ויקיפדיה

הזירה הימית במלחמת ששת הימים – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מאין תקציר עריכה
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
סקריפט החלפות ("ם), קו מפריד בטווח מספרים, הסרת קישורים עודפים, החלפה (מחוץ לישראל)
שורה 24:
| מפקד שני={{דגל|מצרים}}פריק בחרי סולימאן עיזאת{{ש}}{{דגל|סוריה}}פריק בחרי מוסטפא שומאן
| כוח ראשון='''[[חיל הים]]''':{{ש}} 3 [[משחתת|משחתות]]{{ש}}3 [[צוללת|צוללות]]{{ש}}9 [[טרפדת|טרפדות]]{{ש}}2 ספינות משמר{{ש}}6 [[נחתת|נחתות טנקים]]{{ש}}7 נחתות מכוניות{{ש}}שתי ספינות דיג מגויסות{{ש}}70 לוחמי [[שייטת 13]]{{ש}}50 לוחמי [[יחידה 707]]
| כוח שני='''[[חיל הים המצרי]]''':{{ש}}7 [[משחתת|משחתות]]{{ש}}2 [[פריגטה|פריגטות]]{{ש}}9 [[שולת מוקשים|שולות מוקשים]]{{ש}}11 [[צוללת|צוללות]]{{ש}}18 [[ספינת טילים|ספינות טילים]]{{ש}}33 [[ספינת טורפדו|ספינות טורפדו]]{{ש}}16 ספינות משמר{{ש}}5 נחתות{{ש}}80 אנשי צפרדע{{ש}}700 חיילי קומנדו ימי{{ש}}'''הצי הסורי''':{{ש}}6 [[ספינת טילים|ספינות טילים]]{{ש}}2 שולות מוקשים{{ש}}3 ספינות משמר{{ש}}18 [[ספינת טורפדו|ספינות טורפדו]]
| צד ראשון-אבידות=שמונה שבויים{{ש}}
| צד שני-אבידות=[[אוסה (ספינה)]] אחת שקעה בנמל פורט סעיד
שורה 39:
==סדר הכוחות ==
===חיל הים הישראלי===
[[קובץ:Tsqd‭‭914‬‬Tsqd914.jpg|שמאל|ממוזער|‭‭300‬‬px300px|שלוש טרפדות מ[[פלגות הטרפדות|פלגה ‭‭914‬‬914]] באימונים לקראת המלחמה.]]
[[קובץ:Destflot1.gif|שמאל|‭‭300‬‬px300px|ממוזער|המשחתות הישראליות מתכוננות למלחמה. מימין [[אח"י יפו]], באמצע [[אח"י אילת]] ומשמאל [[אח"י חיפה]], מאי ‭1967‬1967]]
[[מלחמת ששת הימים]] פרצה בתקופה בעייתית מאוד מבחינת [[חיל הים הישראלי]]. עד [[שנות ה-60 של המאה ה-20]] התבסס חיל הים על [[משחתת|משחתות]] ו[[טרפדת|טרפדות]], [[ספינת מלחמה|אוניות מלחמה]] מימי [[מלחמת העולם השנייה]] ומהעשור שלאחריה. כלי הנשק העיקריים של ספינות אלה היו [[תותח]]ים ו[[טורפדו]]. כלי שיט אלו הלכו והתיישנו, היו איטיים יחסית ובנחיתות טכנולוגית מול האויב. בתחילת [[שנות ה-60]] החל חיל הים באפיון, תכנון וביצוע תהליך התחדשות מקיף, שעיקרו היה במעבר להתבססות על [[ספינות סער]] - [[ספינת טילים|ספינות טילים]] קטנות בהרבה מן המשחתות, זריזות ומהירות, בעלות מכשור אלקטרוני מתקדם, שהחימוש העיקרי שלהן הוא [[טיל ים-ים|טילי ים-ים]]. עם פרוץ המלחמה היו ספינות הטילים המתוכננות בשלבי בנייה ב[[מספנה|מספנות]] בחו"למחוץ לישראל, וחיל הים היה מבוסס עדיין על משחתות מיושנות, ונמצא בשפל כמותי ובנחיתות טכנולוגית לעומת כלי השיט שהפעיל האויב.
התחום היחיד בו ניתן היה לדעת פיקוד חיל הים להגיע להישגים בקרב, להערכת מפקדת החיל, היה תחום הלוחמה הזעירה: [[איש צפרדע|אנשי צפרדע]] ו[[סירת נפץ|סירות נפץ]].
 
