יצחק ארד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 8:
ארד נולד כ"יצחק רודניצקי" בעיירה [[שווינציאן]], כיום ב[[ליטא]]. הוא למד בבתי ספר [[תרבות (רשת חינוך)|תרבות]] ו[[יבנה (רשת חינוך)|יבנה]] בליטא ובצעירותו היה שייך לתנועת "[[הנוער הציוני]]". הוא עבר עם הוריו ל[[ורשה|וורשה]], בה למד בבית ספר תיכון [[תחכמוני (בית ספר)|תחכמוני]].
עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] וכיבוש ורשה בידי הנאצים נמלט עם אחותו לאחר שלושה חודשים חזרה לשוויינצ'אן שבליטא. ביוני [[1941]], בעקבות [[מבצע ברברוסה]], מצא את עצמו שוב תחת הכיבוש הגרמני. הוא נמלט מאקציה ראשונה ואחר כך עבר, כמו שאר היהודים, לתחומי ה[[גטו]] בעיר.
בהמשך הוא הועסק על ידי הגרמנים במיון [[נשק שלל]] סובייטי וארגן קבוצה מחתרתית שגנבה נשק ממחסני הצבא הגרמני. בפברואר [[1943]] ברחו חברי הקבוצה אל [[נרץ' (פארק לאומי)|יער נארוץ']] והצטרפו ליחידת [[פרטיזן|פרטיזנים]] [[ברית המועצות|סובייטית]] על שם [[וסילי איבנוביץ' צ'פאייב|צ'פאייב]] באזור [[וילנה]]{{הערה|שם=שמשון|{{דבר|שמשון עופר|מפקדים ותיקים בצה"ל נתמנו לתפקידים חדשים|1968/07/01|00303}}}}, ובהמשך עבר ליחידה של פרטיזנים ליטאים בגדוד של בריגדת מרקוב. היחידה אליה הצטרף הייתה לא יהודית, וארד נאלץ להתמודד עם ה[[אנטישמיות]] של חבריו לנשק. פרט לחדירה ל[[גטו וילנה]] באפריל 1943 על מנת להיפגש עם מנהיג המחתרת, [[אבא קובנר]], שהה ארד עם הפרטיזנים עד שחרור האזור על ידי [[הצבא האדום]], כשהוא לוחם כנגד הנאצים ומשתפי הפעולה עמם ב[[בלארוס]], תוך שהוא נושא את הכינוי המחתרתי "טולקה", שליווה אותו גם בשנים שלאחר מכן. בעקבות פעילותו ארד עוטר באות הפרטיזן דרגה א'. בהמשך התגייס ארד לצבא האדום ונלחם בשורותיו עד תום המלחמה, עת עזב את ליטא ועבר עם [[הבריחה]] ל[[איטליה]]{{הערה|שם=שמשון2|{{דבר|שמשון עופר|מפקדים ותיקים בצה"ל נתמנו לתפקידים חדשים - המשך|1968/07/01|01104}}}}.
 
===הפלמ"ח וצה"ל===