דיבוב – הבדלי גרסאות

נוספו 108 בתים ,  לפני שנתיים
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
יש המשבשים את שם בעלי המקצוע באומרם "[[מדובב]]ים" (בתנועת O ובבי"ת רפה), אף שהצורה הנכונה היא "'''מדַבְּבים'''". מדוֹבֵב הוא אדם הגורם למישהו אחר לספר את סיפורו, למשל אדם המפתה עציר או אסיר להתוודות על פשע, ובכך מסייע להפללתו – ואילו "[[מדבב]]" מוצאו מן הפועל האנגלי "to dub", שפירושו שכפול פסקול.
 
לעומת ישראל בה הדיבוב נעשה בעיקר לסרטים ל[[ילדות|ילדים]], במדינות רבות ב[[אירופה]], ב[[אמריקה הלטינית]] וב[[אסיה]] הדיבוב נעשה גם לסרטים שנועדו ל[[קהללקהל בוגר]].
 
==הדיבּוב==
{{מקרא|#FF0000|דיבוב מלא}}
<span style="margin:0px; padding-bottom:1px; font-size:90%; display:block;">[[קובץ:Muster (rot-blaue Balken).png|15px]] מדינות העושות שימוש בדיבּוב שנעשה במדינות אחרות ורק לעיתים מפיקות דיבּוב בעצמן</span>]]
ב[[גרמניה]], [[צרפת]], [[איטליה]], [[ספרד]], [[אמריקה הלטינית]], [[ברזיל]], [[רוסיה]], [[פולין]], [[צ'כיה]], [[הונגריה]], [[טורקיה]], [[אוקראינה]], [[הודו]] ו[[יפן]] הדיבּוב הוא השיטה הנפוצה לתרגום סרטים ותוכניות טלוויזיה שנועדו להפצה מסחרית גם בקרב [[קהל בוגר]]. במדינות אלה קהל הצופים גדול מספיק כדי להצדיק את העלויות הגבוהות של שיטת הדיבּוב. כמו כן, במדינות אלה אין מסורת רב-לשונית חזקה, ורוב הצופים אינם מעוניינים לשמוע את הפסקול בשפת המקור. בשיטות השידור החדשות בטלוויזיה יש אפשרות לצופה לבחור בין שני פסקולים מקבילים, כך שלפעמים ניתנת לצופה האפשרות לבחור בין שמיעת הפסקול המקורי לבין שמיעת הדיבּוב. שיטת התרגום החלופית העיקרית היא [[תרגום בכתוביות]] ובמדינות הללו היא משמשת בעיקר לתרגום סרטים בעלי ערך אמנותי מיוחד, ולפעמים גם סרטים דוברי [[אנגלית]] שהיא שפה שתפוצתה הולכת וגוברת כשפה שנייה. תרגום באמצעות כתוביות משולב לפעמים גם בסרטים מדובבים, במקרה שהדיבּוב עלול לפגום בצורה חמורה בהנאת הצופים. מקרים כאלה הם בדרך-כלל שירים בביצוע זמרים ידועים המשולבים בפסקול המקורי. במקרה כזה, תרגום השיר וביצועו בידי זמר מקומי אינו תחליף ראוי, ולפיכך משמיעים את השיר מתוך הפסקול המקורי ומתרגמים את מילותיו באמצעות כתוביות.
 
ב[[ישראל]], [[קהל יעד|קהל היעד]] העיקרי של סרטים ותוכניות מדובבות הוא [[ילדות|ילדים]], שאינם יודעים [[קרוא וכתוב]] ברמה טובה דיה, וכל שכן לקרוא [[תרגום בכתוביות|כתוביות]]. כשמדובר בקהל של בני נוער ומבוגרים, שיטת הדיבּוב אינה נחשבת כשיטת תרגום טובה, לא רק בשל העלויות הגבוהות שלה, אלא גם בשל העובדה שהקהל בישראל הוא ברובו רב-לשוני. רוב הצופים בישראל מדברים לפחות שפה אירופית אחת בנוסף לעברית, ויש גם קהל גדול דובר [[ערבית]]. לפיכך, רוב הצופים מעוניינים לשמוע את הפסקול המקורי, ומשתמשים בתרגום לעברית כאמצעי-עזר. בעיה נוספת היא שדיבּוב אינו מאפשר תרגום לשתי שפות במקביל כפי שהדבר נעשה לעיתים קרובות בערוצי הטלוויזיה הישראליים המרכזיים, באמצעות שילוב כתוביות בעברית ובשפה נוספת (כמו [[רוסית]]) בד בבד. היעדר הדיבּוב הביא לרמת [[אנגלית]] מדוברת גבוהה יחסית בישראל{{מקור}}, למשל בהשוואה ליפן ולחלק ממדינות [[אירופה]].
 
==אנשי הצוות העיקריים ביצירת דיבּוב==