שורה 68:
===הצי השישי של ארצות הברית===
[[קובץ:USS Little Rock (CLG-4) off Naples, Italy, on 31 July 1967 (NH 98957).jpg|ממוזער|300px| הסיירת '''ליטל רוק''', אנית הפיקוד של אדמירל מארטין, מפקד הצי השישי בים התיכון. 31 ביולי 1967.]]
עצמתו של [[הצי השישי של ארצות הברית]] בים התיכון הייתה גדולה ונוכחותו שימשה כמכשיר להשפעה מדינית של ארצות הברית באזור. בסיסי הצי השישי היו ברוטה שב[[ספרד]], ב[[נפולי]] שב[[איטליה]] ובמפרץ סודה באי [[כרתים]]. אוניות הצי קיימו ביקורים סדירים בנמלי מדינות הים התיכון.
 
הצי השישי כלל בדרך כלל שתי קבוצות לחימה שבמרכז כל אחת מהן [[נושאת מטוסים]]: ''אמריקה (CV-66)'' ו''סרטוגה (CV-60)''. קבוצות הלחימה כללו שתי [[סיירת (אונייה)|סיירות]] טילים, ''גאלווסטון (CL-93)'' ו''ליטל רוק (CL-92)'', שהייתה [[אוניית דגל|אונית הדגל]]; 10 [[משחתת|משחתות]], 4 [[פריגטה|פריגטות]] ו-4 [[צוללת|צוללות]], אחת מהן [[צוללת גרעינית|גרעינית]]. כוח הנחיתה של הצי כלל שלוש נושאות גייסות, שתי [[אוניית לוחמה אמפיבית|נחתות מבדוק]] ושתי [[נחתת טנקים|נחתות טנקים]].
שורה 113:
מוצב הפיקוד הימי, ממנו נשלטו הכוחות בים, ומפקדת חיל הים נמצאו באזור [[סטלה מאריס]] ב[[חיפה]]. משרדי המטה הכללי ו[[מוצב הפיקוד העליון]] נמצאו ב[[הקריה|קריה]] ב[[תל אביב]]. מפקד חיל הים, [[שלמה אראל]], נדרש להמצא גם בתל אביב וגם בחיפה. ראש [[מספן ים|מחלקת ים]], [[יצחק רהב]], ניהל את פעולות חיל הים באופן קבוע בחיפה. צוות קבוע של חיל הים בראשות [[שבתאי לוי (קצין)|שבתאי לוי]] נמצא בתל אביב. פיזור המפקדים בין שתי מפקדות פגע בניהול.{{הערה|בשנת 1972 עבר גם מטה חיל הים למתחם הקריה בתל אביב}}
 
האלוף אראל הוזעק מחו"למחוץ לישראל ב-[[19 במאי]] וקיבל את תוכניות המלחמה כפי שנערכו על ידי [[יצחק רהב]]. [[דב שפיר]] חזר לפקד על [[שייטת 13]], לאחר שבמהלך הכוננות שב מלימודים בחו"למחוץ לישראל. אל"ם [[בנימין תלם]] הוחזר מ[[צרפת]], שם נמצא במשלחת קליטת ספינות הסער, וקיבל לפיקודו את המשחתת [[אח"י יפו]] ואת הפיקוד על [[פעולת פורט סעיד (1967)|פעולת פורט סעיד]]. מפקד שייטת המשחתות, אל"ם נפתלי רוזן, קיבל אחריות על מבצע הנחיתה וקבע את מטהו ב[[אח"י נגה (ק-22)]].
 
