נא"פ – הבדלי גרסאות

בשנת [[1920]] הסתיימה [[מלחמת האזרחים הרוסית]] ו[[קומוניזם|קומוניסטים]] החלו לבסס את שלטונם ב[[רוסיה]]. הקצאת ה[[מזון]] קוצצה על ידי השלטונות. ה[[רעב המוני|רעב]] הקיף את הכפר והעיר ושנאת האיכרים לשלטון הקומוניסטי הלכה וגברה. העוינות כלפי השלטון הייתה מצד אותם חוגים שאותם הוא התכוון לייצג ([[מעמד הפועלים|פועלים]] ו[[איכר]]ים). השלטון בראשות [[לנין]] החליט בשנת [[1921]] לפייס את האוכלוסייה ולהנהיג את ה'''נא"פ''' - הנהגת [[שוק חופשי]] מבוקר ומתן אפשרות לאיכרים למכור את תוצרתם בשוק החופשי על פי כללים של [[ביקוש]] ו[[היצע]]. כך בוצע גם לגבי [[מסחר]] זעיר ומלאכה. המשטר שמר על בעלותו על ה[[תעשייה]] הכבדה, ה[[קרקע]]ות ואוצרות הטבע, ה[[תחבורה]] וה[[תקשורת]]. הנא"פ הגביר את הייצור (בעיקר בכפר), כיוון שהיה כדאי לאיכרים לייצר ולשווק סחורה במחירי שוק, וצמצם את המחסור והרעב. הייתה זו הצלה למשטר הקומוניסטי, שתוארה כ-"צעד אחד אחורה כדי לצעוד שניים קדימה".

 

בתקופה זו הופיעה דמות חברתית חדשה אך משמעותית - נאפמנים. אלו הם סוחרים זעירים, קפיטליסטים במדינה שואפת להיות סוציאליסטית. היחס אליהם היה אמביוולנטי - מצד אחד הממשל הרשמי הסובייטי לא הכיר בהם ולא העניק להם זכויות, וגם התרבות בזה להם והציגה אותם כדמויות מגוחכות, אך מצד שני המציאות היומיומית נשלטת על ידיהם.