פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 2,287 בתים ,  לפני 6 חודשים
הגנה על יצרנים מקומיים ועל מקומות עבודה על ידי הטלת [[מכס]] על ייבוא.
הגנה על בריאות הציבור על ידי אכיפה של מניעת [[זיהום אוויר]].
 
==== חוזים רגולטוריים ====
המונח "חוזה רגולטורי" הופיע לראשונה בספרות בישראל במחקריה של ד"ר שרון ידין,{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=שרון ידין|שם=רגולציה: המשפט המנהלי בעידן החוזים הרגולטוריים|מו"ל=בורסי|שנת הוצאה=2016}}}} ואומץ לדין הישראלי בפסיקתו של בג"ץ בעניין [[מתווה הגז]] הטבעי.{{הערה|בג"ץ 4374/15 '''התנועה למען איכות השלטון נ' ראש ממשלת ישראל''' (27.3.2016)[http://elyon1.court.gov.il/files/15/740/043/t63/15043740.t63.pdf]}} חוזה רגולטורי הוא תוצר של הסכמה בין גוף מנהלי רגולטורי לתאגיד (או עסק בלתי מתואגד) פרטי, שעניינה הבנות הדדיות והחלפת תמורות שחלקן או כולן קשורות באסדרת פעילותו של התאגיד. זהו הסדר הסכמי המתאפיין במתן הקלה רגולטורית על ידי הרגולטור בתמורה לנטילת מחויבויות וולונטריות על ידי גורם פרטי. עניינו של ההסכם בגיבוש טיבה והיקפה של הרגולציה הייחודית שתחול על המפוקח המהווה צד להסדר.<ref>{{צ-ספר|מחבר=שרון ידין|שם=רגולציה חדשה: מהפכה במשפט הציבורי|מקום הוצאה=ירושלים|שנת הוצאה=2018|מו"ל=נבו}}</ref>
 
==== שבי רגולטורי ====
אחת התופעות המוכרות בהקשר של רגולציה קשורה להשפעה של גורמים חיצוניים על פקידי הממשל, כגון על ידי התעשייה המפוקחת, על ידי לוביסטים וארגונים שונים. בעוד שלפי הגישה הקלאסית להבנת המנהל הציבורי (גישת האינטרס הציבורי), רגולציה נועדה להשיא את האינטרס הציבורי, ומתבצעת על ידי פקידי מנהל שהם שליחי ציבור הפועלים למענו, מולה ניצבת גישת האינטרס הפרטי. גישה זו, הידועה גם כתורת הבחירה הציבורית (public choice theory) גורסת שיש להבין את מהלכי החקיקה והרגולציה על יסוד ההנחה שאנשי ציבור פועלים לקידום אינטרס פרטי ולא רק ציבורי.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=שרון ידין|שם=רגולציה: המשפט המנהלי בעידן החוזים הרגולטוריים|מו"ל=בורסי|שנת הוצאה=2016|פרק=5}}}} משמעותו של השבי הרגולטורי היא שהרגולטורים פועלים בשירות הגורמים הפרטיים עליהם הם מונו לפקח. כלומר, הרגולטור "שבוי" באינטרס פרטי כלשהו. המצב ההכרתי של השבי עשוי להשתנות ממקרה למקרה, והוא עשוי להיות מדעת או שלא מדעת.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=שרון ידין|שם=קצר בתקשורת: בין אינטרס ציבורי לאינטרס פרטי ברגולציה של ערוץ עשר|כתב עת=דין ודברים ח 391 2015|כרך=}}}}
 
==== רגולציה של רשויות שונות ====
בעקבות המצב הרגולטורי העגום יחסית של ישראל ביחס לעולם, וכחלק מהליך הצטרפותה של ישראל לארגון ה-OECD, מוביל משרד רה"מ מהלך ממשלתי רחב לשיפור הרגולציה הממשלתית ולהפחתת הביורוקרטיה הרגולטורית. המהלך מעוגן [http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2014/Pages/govdec2118.aspx בהחלטת ממשלה 2118 מיום 22.10.2014], במסגרתה נסרקת כל הרגולציה הממשלתית הקיימת תוך חובת הפחתת הביורוקרטיה ב-25% לפחות, וכן חלה חובה לקיים תהליך להערכת השפעות רגולציה (מכונה RIA - Regulatory Impact Assessment) עבור כל רגולציה חדשה. 
 
