פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 826 בתים ,  לפני 4 חודשים
אין תקציר עריכה
סטרשנוב נולד ב[[פרדס חנה]] בן להנס וחווה עולי אירופה ולמד ב[[בית הספר התיכון החקלאי פרדס חנה]]. בשנים [[1964]]–[[1968]], למד ל[[תואר ראשון]] ב[[משפטים]] ב[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]] במסגרת [[העתודה האקדמית]]. במהלך הלימודים, עשה [[קורס מ"כים]] וב[[מלחמת ששת הימים]] לחם בקרבות ב[[ירושלים]] במסגרת [[חטיבה 16]]. ב-1968 החל לשרת בפרקליטות הצבאית, כיהן כפרקליט צבאי ושימש כתובע [[פיקוד צפון]] וכשופט צבאי שם. בשנת 1976 הוא ניהל את התביעה נגד המחבל שנתפס מ[[הפיגוע במלון סבוי]]{{הערה|{{דבר||המחבל מסבוי מערער על עונש המוות|1976/12/30|00617}}.}}.
 
===בצה"ל===
בסוף [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] כיהן כתובע הצבאי הראשי. בשנים 1977-1980 שידר ב[[גלי צה"ל]] פינה, כתובע צבאי ראשי{{הערה|{{דבר||רדיו - גלי צה"ל|1977/06/17|06400}}{{ש}}{{דבר||רדיו - גלי צה"ל|1980/06/29|01112}}.}}. הוא השתתף בחקירת [[אסון הנ"ד]]{{הערה|{{דבר||5 עדויות הושמעו בהיפתח חקירת נסיבות אסון המסוק|1977/06/23|00301}}}} ניהל את התביעה במשפטו של האלוף [[מיכאל ברקאי]]{{הערה|{{מעריב||משפט האלוף ברקאי ייפתח ביום א'|1978/12/21|00402}}.}}, את משפט המחבלים מ[[פיגוע כביש החוף]] ואת התביעה נגד הנאשמים בפגיעה בחיילי צה"ל בעת ההתנגדות לפינוי גן הירק של [[נאות סיני]]{{הערה|{{דבר|דני צדקוני|נפתח משפט נאשמי גן הירק|1980/04/30|00302}}.}}. במהלך כהונתו, בתחילת [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] השתתף בקורס מתקדם לפרקליטים צבאיים בבית הספר למשפט צבאי של [[צבא ארצות הברית]] בו[[וירג'יניה]]. בשנת 1982 מונה לנשיא בתי המשפט הצבאיים ב[[יהודה ושומרון]]. בשנים [[1984]]–[[1986]] שירת כסגן הפרקליט הצבאי הראשי וב-1986 מונה לפרקליט הצבאי הראשי{{הערה|{{מעריב||תא"ל אמנון נבו - פרקליט צבאי ראשי|1986/11/30|00212}}}}, תפקיד אותו מילא עד 1991. זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד, בעקבות פרסומים בתקשורת, בחן את האישומים ב[[פרשת עיזאת נאפסו]] והודיע לבית המשפט העליון שחוקרי השב"כ שיקרו ב[[משפט זוטא|משפט הזוטא]] ושטענותיו של נאפסו על העינויים בחקירתו נכונות בעיקרן. במהלך כהונתו פרצה [[האינתיפאדה]] וסטרשנוב הורה לפתוח בחקירה בלא מעט מקרים בהם חיילים הואשמו בפגיעה שלא כדין בפלסטינים. בעקבות משפטי גבעתי ב' בו הואשמו חיילים בהכאת פלסטינים עצורים וטענו שהפקודות הגיעו מהפיקוד הבכיר, הורה על פתיחה בחקירה נגד [[אפי איתם]]{{הערה|{{מעריב|עמנואל רוזן|מצ''ח פותחת בחקירה נגד אלוף משנה פיין|1990/10/17|00104}}}} ודרש מ[[יצחק מרדכי]] להגיב להאשמות שעלו נגדו{{הערה|{{מעריב|עמנואל רוזן|הפצ"ר זועם: מרדכי לא מגיב על ההאשמות נגדו|1991/01/13|00905}}}}. סטרשנוב ספג ביקורת רבה על שהוא פוגע בחיילי צה"ל הנאבקים בטרור. בעקבות הרצחו של [[צ'רלי שלוש]] ובמענה לביקורת שחיילים אינם יורים במקרי סכנת חיים מפחד שיועמדו לדין טען שהוא סגר עשרות תיקים של חיילים שעמדו בסכנת חיים פחותה מזו של שלוש{{הערה|{{מעריב||סטרשנוב: צרלי שלוש לא היה נשפט אם היה הורג את הרוצח מבקעה|1990/10/24|00407}}}}.
 
