השרפה בכרמל (2010) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד
שורה 142:
עיקר הביקורת נסוב סביב הפרטת הכיבוי האווירי וחוסר המימון המספק של שירותי הכבאות, שנבע, בין השאר, מהדרישה להפוך את [[שירותי הכבאות וההצלה]] לארגון ממלכתי הכפוף ל[[ממשלה]] במקום ל[[איגוד ערים]], תוך שינוי תנאי העבודה של הכבאים.
 
בעיתונות הבינלאומית, לצד תיאורי האסון, נמתחה ביקורת על חוסר מוכונותהמוכנותה של ישראל לכיבוי השריפות{{הערה|שם=ובר}}. בעיתונים הוזכרו מסקנות [[ועדת וינוגרד]] לבדיקת [[מלחמת לבנון השנייה]] ואת מסקנותיה בנוגע למצב שירותי הכיבוי בישראל והצורך הדחוף ברכישת מטוסי כיבוי.
 
לאחר שנתבקש על ידי ממשלת ישראל לחקור את הנושא, הגיש [[מבקר המדינה]] ביוני [[2012]] דו"ח בדיקה של נושא השריפה בכרמל ושירותי הכבאות וההצלה בישראל{{הערה|שם=מבקר המדינה}}.
 
בראשית 2011 אישרה ממשלת ישראל את העברת מערך הכבאות ממשרד הפנים למשרד לביטחון הפנים והקמתואת הקמת מערך כיבוי אווירי.
 
ב-8 באוגוסט 2012 נחקק בכנסת "חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה" שמסדיר את שרותי הכבאות בישראל, את מבנהמבנהו הארגוני וסמכויותוסמכויותיו. במסגרת החוק, ב-5 בפברואר 2013 הוקמה הרשות הארצית לכבאות והצלה הכפופה למשרד לביטחון פנים. במסגרת הרפורמה שירותי הכבאות במתכונתם הקודם יבוטלו ויועברו מהמערך המוניציפלי (איגוד ערים) למערך ארצי שמחליף 24 איגודי הערים לכבאות והצלה בשבעה מחוזות (בדומה למצב ב[[שב"ס]] וב[[משטרת ישראל]]).
 
==שיקום==