==== חוזים רגולטוריים ====
=== רגולציה (אסדרה) דינמית (Dynamic Regulation) ===
המונח "חוזה רגולטורי" הופיע לראשונה בספרות בישראל במחקריה של ד"ר שרון ידין,{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=שרון ידין|שם=רגולציה: המשפט המנהלי בעידן החוזים הרגולטוריים|מו"ל=בורסי|שנת הוצאה=2016}}}} ואומץ לדין הישראלי בפסיקתו של בג"ץ בעניין [[מתווה הגז]] הטבעי.{{הערה|בג"ץ 4374/15 '''התנועה למען איכות השלטון נ' ראש ממשלת ישראל''' (27.3.2016)[http://elyon1.court.gov.il/files/15/740/043/t63/15043740.t63.pdf]}} חוזה רגולטורי הוא תוצר של הסכמה בין גוף מנהלי רגולטורי לתאגיד (או עסק בלתי מתואגד) פרטי, שעניינה הבנות הדדיות והחלפת תמורות שחלקן או כולן קשורות באסדרת פעילותו של התאגיד. זהו הסדר הסכמי המתאפיין במתן הקלה רגולטורית על ידי הרגולטור בתמורה לנטילת מחויבויות וולונטריות על ידי גורם פרטי. עניינו של ההסכם בגיבוש טיבה והיקפה של הרגולציה הייחודית שתחול על המפוקח המהווה צד להסדר.<ref>{{צ-ספר|מחבר=שרון ידין|שם=רגולציה חדשה: מהפכה במשפט הציבורי|מקום הוצאה=ירושלים|שנת הוצאה=2018|מו"ל=נבו}}</ref>
 
==== שבי רגולטורי ====
אחת התופעות המוכרות בהקשר של רגולציה קשורה להשפעה של גורמים חיצוניים על פקידי הממשל, כגון על ידי התעשייה המפוקחת, על ידי לוביסטים וארגונים שונים. בעוד שלפי הגישה הקלאסית להבנת המנהל הציבורי (גישת האינטרס הציבורי), רגולציה נועדה להשיא את האינטרס הציבורי, ומתבצעת על ידי פקידי מנהל שהם שליחי ציבור הפועלים למענו, מולה ניצבת גישת האינטרס הפרטי. גישה זו, הידועה גם כתורת הבחירה הציבורית (public choice theory) גורסת שיש להבין את מהלכי החקיקה והרגולציה על יסוד ההנחה שאנשי ציבור פועלים לקידום אינטרס פרטי ולא רק ציבורי.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=שרון ידין|שם=רגולציה: המשפט המנהלי בעידן החוזים הרגולטוריים|מו"ל=בורסי|שנת הוצאה=2016|פרק=5}}}} משמעותו של השבי הרגולטורי היא שהרגולטורים פועלים בשירות הגורמים הפרטיים עליהם הם מונו לפקח. כלומר, הרגולטור "שבוי" באינטרס פרטי כלשהו. המצב ההכרתי של השבי עשוי להשתנות ממקרה למקרה, והוא עשוי להיות מדעת או שלא מדעת.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=שרון ידין|שם=קצר בתקשורת: בין אינטרס ציבורי לאינטרס פרטי ברגולציה של ערוץ עשר|כתב עת=דין ודברים ח 391 2015|כרך=}}}}
 
== ביוש רגולטורי ==
ביוש רגולטורי מתייחס לכל פרסום מכוּון של מידע על ידי רשויות מנהליות המיועד להעביר מסר ערכי שלילי על אודות גופים פרטיים לצורך מטרה רגולטורית. [[ביוש]] נדון עד כה בעיקר בהקשרים אזרחיים פרטיים, שבהם אזרחים מביישים אזרחים אולם ביוש רגולטורי מתייחס להקשר רחב יותר, במסגרתו הוא משמש ככלי אכיפה ברשות המבצעת באמצעות פרסומים ממשלתיים "מביישים" הקשורים לאחריותם המנהלית, האזרחית, הפלילית או המוסרית של תאגידים, במסגרת [[אחריות תאגידית|אחריותם החברתית]]. לדוגמה, רגולטורים מתחומים שונים החלו לפרסם את שמות החברות האיטיות ביותר במענה טלפוני ללקוחות; דירוגים של בתי חולים לפי רמות הזיהום השוררות בהם, זמני ההמתנה ושביעות הרצון של מטופלים; וכן סרטונים של פעולות ביקורת ואכיפה הננקטות כלפי מסעדות שקיים לגביהן חשש לסיכון תברואתי. משרדי ממשלה דורשים כעת מחברות לסמן את מוצריהן בסימונים הכוללים מידע צרכני מרתיע ושלילי, כגון מדבקות אדומות המעידות על ערכי מזון בעייתיים, סימונים של כפיות סוכר וכן המחיר הממוצע של המוצר במדינות נבחרות בעולם לצד סימון המחיר בישראל. נוסף על כך רגולטורים תובעים כיום מתאגידים לפרסם מודעות התנצלות בעיתון על אודות התנהגות אסורה, ומפרסמים בעצמם הודעות על גופים שהוטלה עליהם סנקציה רגולטורית משמעותית.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=שרון ידין|שם=המרחב ההבעתי של הרגולציה: האם המדינה צריכה לבייש?|כתב עת=משפט ועסקים|כרך=כג|שנת הוצאה=2019|קישור=https://idclawreview.org/2018/10/02/vol23_yadin/}}</ref>
 
