רש"ר הירש – הבדלי גרסאות

באותה שעה התרחשו אירועים הרי גורל ב[[פרנקפורט דמיין]]. לאחר עשור בו הלכה וגברה יד ה[[רפורמי]]ם בקהילה, גברה נחישות היסודות השמרניים להתנגד. הם היוו מיעוט מבוסס ובלתי-מבוטל – אפילו בעת מפלתם הכבדה בבחירות 1839, קיבלו הצירים האורתודוקסים שליש מן הקולות{{הערה|Robert Liberles, '''Religious Conflict in Social Context: The Resurgence of Orthodox Judaism in Frankfurt Am Main, 1838-1877, 1985'''. עמ' 71.}} – שנהנה גם מתמיכת [[משפחת רוטשילד]] העשירה. החיכוך הפנימי, על רקע תהפוכות [[אביב העמים]], הניע את הפרנסים ב-[[1849]] לנסח חוקה חדשה לעדה. קבוצה של מסורתיים שאפה להקים מוסדות משלה ולמסד את מנייני התפילה הפרטיים שלהם (תופעה שהייתה נפוצה בגרמניה בקרב הרפורמים והאורתודוקסים גם יחד בקהילות שנשלטו על ידי הזרם הנגדי) לכדי בית-כנסת נפרד.

 

 

ב-18 ביוני [[1850]] הסכים הסנאט להכיר ב"[[קהל עדת ישורון]]" כישות משפטית, אך חבריה היו עדיין חברים בקהילה היהודית הכללית. החברים הציעו את משרת הרב ל[[מיכאל זקש]] מברלין, והלה קיבל אותה ב-9 בנובמבר אך שינה לבסוף את דעתו. אנשי עדת ישורון פנו בבהילות למצוא מחליף ולבסוף עלה שמו של רש"ר, שמונה על ידם לאחר משא ומתן מזורז ותפס את מקומו בעיר באוגוסט 1851. באותו הזמן היה מאוכזב מכישלונו לבסס בית מדרש לרבנים במורביה ומהמכשולים שהערימו על תוכניותיו ראשי הקהילה, והפתיע כשבחר לנטוש רבנות חשובה לטובת קהילה קטנה וחדשה.