פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 4 בתים ,  לפני 5 חודשים
מ
הוספת קישור למחוזות צפון אירלנד
 
=== האמנה האנגלו-אירית ומלחמת האזרחים ===
ביולי 1921 הוכרזה הפסקת אש, והתחדש המשא ומתן בין [[ממשלת בריטניה]] לנציגים אירים בהובלת [[ארתור גריפית]], [[רוברט ברטון (פוליטיקאי)|רוברט ברטון]] ו[[מייקל קולינס]], במטרה לחתום על [[האמנה האנגלו-אירית]], שתעניק שלטון עצמי לאירלנד במסגרת ריבונית של הממלכה המאוחדת וכחלק מ[[חבר העמים הבריטי]]. כעת, התנועה הרפובליקנית התפצלה בין אלו שתמכו בעצמאות חלקית על פי תנאי האמנה, ואלו שדרשו עצמאות מלאה מבריטניה, כולל במחוזות צפון אירלנד. ב-6 בדצמבר 1921, אישר הדאל אירן את האמנה ברוב זעום, וב-6 בדצמבר 1922 הפך כל האי אירלנד ל[[מדינת אירלנד החופשית]]. כעבור חודש, שישה [[מחוזות צפון אירלנד]] בעלי רוב פרוטסטנטי הצטרפו בחזרה לממלכה המאוחדת כפי שהותר להם על פי ההסכם.
 
בעקבות הקמת מדינת אירלנד החופשית נפתחה [[מלחמת האזרחים האירית]]. הכוחות המתנגדים לאמנה, בראשותו של [[איימון דה ואלירה]], טענו שקבלת האמנה משמעותה מיגור הרפובליקה לה נשבעו אמונים. הם לא רצו לחיות תחת כל צורה של שלטון בריטי, והתנגדו לכך שכל חברי ממשלת אירלנד יחויבו להישבע אמונים למלכות אנגליה. הכוחות התומכים באמנה, בראשות מייקל קולינס, טענו שאף על פי שהאמנה לא מעניקה את החופש המושלם, היא מעניקה את המסגרת שבתוכה יהיה ניתן להשיג אותו. ה[[הצבא האירי הרפובליקני]] (IRA) – הצבא האירי הרשמי שיוסד מארגון המתנדבים האירים עם הכרזת הרפובליקה ב-1919 – התחלק בין שני המחנות, והצד התומך באמנה חדל להיקרא IRA, והצטרף לצבא הלאומי, ששורותיו כללו גם חיילים משוחררים מהמלחמה, וצד זה הביס לבסוף את מתנגדי האמנה במאי 1923.
13,054

עריכות