ב-1986 מונה לפרקליט הצבאי הראשי{{הערה|{{מעריב||תא"ל אמנון נבו - פרקליט צבאי ראשי|1986/11/30|00212}}}}, תפקיד אותו מילא עד 1991. זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד, בעקבות פרסומים בתקשורת, בחן את האישומים ב[[פרשת עיזאת נאפסו]] והודיע לבית המשפט העליון שחוקרי השב"כ שיקרו ב[[משפט זוטא|משפט הזוטא]] ושטענותיו של נאפסו על העינויים בחקירתו נכונות בעיקרן.
 
במהלך כהונתו פרצה [[האינתיפאדה]] וסטרשנוב הורה לפתוח בחקירה בלא מעט מקרים בהם חיילים הואשמו בפגיעה שלא כדין בפלסטינים. במהלך שנת 1989 החליט שלא להעמיד לדין את אל"מ [[יהודה מאיר]] שעל פי הנטען הורה לשבור גפיים לעצורים פלסטיניים{{הערה|{{מעריב|עמנואל רוזן|הפרקליט הצבאי הראשי שוקל האם להעמיד לדין את אל"מ יהודה מאיר|1989/05/05|00200}}}}{{הערה|{{מעריב|אילן בכר|בג"ץ לצה"ל: מדוע לא יועמד אל"מ יהודה מאיר לדין צבאי|1989/07/17|00910}}}}. החלטתו זו נהפכה על ידי בג"ץ שקבע שהוא לקה בחוסר סבירות קיצונית{{הערה|{{מעריב|עמנואל רוזן|הפרקליט הצבאי הראשי שוקל צעדיו לאחר הבג"ץ|1989/12/25|00107}}}}.
 
בעקבות משפט גבעתי ב' בו הואשמו חיילים בהכאת פלסטינים עצורים וטענו שהפקודות הגיעו מהפיקוד הבכיר, הורה על פתיחה בחקירה נגד [[אפי איתם]]{{הערה|{{מעריב|עמנואל רוזן|מצ''ח פותחת בחקירה נגד אלוף משנה פיין|1990/10/17|00104}}}} ודרש מ[[יצחק מרדכי]] להגיב להאשמות שעלו נגדו{{הערה|{{מעריב|עמנואל רוזן|הפצ"ר זועם: מרדכי לא מגיב על ההאשמות נגדו|1991/01/13|00905}}}}. סטרשנוב ספג ביקורת רבה על שהוא פוגע בחיילי צה"ל הנאבקים בטרור. בעקבות הרצחו של [[צ'רלי שלוש]] ובמענה לביקורת שחיילים אינם יורים במקרי סכנת חיים מפחד שיועמדו לדין טען שהוא סגר עשרות תיקים של חיילים שעמדו בסכנת חיים פחותה מזו של שלוש{{הערה|{{מעריב||סטרשנוב: צרלי שלוש לא היה נשפט אם היה הורג את הרוצח מבקעה|1990/10/24|00407}}}}.
 
===לאחר פרישתו מצה"ל===
ביולי 1991 מונה סטרשנוב לשופט בבית המשפט המחוזי בתל אביב ובשנת 2002 פרש ממנו. הוא שפט ב[[פרשת הדיסקונטאים|תיק הדיסקונטאים]] בו הטיל על הנאשמים המרכזים עונשי מאסר ממושכים וקנס כספי. ב-[[1992]] פסק במשפט של אב שהכה את בנו כי "ענישה גופנית מצד הורה כלפי ילדו, במטרה לחנכו, להנחיל לו הרגלי משמעת ולרסנו - כל עוד נעשית היא במידה הראויה, ביישוב הדעת ובתבונת אנוש - אינה פסולה מבחינה חינוכית ואינה אסורה מבחינה משפטית", פסיקה זו בוטלה בשנת 2000, על ידי שופטת [[בית המשפט העליון]] [[דורית ביניש]]{{הערה|‫{{הארץ|אמנון סטרשנוב|לא כל מכה היא עבירה|1.947494|22 בפברואר 2004}}‬}}.