בהפעלת [[צולל]]ים ו[[צוללת|צוללות]], המרחקים הגדולים בין מרכיבי הכוח כמו גם הצורך לשמור על [[דממת אלחוט]], יוצרים תקופות ארוכות של חוסר קשר בין המבצעים במהלך הפעולה. גם כאשר קיימת אפשרות לקשר, נעשה בו שימוש מוגבל, כדי לא לאפשר [[איכון]] על ידי האויב. מצב זה של חוסר קשר אינו מקובל בחילות האחרים בצה"ל ויוצר מתח רב במפקדות. במבצעי [[קומנדו ימי]] קיים עקרון של הצבת {{מונחון|מקצוען|מפקד בעל ניסיון בתחום המיוחד של הפעולה}}, בצמוד למקבל ההחלטות, במוצב הפיקוד של כל מבצע. היו אלה [[יוסף דרור]] - מינת אל-ביידה, זאב אריאל - בניאס, [[יוחאי בן-נון]] - טרטוס, ו[[אברהם דרור]] - אלכסנדריה. מפקד [[שייטת 13]], סא"ל [[דב שפיר]] נמצא יחד עם ראש [[מספן הים|מחלקת ים]], אל"ם [[יצחק רהב]], במפקדת חיל הים.
שורה 216:
קובץ:PikiWiki Israel 32769 Israel Defense Forces.jpg|קד"ם מפקד חיל הים 28 במאי 1967.{{ביאור|ליד השולחן מימין אלוף [[שלמה אראל]] בפרופיל משמאל, כשחציו מוסתר לידו רמ"ח ים אל"ם [[יצחק רהב]]. מפקד הנחתות סא"ל ברושי. במרכז סרן [[אלי רהב]] מפקד ב[[פלגות הטרפדות]]. בפינה השמאלית מפקד [[אח"י יפו]] סא"ל יצחק קט. ממושקף ראש [[מספן הציוד|מחלקת ציוד]] אל"מ [[יעקב שפי (קצין)|יעקב שפי]]. עם הגב ראש [[מספן כוח האדם|מחלקת כח אדם]] אל"מ יואב יסעור.}}
File:ErellYasour,ChushiOren.jpg|על סיפון טרפדת בנמל חיפה בתקופת הכוננות למלחמה.{{ביאור|מימין לשמאל: סא"ל משה אורן - מפקד [[שייטת הטרפדות|פלגה 914]], מפקד חיל הים [[שלמה אראל]], ראש העיר חיפה [[אבא חושי]] וראש [[מספן כוח האדם|מחלקת ים]] - [[אל"מ]] [[יואב יסעור]].}}
File:YoavYasour1967.jpg|אל"מם [[יואב יסעור]] ראש מחלקת כח אדם במלחמת ששת הימים
File:YaacovShefi.jpg|אל"מם [[יעקב שפי]] ראש [[מספן הציוד|מחלקת ציוד]] חיל הים.
File:MenasheLifshits1967.jpg|סא"ל מנשה ליפשיץ מפקד זירת ים סוף בתקופת ההמתנה.
File:EilatCaptChair1966.jpg|סא"ל יצחק שושן מפקד המשחתת [[אח"י אילת]].
File:AvLuxemburgWt40mmGun.jpg|סגן מיל' [[אברהם לוכסמבורג]] מפקד פלגת תותחים נגד מטוסים שנפרשה בנמל אילת לקראת מלחמת ששת הימים.
File:CHITA BOZER ON THE AMALIA.jpg|אל"ם [[אברהם בוצר]] קיבל את הפיקוד על [[זירת ים סוף]] מפקח על הכנת האניה 'עמליה' ב[[נמל אילת]], יוני 1967.
File:ErellAlmog.jpg|מפקד חיל הים שלמה אראל מברך את מפקד [[אח"י לויתן (צ-75)]], [[זאב אלמוג (אברוצקי)]] בהגעת [[אח"י לויתן (צ-75)]] ל[[נמל חיפה]].
קובץ:ShErlBeraleSuez.jpg|מפקד חיל הים אלוף [[שלמה אראל]] עם מפקד [[שייטת 13]] סא"ל [[דב שפיר]] בתצפית על [[תעלת סואץ]].
 
שורה 240:
בשעות הבוקר של [[31 במאי]], במרכז מפרץ אילת (בין [[דהב]] לוואסט), עצרה המשחתת "אל-פאתח" אניית סוחר [[דנמרק|דנית]] שהייתה בדרכה מ[[עקבה]] ל[[ג'דה]] והיא הוחזרה כלעומת שבאה. מאוחר יותר קיבלו כלי השיט המצרים הוראות לתת אפשרות למעבר לתנועה בינלאומית ולאכוף את המצור רק לגבי התנועה ל[[אילת]] ואניות ישראליות בלבד.
 
