עוזי רבי – הבדלי גרסאות

'''עוזי רבי''' (נולד ב-[[5 בדצמבר]] [[1957]]) הוא [[פרופסור חבר]], ראש מרכז משה דיין ללימודי [[המזרח התיכון]] ו[[אפריקה]] ב[[אוניברסיטת תל אביב]], מרצהומרצה בארץברחבי הארץ ובעולם בנושאים הקשורים לגאו-פוליטיקהלגיאופוליטיקה אזורית, ישראל והמזרח התיכון.

עוזי רבי נולדגדל בעיר ב[[רמת גן]] בה גדל, ולמד בבית הספר '[[אהל שם (בית ספר)|אוהל שם]]' במגמה ה[[מזרחנות|מזרחנית]]. בצבאאת שירתשירותו הצבאי עשה ב[[חיל המודיעין]]. רבי עשה את חוק לימודיו, מהתואר הראשון עדועד השלישי, ב[[אוניברסיטת תל אביב]]. הוא למד לתואר הראשון בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה, ובחוג ל[[מדע המדינה]]. ועשהאת תוארהתארים שניהשני והשלישי, עשה בתחום ההיסטוריה של המזרח התיכון. אתעבודת לימודיהדוקטור ה[[דוקטורט]]שלו עשהכתב בנושא 'צמיחתן של מדינות בחברות שבטיות - המקרה של סולטנות עומאן, 1970-1932', בהנחייתו של פרופסור [[יוסף קוסטינר]]. נושאמשסיים עבודתרבי ה[[דוקטורט]]את היה:הדוקטורט, "צמיחתןבשנת של2000, מדינותהחל בחברותלעבוד שבטיותכמרצה –בחוג המקרהלהיסטוריה של סולטנותהמזרח עומאן,התיכון 1970-1932"ואפריקה.

משסייםבין רבי את הדוקטורט בשנת 2000, החל לעבוד כמרצה בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה. בשנתהשנים 2004–2005 שימש כפרופסור אורח באוניברסיטת סן-דייגו, [[קליפורניה]]. בשנת 2006 הצטרף כחוקר בכיר במרכז ללימודים איראניים, שהוקם באותה שנה באוניברסיטת תל אביב. באוקטובר 2008 מונה רבי לראש החוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה, ובינואר 2009 נבחר כמרצה מצטיין מטעם הרקטור לשנת הלימודים תשס"ח. במרץ 2009 מונה פרופסור רבי לראש המכון לדיפלומטיה ושיתוף פעולה אזורי באוניברסיטת תל אביב, ובאוגוסט 2010 הועלה לדרגת פרופסור חבר. רבי משמש כפרשן לענייני המזרח התיכון בכלי התקשורת השונים ובעיתונות הכתובה, בארץ ובעולם.

עוזי רבי חוקר את ההיסטוריה המודרנית של [[איראן]], [[סעודיה]] ושאר מדינות [[המפרץ הפרסי]]. מחקריו מתמקדים בחברות המפרץ על שני עבריו – הערבי והפרסי. רבי פרסם מחקרים רבים, שמתמקדיםהמתמקדים בהיסטוריה הפוליטית והחברתית של מדינות האזורהמזרח התיכון. בצד מחקרים העוסקים במדיניות ה[[נפט]] וה[[גאופוליטיקה]] האזורית, פרסם רבי מחקרים אינטרדיסציפלינריים, העוסקים בשאלות על תרבות וחברה, זהות [[שבט]]ית וזהות מדינתית.

זוהיספר זה הינו אסופת מאמרים בעריכתו של רבי, שראתהשראה אור ב-בשנת 2008, ב[[הוצאת הקיבוץ המאוחד]]. המאמריםמאמרים אלה עוסקים בהיבטים שונים של המציאות האיראנית מבית ומחוץ. לצד התמקדות בבעיות הכלכלה, החברה והפוליטיקה באיראןברפובליקה האסלאמית של איראן, מספק הקובץ שורת מאמרים העוסקים במדיניותה האזורית והבינלאומית של איראן. באסופהבמסגרת אסופה זו, כתב רבי את המאמר: "הסהר השיעי: חזון איראני וחשש ערבי" (עמ' 77–98). המאמר דן בסוגיית "הסהר השיעי" ובקונפליקט המתגבר בין איראן למדינותלבין המדינות ערביותהערביות.

זהו ספרו של רבי שיצא לאור בשנת 2007 בהוצאת [[האוניברסיטה הפתוחה]]. הספר סוקר את ההיסטוריה המודרנית של סעודיה ודן בשילוב בין נפט לפוליטיקה ודתוהדת ה[[והאביה|והאבית]]. הוא מציג את סעודיה כמקרה מיוחד ושונה במזרח התיכון, נעדר- נעדרת היסטוריה [[קולוניאליזם|קולוניאלית]] ומתאפייןומתאפיינת בצמיחה אורגנית של שבטים והפיכתם למדינה מודרנית. הספר מגולל את תהליך בניית המדינה בסעודיה בבמהלך ה[[המאה העשרים|מאה העשרים]] ואת התמודדותה של ממלכת הנפט עם רצף התמורות באזור ובעולם. הספר מחדד את הדילמה הסעודית ומדגיש את מורכבות האתגרים שהממלכההניצבים ניצבתבפני בפניהםהממלכה, בעיקר הבעייתיות הנובעת מצמיחתה של [[אופוזיציה]] [[אסלאם|אסלאמית]] קנאית בעולםמבית שמסביב ובבית פנימהומחוץ, והכורח המתמשך בהשענות על [[ארצות הברית]].

ספר זה "The Emergence of States in Tribal Societies", ראה אור בשנת 2006 ומציג את המקרה הפרטי של סולטנות [[עומאן]], מדינה שהייתה חבויה במשך שנים באגפיו הנידחים של המזרח התיכון. הספר חושף את בניית המדינה בעומאן ואת דרך השתלבותם של השבטים בה, וככזה הוא מהווה מדריך לתהליכים של בניית מדינות בחברות שבטיות. עוד מבליט הספר את עברה המפואר של עומאן - מדינה בעלת עבר של מעצמה ימית בקנה מידה אזורי וכזו שלא הייתה מחוברת תרבותית לעולם הערבי, אלא ל[[תת היבשת ההודית]] – ואת הדיאלוג המתנהל בין העבר ה[[מיתולוגיה|מיתולוגי]] לבין צרכיה של המציאות המשתנה במפרץ הפרסי ו[[האוקיינוס ההודי]].

* .The Emergence of States in Tribal Societies: Oman Under Sa'id bin Taymur, 1932-1970 (Sussex, 2006)

* (International Intervention in Local Conflicts: Crisis Management and Conflict Resolution Since the Cold War (I.B. Tauris, 2010).