היינריך הימלר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ לא ברור לי |
|||
שורה 56:
=== מעליית הנאצים לשלטון ועד למלחמת העולם השנייה ===
עם עליית הנאצים לשלטון בשנת [[1933]], היו היחסים בין הימלר ובין "מפקדו" רהם מתוחים. רהם היה בעד "מהפכה מתמדת" ושאף לתת ביטוי ליסוד העממי
ב [[1 באפריל]] [[1934]] מינה גרינג את הימלר לראש ה[[גסטפו]], המשטרה החשאית הגרמנית בפרוסיה. מינוי זה איפשר להימלר ליצור לעצמו מוקד כוח מטיל אימה, והוא הפך את הגסטפו לכח אכזרי שבהמשך הטיל את חיתתו על [[אירופה]] כולה. העולם כולו נחשף לאכזריות חסרת המעצורים של הימלר, כאשר ב-[[30 ביוני]] 1934 היה בין המובילים של "ליל הסכינים הארוכות", במסגרתו נרצחו מאות חברי האס־אה ומתנגדים פוליטיים אחרים. עם סילוקו של רהם, היה הימלר ליורש הטבעי לעמדת הכוח שנתפנתה.
האס־אה היה בבסיסו מיליציה עממית, שנשען בעיקרו על פושעים ובריונים מהמעמדות הנמוכים. בעיני הימלר, האס־אס לעומת זאת, היה מ"העילית הגזעית". הקבלה אל האס־אס הייתה רק לבעלי "דם טהור", על פי חזונו של הימלר שה"רייך" הגרמני יהיה בסופו של דבר ל"מדינת אס־אס" ואירופה כולה תישלט על
בנובמבר [[1935]], ביום האיכרים הלאומי (Reichsbauerntag) ב[[גוסלר]], תיאר הימלר את הסכנה הנשקפת מהיהודים: "אנחנו מכירים אותו, את היהודי, העם הזה מורכב מפסולת כל העמים והאומות של כדור הלכת הזה, שבהם הוא הטביע את תכונות דמו היהודי, העם שמטרתו שליטה על העולם, שנשימתו הרס, שרצונו השמדה, שדתו [[אתאיזם]], שתורתו [[בולשביזם יהודי|בולשביזם]]".{{הערה|[[שאול פרידלנדר]], '''גרמניה הנאצית והיהודים''': שנות הרדיפות, 1939-1933; תרגמה מאנגלית [[עתליה זילבר]]; [[ספרית אפקים]], הוצאת עם עובד, תל אביב 1997; עמ' 210.}}
| |||