בפגישה שנערכה ב-[[1 ביוני]] אמר [[גמאל עבדול נאצר]] לשגריר הסובייטי ב[[קהיר]], פוזידייב, כי הנחה את משמר החופים בשארם א-שייח' וספינות [[חיל הים המצרי]] לא לעצור לבדיקה ספינות צבאיות זרות העוברות דרך מצרי טיראן. נאצר הוסיף כי גם אם אוניית מלחמה אמריקנית או בריטית תפתח באש על העמדות בחוף, התותחנים קיבלו הוראה לא לענות באש. נאצר אמר כי אמצעים אלה ננקטו כדי למנוע התנגשויות "בלהט ועצבנות."{{הערה|מקור: אלכסנדר רוזין.}} ואכן ב-[[2 ביוני]] הועברה לכוחות המצרים בים סוף הודעה על כך שהאוניה "דולפין" תעשה ניסיון מעבר. ניתנו הוראות לא לעכב את האונייה כי בשלב זה חששו המצרים שזה ניסיון של מעצמות המערב לבדוק את ההסגר ובאותו שלב לא רצו בהחרפה נוספת של יחסים עם המערב. נאצר פנה לנשיא ליבריה, [[ויליאם טאבמן]]- {{אנג|William Tubman}}, וביקש ממנו לאסור על אוניות הנושאות דגל ליבריה להוביל דלק לאילת.
 
הכוח המצרי בים סוף גדל וב-[[4 ביוני]] כלל שתי צוללות, שלוש משחתות, פריגטה, [[מקשת (ספינה)|מקשת]], 4 ספינות טילים [[קומאר]], 9 טרפדות וסד"ג (ספינת דיג) חמוש. סיורים של משחתת ושלוש ספינות טורפדו קוימו במפרץ אילת מדי פעם. ב-4 ביוני הייתה למצרים כוונה לבצע מפגן כוח של הנחתת טנקים אמפיביים ב[[דהב]] ונבק, על ידי שתי נחתות בחיפוי [[משחתת]] ומטוסי קרב, אך ההנחתה לא בוצעה. במקביל הוכנו כוחות סעודיים לפרישה באיים [[טיראן (אי)|טיראן]] ו[[סנפיר (אי)|סנפיר]] על מנת למנוע תקיפתם. כוונת הסעודים לא מומשה וכוחות אלה לא נפרשׂו.
שורה 314:
File:MalkatShvaSharm1967.jpg|האנייה המגויסת 'מלכת שבא' מביאה אספקה לשארם א-שייח 1967
File:DolfinMalcatShvaTseelaSharm.jpg|האוניות מלכת שבא, דולפין והגוררת צאלה במפרץ [[שארם א-שייח']].
File:SadagSharm1969.jpg|אח"י סנפיר (ש-170) לשעבר סד"ג הצי המצרי בעגינה ב[[שארם א-שייח]] 1968.
</gallery>
 
שורה 341:
בשעות הצהריים עזבו שתי טרפדות את הכוח ונשלחו לגזרה הסורית. טרפדת אחת הוצמדה למשחתת, ומפלג הטרפדות, סא"ל משה אורן, נשאר עם זוג ספינות. עם רדת החשיכה התקרבה [[אח"י יפו]] בנתיב הקבוע של אוניות הסוחר והורידה את ה"חזירים" ו[[סירת ציפור]] בקרבת הנמל. ה"חזירים" סרקו ביסודיות את הרציפים, ומאחר שלא מצאו כלי שיט אויב יצאו מהנמל. הציפור התקרבה לאיסוף, התגלתה על ידי המצרים במכ"ם, וזוהתה כאויב. נפתחה לעברה אש תותחים מהחוף וזוג ספינות [[אוסה (ספינה)|אוסה]] בסיור קיבלו הוראה לתקיפתה. המידע נקלט במשחתת והתפרש כהתקפת טילים. צוות הציפור הרגיש שפתחו עליו באש אך לא היו נפילות בקרבתו. נעשו תמרוני התחמקות שכללו עצירה במקום ותנועה צפונה.
 
