ויקיפדיה

בראשית (גשושית) – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
חיים נהר (שיחה | תרומות)
2,581 עריכות
ביטול הפניה מעגלית
Matanyabot (שיחה | תרומות)
475,756 עריכות
מ בוט החלפות: אידיאל, מסוי\1, אזור, \1, \1מאחר ש
שורה 42:
ב־[[2011]] בוצע שיגור ניסיון של מערכת [[ניווט]] הגשושית ב[[בקעת בית שאן]]. מטרת השיגור הייתה לדמות את שלב הנחיתה על הירח ולבדוק האם ה[[חיישן|חיישנים]] מצליחים לנתח את המידע ב[[זמן אמת]]. במהלך הניסוי שוגרה [[רקטה]] לגובה של כ־300 [[מטר]]ים ועליה [[מטען ייעודי]] (מטע"ד). הרקטה הצניחה [[מצלמה]] ו[[משדר]], כאשר בשלב הנחיתה נעשה שימוש בחיישן אופטי שמספק נתוני [[גובה]] מהקרקע. הניסוי הוכתר בהצלחה. ב[[אוקטובר]] [[2015]], ציינה SpaceIL אבן דרך משמעותית בתחרות, בכך שהייתה הראשונה מבין הקבוצות המתחרות לחתום על [[הסכם]] שיגור לחלל. ההסכם נחתם עם חברת [[SpaceX]] שישגר את הגשושית באמצעות [[משגר לוויינים וחלליות|משגר הלוויינים והחלליות]] [[פאלקון 9]]. ההכרזה על ההסכם נחגגה בטקס מיוחד, בה נכח [[נשיא מדינת ישראל]] [[ראובן ריבלין]], במהלכה גם הוצג מודל חדש לגשושית.{{הערה|{{ynet|מור קומפני|הגשושית הישראלית שתשוגר לירח הוצגה בבית הנשיא|4707814|7 באוקטובר 2015}}}}
 
בשנת [[2016]] התבצעו בדיקות של מערכות הגשושית השונות שפותחו, לקראת השלב הסופי של הרכבתה. ב[[ספטמבר]] [[2017]] החל שלב הרכבת כל מערכות המשנה של הגשושית לכדי יחידה אחת (אינטגרציה), כדי לערוך בדיקות עמידות נוספות.{{הערה|{{ynet||החל שלב הרכבת מבנה הגשושית הישראלית שתשוגר לירח|5016476|14 בספטמבר 2017}}}} בסוף 2017 הורכבה מערכת ההנעה - ה[[מנוע רקטי|מנוע]] וה[[דלק]] - בשטח מפעל [[מבת-חלל|מבת־חלל]] של התעשייה האווירית לישראל ובשיתוף פעולה עמה. בשלב זה עברה הגשושית בדיקות וניסויים, לעמידותה בתנאי חלל. ב[[מאי]] [[2018]] בוצע ב[[כפר טרומן]] ניסוי שהתמקד בבדיקת מערכות ה[[חיישן|חיישנים]] של הגשושית המעורבים בתהליך הנחיתה. החיישנים הוכנסו למסגרת מתכתית, ובאמצעות [[עגורן]] הועלו לגובה של עשרות מטרים והונעו במסלול ובמהירות שנקבעו מראש. הנתונים שהתקבלו מהחיישנים תוך כדי הניסוי, נותחו והושוו לצורך [[כיול]] וביצוע התאמות.{{הערה|[http://www.spaceil.com/he/general/חיישני-הנחיתה-עומדים-למבחן-בניסוי-מנו/ מערכות הנחיתה עומדות למבחן בניסוי מנוף], באתר SpaceIL}} בחודש שלאחר מכן בוצעו ניסויים דומים באמצעות מטוס קל שהטיס את המערכות בשמי דרום ישראל.{{הערה|[http://www.spaceil.com/he/general/טסים-לירח-ניסוי-בבטן-מטוס-לבדיקת-חיישן/ טסים לירח: ניסוי בבטן מטוס לבדיקת חיישן הנחיתה], באתר SpaceIL}} באותו חודש בוצע גם [[מרעד|ניסוי הרעדה]] שבדק את עמידות מבנה הגשושית לתנאי השיגור.{{הערה|[http://www.spaceil.com/he/general/shaking-excitement-spacecraft-undergoes-vibration-tests/ רועדת מהתרגשות: הגשושית עוברת ניסוי הרעדה], באתר SpaceIL}} בסיום נערך תהליך [[תורת הבקרה|בקרה]] מקיף שכלל סדרה של סימולציות מסלול ותמרונים, התאמת כיווני האנטנות ועוקבי הכוכבים, ופקודות צילום. כל הניסויים הוכתרו בהצלחה. לאחר מכן עברו פקודות הבקרה למעבדה היברידית, בה התבצעה [[אמולציה]] של התמרון לווידוא סופי של נכונות הסימולציה. בנוסף הוכנו מראש סדרת פקודות לתמרוני גיבוי, למקרה שהתמרון עצמו לא הצליח, או אתחול פתאומי של המחשב. {{הערה|ישראל היום 10.1.2019 אילן גטניו נגיעה מהירח}}
 
