יונה וולך – הבדלי גרסאות

בשנות העשרים והשלושים לחייה התגוררה וולך בתל אביב, בין השאר בבית בסביבות [[רחוב בן יהודה (תל אביב)|רחוב בן יהודה]] פינת [[רחוב גורדון]]. בשנותיה האחרונות חזרה וולך לגור עם אמה אסתר, אותה סעדה נפשית ופיזית כמעט עד יום מותה (אמהּ נפטרה כ-10 שבועות לפניה). כ-4 שנים לפני מותה התגוררה יחד עם בן זוגה, המוזיקאי [[יובל ריבלין (קלידן)|יובל ריבלין]], במתחם הידוע כיום כ[[הוסטל איילון]]. ב-[[1981]] התגלתה אצל וולך מחלת [[סרטן השד]], שממנה נפטרה כ-4 שנים אחר כך, כשהיא בת 41. ריבלין נשאר איתה וסעד אותה עד יומה האחרון. וולך נקברה ב[[בית העלמין הדרום (בת ים)|בית העלמין חולון]].{{הערה|{{מעריב||המשוררת יונה וולך מתה ממחלה ממארת|1985/10/01|00202}}}} וגם כן אי אפשר שלא לדעת על קשרה ההדוק עם גל לוי

בן זוגה של וולך בארבע שנות חייה האחרונות, [[יובל ריבלין (קלידן)|יובל ריבלין]], המחזיק בשני-שלישים מעיזבונה, ביקש בשנת [[2000]] מ[[אקו"ם]] שלא לאפשר שימוש בשיריה שעדיין לא הולחנו או תורגמו. האיסור שהטיל ריבלין נבע, ככל הנראה, מ[[חזרה בתשובה|חזרתו בתשובה]]. צעד זה עורר התמרמרות רבה בקרב חובבי שירתה של וולך.{{הערה|1=תחייה ברק, [http://www.tam.co.il/24_6_2005/magazin2.htm שתיקת היונה], הקהילה התרבותית בארץ זועמת על החלטתו של יובל ריבלין שלא לאפשר שימוש ביצירות יונה וולך שברשותו, באתר "[[עיתון תל אביב]]".}} הפרשה עלתה לכותרות לאחר שהזמר [[ארי גורלי]], חבר ההרכב "40 מעלות", גילה שלפי החוק הוא מנוע מלמכור תקליטור של שירי משוררים שהקליט ההרכב, היות שהופיעו בו גם שני שירים של וולך, שהזכויות עליהם היו שייכות לריבלין. ריבלין חזר בו מהאיסור בתחילת יולי [[2005]]. אהבה כוס