הטרפדות שנמצאו באבטחה גילו שני כלי שיט מזרחה להן בתנועה לכיוון פתח הנמל. מפלג הטרפדות, סא"ל משה אורן, שאף לאפשר לפעולת האיסוף להתבצע בשקט. הטרפדות חצו לפני החרטום של הספינות המצריות, במגמה למשוך אותן אחריו צפונה ולהרחיקן מ[[סירת ציפור]] והצוללים. בתגובה לכך הסתמן שאוסה אחת פנתה אחרי הטרפדות, אך השנייה המשיכה בדרכה לעבר [[סירת ציפור]]. כעבור זמן קצר ביטלה המפקדה המצרית את הוראת התקיפה. האוסות התקבצו וחזרו לנוע לעבר הנמל. מפקד הכוח [[בנימין תלם]] אישר את בקשת הטרפדות לתת מכת אש לפני ניתוק המגע. הטרפדות חזרו ורדפו אחרי האוסות ופתחו באש{{ביאור|הירי החל מטווח 1,000 יארד רחוק מדי להשיג תוצאות.}} וניתקו מגע. לא אובחנו פגיעות. האוסות המשיכו לנמל בלא שהשיבו אש.
 
פעולת איסוף הצוללים על ידי ה[[סירת ציפור]] לא הופרעה. טרם איסופם נדרשו הצוללים להטביע את ה"חזירים" כדי לאפשר התרחקות מהירה.{{הערה|1=יצחק שמיר, [http://moreshetyamit.net/?p=3941 הצוללים בפעולת פורט סעיד] באתר משמר המורשת הימית. יולי 2018.}}
 
למחרת השלימו המצרים הוצאת כלי השיט המלחמתיים מפורט סעיד ל[[אלכסנדריה]].
שורה 355:
בתקופת ההכנות למלחמה נשלחה הצוללת [[אח"י תנין (צ-71)|אח"י תנין]] ב-20 במאי כשעליה קבוצת צוללים לנקודת המתנה בלב ים עם סבירות פעולה למספר נמלים. הצוללת הוחזרה ב-24 במאי לתדרוך ויצאה לאזור אלכסנדריה. ב-1 ביוני בשעות הערב יצאה פעם שנייה. מפקד הצוללת [[אברהם דרור]] היה רשאי להחליט על אופן הפעולה - תקיפה ב[[טורפדו]] של כלי שיט מלחמתיים מצריים מחוץ לנמל או הורדת כוח הצוללים לתקיפת כלי שיט בתוך הנמל ואיסופם בתום הפעולה.
 
ב-5 ביוני קיבלה הצוללת אישור לפעולה. מהצוללת יצאו שלושה זוגות צוללים מ[[שייטת 13]] וחדרו ל[[נמל אלכסנדריה]]. הנמל הצבאי בו נמצאו רוב המטרות היה רחוק על מנת להגיע ולחזור.{{הערה|[[איתן ליפשיץ]], '''שבויים במצרים''' ''מלחמת ששת הימים'' ספרי ניב, 2018, ע' 18.}} הם סרקו באזורים קרובים יותר לא מצאו מטרה צבאית. חיבלו במחפר דוברה ומבדוק.{{ביאור|לפי מקור לא מאומת הייתה אחת המטרות מקשת מצרית.}} בסוף הפעולה הם לא מצאו את הצוללת ונפלו ב[[שבויי צה"ל|שבי]] המצרי. הצוללת ניסתה למחרת היום לחלץ את הצוללים, עד שמפקדת חיל הים הודיעה לה כי הלוחמים נפלו בשבי והורתה לה לחזור לישראל.
 
בקרבת הצוללת התגלתה [[פריגטה]] מצרית "טארק" בסיור, פריגטה מדגם בריטי שנבנתה במיוחד כנגד צוללות, והצוללת ירתה לעברה ארבעה טורפדות.
שורה 384:
באותו יום נמצא ב[[צילום אוויר]] כי חמש טרפדות מדגם K-123 עוגנות על הרציף במעגן הבניאס, על כן שונה היעד מלטקיה לבניאס. הפעולה בנמל בניאס לא הייתה אחת מהאלטרנטיבות שכוח התקיפה היה ערוך להן. רמ"ח ים [[יצחק רהב]] העריך שהיות ומעגן בניאס הוא מקום קטן ניתן יהיה לבצע ללא תיק מודיעין. אחד מקציני שייטת 13 שעל הסיפון, סגן רפי מילוא, היה היחידי שזכר פרטים מתכנון קודם.
 
