ויקיפדיה

AH-1 קוברה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
קידוד קישורים, סקריפט החלפות (אוויר, -, - ב, -), הסרת קישורים עודפים, החלפה (אף על פי ש)
Matanyabot (שיחה | תרומות)
475,756 עריכות
מ בוט החלפות: \1אוויר\2
שורה 106:
[[חיל האוויר הישראלי]] גילה עניין במסוקי הקוברה עוד בראשית [[שנות ה-70 של המאה ה-20]], לאור הצלחתם ב[[מלחמת וייטנאם]]. [[שר הביטחון]] באותן שנים, [[משה דיין]], העלה את האפשרות לרכוש את המסוקים כאשר ביקר ב[[ארצות הברית]] ב-[[1972]], אך הדברים לא בא לידי מימוש באותו שלב.{{הערה|ביעף, עמ' 45.}} לאחר [[מלחמת יום הכיפורים]], כאחד מלקחי המלחמה, הצביעו קצינים בכירים בחיל האוויר על מסוקי התקיפה כמענה למתקפת שריון מסיבית. המסוקים יכולים לתת מענה מהיר ומדויק להתקפת פתע של כוחות שריון, ובשל יכולתם לנצל את תנאי השטח יוכלו להתמודד גם עם איום טילי הנ"מ.{{הערה|ביעף, עמ' 45 - 46.}}{{הערה|שם=אש|טל מיכאל, [http://iaf.org.il/6382-38116-HE/IAF.aspx אש מהשמיים], באתר חיל האוויר הישראלי}}
 
חיל האוויר בחן מספר מסוקים לתפקיד זה, ובהם את ה[[יוז 500]] ואת ה[[יורוקופטר AS365 דופין|אירוספסיאל דופין]], שנשא טילי [[הוט (טיל)|הוט]].{{ביאור|גרסאות של שני המסוקים הללו נרכשו מאוחר יותר על ידי חיל האוויר: [[יוז 500 דיפנדר]], "להטוט", ו[[יורוקופטר]] [[AS-565 פנתר]], "עטלף".}}{{הערה|שם=ראשית|[https://www.sky-high.co.il/site/detail/detail/detailDetail.asp?detail_id=3763829&seaWordPage=צפע ראשית מערך המסק"ר בחיל האוירהאוויר - הצפע, חלק א'], באתר [[מרקיע שחקים]].}} ב-[[2 במאי]] [[1975]] יצאו שתי משלחות של חיל האוויר ל[[ארצות הברית]]. משלחת אחת, שכללה מומחים למערכות [[אוויוניקה]] ו[[נשק מונחה]] בחנה מערכות אלו במפעלים המייצרים אותם, ואילו משלחת שנייה שכללה ארבעה טייסים למדה את מסוק הקוברה עצמו.{{הערה|שם=ראשית}}{{הערה|שם=נתיב|{{אתר חיל האוויר|1=אמרל ונקרט|2=נתיב הנחש - 30 שנה לצפע|3=1614-24590|4=24.8.05}}}} עם זאת, לכתחילה התכוון חיל האוויר לרכוש דגם אחר של מסוק תקיפה, [[סיקורסקי S-67 בלקהוק]].{{ביאור|אין לבלבל עם מסוק הסער [[סיקורסקי]] [[UH-60 בלק הוק]], המאוחר יותר.}}. היה זה מסוק קרב כבד, שחברת סיקורסקי ניסתה לשווק ל[[צבא ארצות הברית]] ומאוחר יותר לחיל האוויר הישראלי. המסוק היה מהיר מאד, בעל [[כן נסע|כני נסע]] מתכנסים ואוויוניקה מתקדמת לזמנו, ויכול היה לשאת חימוש רב, כולל 16 טילי [[טאו (טיל)|טאו]] (לעומת 8 של הקוברה), רקטות ו[[טיל אוויר-אוויר|טילי אוויר אוויר]] מדגם [[AIM-9 סיידוויינדר]]. נציגי חיל האוויר המליצו על רכישתו אך [[תאונה אווירית]] שאירעה למסוק במהלך [[הסלון האווירי בפארנבורו]] בספטמבר [[1974]] קטעה את המשא ומתן, ובעקבותיה הופסק פיתוח המסוק.{{הערה|שם=ראשית}}{{הערה|[http://www.all-aero.com/index.php/component/content/article/35-helicopters/copters/10146-sikorsky-s-67 Sikorsky S-67] באתר [http://www.all-aero.com all-aero.com].}}{{הערה|שם=בטאון|{{בטאון חיל האוויר|1=אודי עציון|2=נחש קרב|3=203|4=45|5=אפריל 1995}}}}
 
כישלון ה-S-67 החזיר את חיל האוויר אל הקוברה. זמן מה לאחר הגעת משלחת חיל האוויר לארצות הברית התקבלה הסכמה למכור לישראל ששה מסוקים מדגם AH-1G מעודפי צבא ארצות הברית. משלחת נוספת יצאה לארצות הברית כדי לקבל מסוקים אלה, ששופצו על פי דרישת חיל האוויר במפעלי חברת בל. המסוקים, שכונו בחיל האוויר '''צפע''', הגיעו לארץ ב-[[11 באפריל]] [[1975]].{{הערה|שם=נתיב}} במקביל ליציאת המשלחת לארצות הברית הקים חיל האוויר יחידה שנועדה ללמוד ולגבש את תורת הלחימה במסוקי קרב. היחידה הוגדרה ככזו ולא כ[[טייסת]], משום שהיוותה גוף ניסיוני ולא יחידה מבצעית. היחידה ערכה תרגילים ניסיוניים עם ששת המסוקים הראשונים, בשילוב כוחות קרקע, והצלחתם של תרגילים אלה הביאה להחלטה לשדרג את המטוסים הקיימים לדגם AH-1S ולרכוש מסוקים נוספים מגרסה זו. היחידה הניסויית הפכה ל[[טייסת 160]] ("טייסת המסק"ר הראשונה") בדצמבר [[1977]] ב[[בסיס תל נוף]]. בספטמבר [[1979]] עברה הטייסת ל[[בסיס פלמחים]].{{הערה|שם=נתיב}} המסוקים הוצגו לראשונה ביום חיל האוויר, יולי 1979.{{הערה|שם=ראשית}}{{הערה|ביעף, עמ' 46.}}{{הערה|{{nrg|nrg מעריב|מסוק הקוברה: בשירות ישראל מאז 1975|451/213|12 במרץ 2013|1|2}}}}
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/AH-1_קוברה"