממוזער|250px|הרכב האטמוספירה של נוגה]]
האטמוספירה של נוגה מתנשאת לגובה רב, דחוסה מאד וחמה ככבשן. רוב האטמוספירה היא [[פחמן דו-חמצני|פחמן דו־חמצני]], ובשכבות הגבוהות של האטמוספירה מצויה שכבה אטומה של ענני [[חומצה גופרתית]]. הכמות העצומה של דו-תחמוצת הפחמן (CO<sub>2)</sub> באטמוספירה גורמת ללכידת חום השמש ואינה מאפשרת לו להתפזר וכך גורמת ל[[אפקט החממה|אפקט חממה]] חזק. אפקט חממה זה מעלה את טמפרטורת פני השטח בלמעלה מ־400 °C מעל מה שהייתה עשויה להיות ללא הכמות העצומה של הפחמן הדו־חמצני באטמוספירה, וגורם לטמפרטורת פני השטח להגיע לטמפרטורת גבוהות של 500 °C במקומות נמוכים סמוך לקו המשווה. כך פני השטח של נוגה לוהטים אף יותר משל [[כוכב חמה]], אף שנוגה רחוק כמעט פי שניים מהשמש ומקבל רק 25% מהקרינה הסולרית (2613.9 W/m<sup>2</sup> בחלקים העליונים של האטמוספירה ורק 1071.1 W/m<sup>2</sup> בפני השטח). הטמפרטורה אינה משתנה באופן משמעותי בין הצד שבו יש יום לצד שבו יש לילה למרות סיבובו האיטי של נוגה (פחות מסיבוב אחד בשנה של נוגה; בקו המשווה פני השטח של נוגה מסתובבים 6.5 קמ"ש בלבד), זאת בשל האינרציה התרמית ומעבר החום באטמוספירה הצפופה של נוגה. רוחות באטמוספירה העליונה סובבות את כוכב הלכת ב־4 ימים בלבד ועוזרות להפיץ את החום.
הלחץ בפני השטח של נוגה הוא פי 90 מבכדור הארץ. אילו יכולנו ללכת על נוגה היינו נמעכים תחת הלחץ הכבד, השקול ללחץ בעומק של כקילומטר מתחת לפני הים בכדור הארץ, ואם היינו מוגנים בפני הלחץ הכביר - בקושי אפשר היה לנוע דרך אטמוספירה כה סמיכה.
| |||