=== רגולציה (אסדרה) דינמית (Dynamic Regulation) ===
הדרך המיטבית להביא לפיתוחו של המשק בכלל או של שוק או מערכת ציבורית מסוימת, היא באמצעות עידוד וקידום ה[[חדשנות]] וה[[יזמות עסקית|יזמות]]. על מנת להשיג תוצאה זו, המערכת הרגולטורית צריכה לדעת להגיב בזמן קצר לבקשות מאתגרות רגולציה, באופן שלא תבלום את היוזמות, אלא רק תתעל או תעצב אותן למצב עניינים חדש, דהיינו: "רגולציה (אסדרה) דינמית". סביר להניח שהקורא הממוצע לא נתקל עד כה בצירוף המילים הללו. הסיבה לכך היא שהמונח 'אסדרה דינמית' לקוח משדה ה[[ביולוגיה]], ה[[גנטיקה]] וה[[ביוכימיה]]. הוא משמש לתיאור תמציתי של אופני הפעולה של מנגנוני וויסות, בקרה והחלטה ב[[גוף האדם]], למשל, הדרכים בהם חומר [[גנטיקה|גנטי]] "עורך" את עצמו{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.nature.com/neuro/journal/v19/n8/full/nn.4337.html ירחון נייצ'ר ניורוסיינס יוני 2016|הכותב=|כותרת=Dynamic regulation of RNA editing in human brain development and disease|אתר=|תאריך=}}}}  או כיצד ה[[אקסון (סיב עצבי)|אקסון]] "לומד".{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11687826|הכותב=|כותרת=ירחון נייצ'ר ניורוסיינס|אתר=|תאריך=נובמבר 2001}}}} השם הושאל בשנים האחרונות על ידי עולם המשפט, המבקש לתת מענה ליוזמות וחדשנות.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://papers.ssrn.com/sol3/papers.cfm?abstract_id=2831040|הכותב=Mark Fenwick, Wulf A. Kaal, Toshiyuki Kono & Erik P.M.|כותרת=Dynamic Regulation for Innovation Perspectives in Law, Business & Innovation|אתר=|תאריך=2016}}}} מאחר שחדשנות מטבעה פורצת היא את גבולות העבר, וגבולות אלה "מסומנים" בדרך כלל באמצעות מערכת חוקים ותקנות, הריי שמתעורר הצורך, כשחברה מעוניינת לעודד חדשנות, לבחון דרכים להגמשה של אותם "גבולות" ולעשות זאת במסגרות זמן רלוונטיות לקצב ההתפתחות של העולם הטכנולוגי, הפיננסי, העסקי ועוד.  אגף מו"פ, ניסויים ויוזמות במשרד החינוך{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.mop.education/|הכותב=צוות האגף|כותרת=אגף מו"פ, ניסוים ויוזמות במשרד החינוך|אתר=|תאריך=}}}}, הקים בשנת 2016 את היחידה לאסדרה דינמית{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.mop.education/%D7%90%D7%A1%D7%93%D7%A8%D7%94/|הכותב=היחידה לאסדרה דינמית|כותרת=היחידה לאסדרה דינמית|אתר=|תאריך=}}}}, ככל הנראה הראשונה בין משרדי הממשלה. מהלך זה נעשה בעקבות מדיניות של טיוב רגולציה שהונחתה על ידי משרד רהא"מ{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.pmo.gov.il/policyplanning/Regulation/Pages/RegulationEase.aspx|הכותב=אגף לטיוב רגולציה|כותרת=מדריך לטיוב רגולציה|אתר=|תאריך=}}}} בהשראת מסמך RIA מה OECD.
 
משתמש אלמוני