אמיל לודוויג – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 25529660 של 132.66.168.68 (שיחה), לא טעות |
|||
שורה 10:
בסוף [[מלחמת העולם השנייה]] הוא נסע לגרמניה כעיתונאי והודות לו נמצאו ארונותיהם של [[יוהאן וולפגנג פון גתה|גתה]] ו[[פרידריך שילר|שילר]] שנעלמו מ[[ויימאר]] ב-1943/44. הוא חזר לשווייץ אחרי המלחמה ונפטר ב-1948 במושה (Moscia) ליד [[אסקונה]].
ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]] הוא קיבל פרסום בינלאומי בשל הביוגרפיות הפופולריות שלו ששילבו עובדות היסטוריות וסיפורת עם ניתוח פסיכולוגי. אחרי שהביוגרפיה של גתה יצאה לאור ב-[[1920]] הוא כתב כמה ביוגרפיות דומות, כולל אחת על [[אוטו פון ביסמרק|ביסמרק]] (1922-24) ואחרת על [[ישו]] ([[1928]]). משום שהביוגרפיות שלו היו פופולריות מחוץ לגרמניה ותורגמו לשפות רבות הוא היה אחד מהמהגרים
לודוויג ראיין את [[בניטו מוסוליני]] וב-[[1 בדצמבר]] [[1929]] את [[מוסטפא כמאל אטאטורק]]. הראיון שלו עם מייסדה ומקימה של [[טורקיה|הרפובליקה של טורקיה]] התפרסם ב- Wiener Freie Presse במרץ [[1930]] ועסק בנושאי דת ומוזיקה. הוא ראיין גם את [[יוסיף סטלין]] ב[[מוסקבה]] ב-[[13 בדצמבר]] [[1931]]. קטע מראיון זה כלול בספרו של סטלין "לנין". לודוויג מתאר את הריאיון הזה בביוגרפיה שלו על סטלין. מה שהושמט במקור על ידי סטלין עצמו פורסם בתרגום לאנגלית של הראיון על ידי גרובר פר (Grover Furr), פרופסור מאוניברסיטת מונקלר.
| |||