האונייה הגיעה לנקודת ההורדה בשעה 23:00. מפקד כוח הסירות קיבל תדרוך על מכ"ם האנייה לזיהוי החוף. כאן יש חילוקי דעות. מפקד הנוגה טען שניתן היה לראות את מפרץ בניאס בבירור אך מפקד כוח הסירות טוען שתמונת המכ"ם הייתה לא ברורה ולא שוכנע במיקום שקיבל. על הגשר הראו לו מצפון את מגדלור לטקיה ואחר כך התברר שמגדלור לטקיה לא עבד באותו לילה. הסירות התקרבו לחוף במגמה להגיע מצפון למעגן אך נראה שהגיעו מדרומו. בתנועה דרומה לאורך החוף מעגן בניאס לא נמצא.
 
בעת ש[[אח"י נגה (ק-22)]] חיכתה בנקודת האיסוף, התגלו בשעה 01:10 בצג המכ"ם שלוש מטרות בכיוון 220 ובטווח 7 קילומטר. המטרות נצנצו באור לבן בדומה לסימן המוסכם עם סירות הגומי. השעה הייתה מוקדמת והכיוון היה שונה מהצפוי. באח"י נגה תפשו עמדות קרב והמתינו לבאות. היו אלה שלוש טרפדות סוריות מדגם K-123 שעברו במהירות רבה בטווח קרוב אך נראה כי חשבוה לספינה סורית ולא פתחו באש.{{ביאור|ל[[אח"י נגה (ק-22)]] יש דמיון רב בצורה ובגודל לציידת צוללות מתוצרת צרפת שבסד"כ הסורי.}} גם אח"י נגה לא פתחה באש, מעייניו של מפקד הנגה היו לאסוף את הסירות החוזרות.
שורה 582:
 
ב[[חיל הים הישראלי]] הועברו מספר קצינים מתפקידם בתקופת הכוננות ובמהלך המלחמה:{{ש}}
'''מפקד זירת ים סוף''' - מפקד בסיס אילת סא"ל מנשה ליפשיץ נשא בתואר הרשמי של מפקד זירת ים סוף. להערכת מפקד חיל הים [[שלמה אראל]] חייבו המצור והאיום הימי המצרי מפקד מנוסה יותר. אל"ם [[מנחם כהן (קצין)]] שפיקד בשנים 60–1959 יועד לקבל את הפיקוד על זירת ים סוף. ואילו סא"ל מנשה ליפשיץ ישאר בתפקיד מפקד בסיס אילת. כהן, שנמצא באותה עת במסאווה והכין את אנית המבחן "דולפין", קיבל הוראה לחזור לישראל.{{הערה|"עצות למפקד משחתת", אסופת מכתבים והרצאות של אל"ם מנחם כהן. [[מוזיאון ההעפלה וחיל הים]]. ספר אלקטרוני מרץ 2016 עמ' 33.}} מאוחר יותר ההוראה שונתה וכהן נשאר באנייה. {{ש}}
מפקד חיל הים [[שלמה אראל]] הגיע למסקנה שהוראותיו של ליפשיץ{{הערה|שלמה אראל, '''לפניך הים''', עמ' 265.}} הכניסו עודף לחץ על אנשי בסיס אילת שהועמדו בכוננות זמן רב, שלא לצורך. {{ש}}
סיבה נוספת שהכריעה הייתה פינוי משפחות אנשי הבסיס ומשפחת המפקד בכלל זה מאילת לצפון הארץ בתקופת הכוננות למלחמה. פעולה זאת שהיה לה הגיון משפחתי רב ואף סייעה לייעל את תפקוד אנשי הבסיס,{{הערה|דוד מגורי כהן, עמ' 102.}} התקבלה באופן שלילי על ידי הציבור באילת.{{ש}}
את הפיקוד על הזירה הדרומית קיבל אל"ם [[אברהם בוצר]] שהוחזר מלימודים והוא הכין ופיקד על הזירה במהלך המלחמה. מנשה ליפשיץ לא הוחזר עם שוך הקרבות ובוצר מסר את התפקיד לאל"ם [[נפתלי רוזן]].
 