ב[[יולי]] [[2018]] הכריזה העמותה על תכנונה לשגר את הגשושית ב[[דצמבר]] באותה שנה. למעשה נדחה תאריך השיגור ל־[[22 בפברואר]] [[2019]]. במקביל נפתחה בסוף [[אוגוסט]] 2018, תחרות לבחירת שם לגשושית.{{הערה|[http://www.spaceil.com/he/general/איך-יקראו-חללית-הישראלית-הראשונה-לירח/ איך יקראו לחללית הישראלית הראשונה לירח?]}} כ-24 אלף אנשים השתתפו בתחרות, כאשר מבין תשעה שמות מובילים, למעלה מ-65% בחרו את השם "בראשית".{{הערה|[http://www.spaceil.com/he/news/and-the-name-of-the-first-israeli-spacecraft-to-the-moon-is-beresheet/ יקרא שמה של החללית בישראל… בראשית!]}} בתחילת אוקטובר 2018, במהלך [[כנס החלל העולמי]] (IAC) שנערך ב[[גרמניה]], נחתם הסכם בין SpaceIL ו[[סוכנות החלל האמריקאית]], על פיו תקבל הסוכנות נתונים מניסוי מדידת השדה המגנטי שעל הירח. נאס"א מצידה תאפשר ל-SpaceIL לקבל שירותי תקשורת עם החללית ואיכון לחלל העמוק באמצעות רשת אנטנות הענק שלה. כמו כן, ה[[מקפת לסקר הירח]] של נאס"א תנסה לצלם את הגשושית כשזו תנחת על הירח. לצורך כך הותקן בה רפלקטור-לייזר של נאס"א, שפעולתו דומה ל[[החזרה (אופטיקה)|מחזיר אור]], שהיה אמור לסייע לאתר את מיקומה של הגשושית על הירח.{{הערה|[https://www.gov.il/he/Departments/news/most_news20181003 נאס״א וסוכנות החלל הישראלית בשיתוף עמותת SpaceIL חתמו על הסכם לשיתוף פעולה במשימת הירח של הגשושית הישראלית הראשונה], באתר משרד המגע והטכנולוגיה, 3 באוקטובר 2018}}
שורה 59:
}}
במטרה להוזיל עלויות ולהפחית במשקל, תוכננה הגשושית להיות בנפח של [[בקבוק]] ליטר וחצי (10×10×35 ס"מ) ובמשקל של כ־1.5 קילוגרם.
בהמשך, מאחר ולאשלא נמצאו בשוק החלל מכלי דלק חללי קטנים דיים, הגדילו המתכננים את גודל הגשושית ל-72×72×96 [[סנטימטר]] ובמשקל של כ־140 [[קילוגרם]] בהמראה וכ־40 קילוגרם בנחיתה (כשהנחיתה עצמה אמורה לצרוך כמחצית מכמות הדלק).{{הערה|{{הידען|שירות הידען|חשיפת פרטים ראשוניים על המסע לירח והטכנולוגיות הייחודיות של SpaceIL|preliminary-details-on-spaceil-moon-lounch-110213|11 בפברואר 2013}}}} לבסוף, תצורת הגשושית אשר שוגרה לחלל הגיעה למשקל של 585 קילוגרם (בזמן ה[[שיגור לחלל]]), מתוכם 164 ק"ג משקל הגשושית עצמה (משקל יבש) והשאר משקל הדלקים. לבראשית היו 4 מיכלים עשויים מטיטניום בעובי 1 מ"מ ובעלי צורה של כדור. צורה זו לא מרכזת לחצים על איזוראזור מסוייםמסוים והם מתפזרים ברוב הגוף של כל מיכל. שניים מהמיכלים הכילו [[אוקסידנט]] (נוזל בעל תכולת חמצן גבוהה), ושני מיכלים נוספים הכילו דלק נוזלי. על גוף המיכלים הותקנו גופי חימום שויזואלית נראו כפסים אנכיים בצבע כתום, ותפקידם היה לשמור על טמפרטורה מתאימה עבור החומרים שבמיכלים{{הערה|[http://www.spaceil.com/he/news/integration-of-the-fuel-tanks-into-the-spacecraft/ הרכבת מכלי הדלק על החללית – שלב חשוב בדרך לירח!], באתר [[SpaceIL]]}}. גובהה של בראשית היה 1.535 מטר ורוחבה 2.288 מטר (כשהרגליים פרושות). הגשושית לא שוגרה ישירות לירח, אלא ביחד עם לוויין תקשורת, ולכן השתמשה במסלול ארוך יותר עד הירח.
