תל אביב-יפו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 25580687 של 46.116.55.237 (שיחה) |
לא שיניתי כלום |
||
שורה 21:
תל אביב היא [[מטרופולין]] המהווה את מרכז ה[[כלכלת ישראל|כלכלה]], ה[[תרבות ישראלית|תרבות]], ה[[תקשורת בישראל|תקשורת]] ו[[אמנות חזותית בישראל|האמנות של ישראל]]. שוכנים בה מרכזי [[בנקאות בישראל|המערכת הבנקאית של ישראל]], [[הבורסה לניירות ערך בתל אביב|הבורסה לניירות ערך]], [[שגרירות|שגרירויות]] ונציגויות בינלאומיות, מערכות ה[[עיתון|עיתונים]] הגדולים בישראל, ה[[הבימה|תיאטרון הלאומי]], ה[[התזמורת הפילהרמונית הישראלית|תזמורת הפילהרמונית]] ומרכזי תרבות ארציים נוספים. "[[העיר הלבנה]]" בתל אביב הוכרה בשנת [[2003]] כ[[אתר מורשת עולמית]].
▲בעיר מתגוררים (נכון לסוף [[2016]]) 438,818 [[תושב]]ים, ומספר התושבים לקמ"ר היה 8,352 איש. באותה עת התגוררו ב[[מחוז תל אביב]] 1,318,300 איש,{{הערה|[http://www.cbs.gov.il/shnaton64/st02_17.pdf יישובים ואוכלוסייה, לפי קבוצת אוכלוסייה, מחוז, נפה ואזור טבעי]}} ואוכלוסיית המטרופולין מנתה 3,464,100 נפש.{{הערה|[http://www.cbs.gov.il/reader/shnaton/templ_shnaton.html?num_tab=st02_25&CYear=2013 יישובים, אוכלוסייה וצפיפות לקמ"ר, לפי מטרופולין ויישובים נבחרים]}} בעיר בולטת תופעת ה[[יוממות]] הגדולה בישראל – כ־64% מה[[עובד]]ים בתל אביב גרים מחוצה לה.
[[עיר נמל|עיר הנמל]] העתיקה [[יפו]] הייתה ראשיתה של העיר תל אביב–יפו. יפו נחשבת לאחת מערי הנמל העתיקות בעולם; היא נזכרת ב[[תנ"ך]] ובמקורות קדומים אחרים, ובמשך דורות שימשה שער כניסה ימי ל[[ארץ ישראל]]. לבד מיפו, התקיימו לאורך ה[[היסטוריה]] מספר ניכר של יישובים בשטחה של תל אביב. בראשית [[המאה ה-19|המאה ה־19]] גדלה האוכלוסייה היהודית ביפו, וברבע האחרון של המאה ה-19 החלה התיישבות יחידים מחוץ ל[[חומות יפו]] ולאחריה הקמת שכונות חדשות, כמו שכונות [[נווה צדק]], [[מחנה יהודה (תל אביב)|מחנה יהודה]], [[נווה שלום (שכונה)|נווה שלום]], [[יפה נוף (יפו)|יפה נוף]] ו[[כרם התימנים]] מצפון ליפו.
| |||