'''מפקד כלי שיט''' - רס"ן זאב אריאל,{{הערה|{{אתר הגבורה|4509|סגן זאב אריאל}}}} הועבר מתפקידו כמפקד [[אח"י נגה (ק-22)]] בעקבות החלטתו שלא לפתוח באש על כלי שיט מתקרבים, שהתבררו כטרפדות סוריות. המחדל לכאורה קרה בעת שהמתין לאיסוף סירות גומי, בפעולת בניאס בליל 5/6 יוני. מפקד חיל הים [[שלמה אראל]] רצה להמחיש למפקדי כלי השיט את ההתנהגות התוקפנית המצופה מול אויב.{{ש}}
אריאל שזכה 8 שנים קודם לכן ב[[עיטור העוז]], על פעילותו בנמל ביירות, לא הסכים עם ההדחה. {{ביאור|רס"ן זאב אריאל לא הסכים שהחלטתו הייתה שגויה. האירוע היה קצר ביותר המטרות התגלו ונעלמו תוך דקות ולא התקיים כלל מצב להחלטה. ועוד טען כי פתיחה באש על ידי [[אח"י נגה (ק-22)]] במצב נחיתות בו נמצאה, הייתה גורמת נזק ולא תועלת.}} לדעתו הייתה זו התנקמות באנשי [[שייטת 13]]. מפקד חיל הים [[אברהם בוצר]] מינה אותו לפקד על [[אח"י בת גלים (ת-81)]]. אריאל עלה בדרגה, נעשה מפקד פלגת נחתות וקצין מטה עד לפרישתו לגמלאות.
 
'''ראש מחלקת ים''' אל"ם [[יצחק רהב]], שהיה הקצין הבכיר ביותר בחיל אחרי מפקד חיל הים, התפטר מתפקידו בעקבות [[תקרית ליברטי]]. מפקד חיל הים [[שלמה אראל]] קיבל את ההתפטרות. לאחר מספר ימים נמלך רהב בדעתו וביקש לבטל את מכתב ההתפטרות אך אראל לא הסכים לכך. רהב, שראה עצמו מועמד לקבל את הפיקוד על החיל, לא אמר נואש ופנה אל הרמטכ"ל, אך [[יצחק רבין]] הודיע כי יכבד כל החלטה של [[שלמה אראל]] ורהב פרש מהשירות.
 
===ציונים למורשת===
שורה 710:
 
על פעילות הלחימה באלכסנדריה זכה צוות הצוללת [[אח"י תנין (צ-71)|אח"י תנין]] לרקע אדום לאות הצוללן. על פעילות בנמלי אלכסנדריה ופורט סעיד, כובדו קבוצות הצוללים וצוות החילוץ בסירת ה"ציפור", לרקע אדום מתחת לכנפי העטלף שלהם.
 
 
==לקריאה נוספת==
שורה 736 ⟵ 735:
* [[פסח מלובני]], '''דגל אדום מעל המזרח התיכון''', 'המעורבות הצבאית הסובייטית באזור וסיפורה של "מסרגה" ביחידה 8200', הוצאת אפי מלצר בע"מ, 2017 עמ' 88.
* איתן ליפשיץ, '''שבויים במצרים''' מלחמת ששת הימים, [[ספרי ניב]] הוצאה לאור, 2018.
* [[אריה רונה]] ו[[כוכבי אזרן]], '''חיל הים במלחמה''', פרק בספרם של אברהם זוהר ופסח מלובני, '''מלחמת ששת הימים''', ''50 שנה אחרי- דעת חוקרים על המלחמה'', הוצאת המכון לחקר מלחמות ישראל, 2018, ע' 570-527527–570, 728.
<div style="direction: ltr;">
* Cristol, A. Jay, '''The Liberty Incident''': ''The 1967 Israeli Attack on the U.S. Navy Spy Ship'', 2002 Dulles, Virginia: Brassey's
שורה 757 ⟵ 756:
* [https://www.youtube.com/watch?v=e68egvDASrw&t=12s סיכומי חיל הים אחרי מלחמת ששת הימים - חלק א.] סרטון ביוטיוב.
* {{יוטיוב|reagxr3oGmk|שם=סיכומי חיל הים אחרי מלחמת ששת הימים - חלק ב}}
* זהר ליאור, [http://cafe.themarker.com/post/1597273/ מלחמת ששת הימים בגזרת אילת], דה-מרקר, 19 במאי 2010.
 
==ביאורים==
שורה 763 ⟵ 762:
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
 
 
[[קטגוריה:מלחמת ששת הימים]]
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/הזירה_הימית_במלחמת_ששת_הימים"