מרי דאגלס – הבדלי גרסאות

|תמונה=[[קובץ:Mary Douglas.jpg|200px]]{{תמונה להחלפה}}

[[מסדר האימפריה הבריטית|דיים]] '''מרי דאגלס''' (ב[[אנגלית]]: '''Mary Douglas''';{{כ}} [[25 במרץ]] [[1921]] – [[16 במאי]] [[2007]]), הייתה [[אנתרופולוגית]] ו[[סוציולוג]]ית [[בריטי]]ת, מבכירי האנתרופולוגים בדורה. בשנותיה האחרונות עסקה רבות ב[[ביקורת המקרא]]. ספרה "טוהר וסכנה" נבחר על ידי ה-[[The Times Literary Supplement]] כאחד החיבורים המשפיעים ביותר על החשיבה והשיח המערבי ב[[המאה ה-20|מאה ה-20]].{{הערה|1=[http://www.resling.co.il/book.asp?series_id=1&book_id=90&back=bbd טוהר וסכנה נבחר על ידי מבקרי ה-Times Literary Supplement לאחד ממאה הספרים המשפיעים ביותר על השיח המערבי מאז המחצית השנייה של המאה ה-20]}}.

בשהותה בקרב אנשי שבט הלֶלֶה ב[[קונגו הבלגית]], מצאה קוי דמיון בין מערכות המיון והסימול שלהם לבין חוקי ה[[טהרה]] של ספר [[ויקרא]] ובמיוחד לגבי היחס אל היוצאים-מן-הכלל כאל טמאים. בעקבות עבודת הדוקטורט שלה כתבה את ספרה הידוע ביותר - '''טוהר וסכנה''', שפורסם באנגלית לראשונה ב-[[1966]]. ב-[[1999]] ערכה חקירות נוספות שלה בספר ויקרא והוציאה את '''Leviticus as Literature''' ("ויקרא כספרות") שהוא פרשנות אישית שלה לספר [[ויקרא]].

בספרה "טוהר וסכנה" מפרשת דאגלס חוקי [[טהרה]] וזוהמה של [[חברה (סוציולוגיה)|חברות]] בתור [[סמל|סמלים]]ים שמגדירים את גבולות החברה. היא משתמשת במתודולוגיה [[סטרוקטורליזם|סטרוקטורליסטית]] והולכת בעקבות [[אמיל דורקהיים]] ו[[קלוד לוי-שטראוס]] בניסיונה להבנות את העולם הנחקר דרך מערכות של מיון וסמלים.

כך לדוגמה היא מנתחת את חוקי ה[[כשרות]] היהודיים. לטענתה, חוקי הכשרות אינם צורה פרימיטיבית לתקנות בריאות אלא הם חלק ממערכת האבחנות והסמלים שהחברה היהודית יצרה כדי להבחין בין הקטגוריות שעומדות בבסיסה, כמו טהרה-טומאה, טוב-רע. היוצאים מן הכלל הם הטמאים, ובייחוד ה[[חזיר]], שמקיים פרמטרים המשייכים אותו לקבוצת מפריסי הפרסה אך אינו [[מעלי גירה|מעלה גירה]] ובכך "שובר" את קריטריון מיון.

דאגלס מקשרת בין הסובייקט לגוף ולחברה, ויוצרת שרשרת של [[פסיכולוגיה]], [[ביולוגיה]] ו[[אנתרופולוגיה]]. מנקודה זאת יצאו חוקרים רבים אחריה, ביניהם [[ג'וליה קריסטבה|יוליה קריסטבה]].

דאגלס טבעה את המונח '''מובלעת''' בפתחה את התאוריה של התרבות (Cultural Theory). התאוריה טוענת שבכל הקשר חברתי, הרעיונות התרבותיים המשותפים צריכים להיות בנויים כך שכל פרט יוכל לפלס לו דרך בין האילוצים הנקרים על דרכו מדי יום ולראות את העולם בו הוא חי כהגיוני ובעל משמעות. ה[[טיפולוגיה (פסיכולוגיה)|טיפולוגיה]] שבנתה מורכבת משלושה הקשרים חברתיים שכל אחד מהם נושא עמו מטען תרבותי משלו:

* [[דוד שפרבר (מבקר אמנות)]], [http://erev-rav.com/archives/14751 "כמה נאיבים אנו יכולים להיות כלפי אמונותיהם של אחרים"] מאמר בקורת על הספר "טוהר וסכנה"