 
מערכת ה[[הנעה]] פותחה ויוצרה בידי התעשייה האווירית, וכללה מגוון רכיבים מישראל וממדינות נוספות. בין היתר, ה[[מנוע]] הראשי של בראשית היה מדגם LEROS 2b תוצרת חברת [[Nammo]] שבווסטקוט ב[[בריטניה]], שעבר התאמות לשילוב בבראשית, כולל שימוש ב[[מגן חום]] מ[[טיטניום]] אשר נבנה במיוחד בכדי להגן על מערכותיה מפני החום שמופק מפתח המנוע.
שורה 80:
*'''משימה מדעית''' - משימתה ה[[מדע]]ית של הגשושית הייתה להעשיר את הידע על ה[[שדה מגנטי|שדה המגנטי]] של הירח ([[מגנומטר]] ירחי) דרך חקר ה[[סלע]]ים הממוגנטים שעליו. את המשימה יזם והוביל [[חקר הירח|חוקר החלל]], [[פרופסור]] [[עודד אהרונסון]] מ[[מכון ויצמן למדע]]. לדבריו, בשונה מ[[כדור הארץ]] שיש לו [[השדה המגנטי של כדור הארץ|שדה מגנטי גלובלי]], לירח אין שדה מגנטי גלובלי משלו ולכן לא ברור איך ומתי נוצרו הסלעים הממוגנטים שעל הירח. [[השערה (מדע)|השערות]] החוקרים היא שבעבר היה לירח שדה שכזה או שהשדות המגנטיים נוצרו מהשפעות פגיעת [[אסטרואידים]] גדולים על הירח. מטרת המחקר הייתה לנסות להכריע, על פי מידע מגיל הסלעים המגנטיים ומהמקור ה[[גאולוגיה|גאולוגי]] שלהם, מהי ההשערה הנכונה ומהם התהליכים שהובילו אליה.{{הערה|שם=הערה מספר 25302847:3|{{קישור כללי|כתובת=http://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencepanorama/צעד-ענק-למדינה-קטנה|הכותב=איתי נבו|כותרת=צעד ענק למדינה קטנה|אתר=[[מכון דוידסון]]|תאריך=2019-02-21|שפה=he|תאריך_וידוא=2019-04-16}}}} למדידת השדה המגנטי של הסלעים, צוידה בראשית ב[[מגנטומטר]] שנבנה ב[[אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס]], ומשקלו היה פחות מקילוגרם. כבר בהקפות שלפני הנחיתה, החל ממרחק של 600 קילומטר מפני הירח וכן במהלך הירידה לנחיתה, החלה בראשית לבצע מדידות של השדה המגנטי הירחי. משימת המדידה תוכננה להמשיך גם בנחיתה עצמה ואחריה, אך זו לא יצאה לפועל עקב השיבוש בנחיתה.{{הערה|[http://www.spaceil.com/he/news/spaceil-designs-a-science-twist-to-its-mission-map-lunar-magnetism-op-ed-on-space-com/ SpaceIL מתכננת טוויסט מדעי שישולב במשימתה: מיפוי המגנטציה הירחית], באתר SpaceIL}} הנתונים ששלחה בראשית, כמו גם הצילומים והשוואתם למפות גאולוגיות של הירח ומיקומם ביחס [[מכתש פגיעה|למכתשים]] ידועים, מהווים חומר חקירה שיאפשר לצוות בינלאומי מאוניברסיטאות מובילות בחקר השדה המגנטי של הירח לנתחם ולהפיץ את המידע לקהילה המדעית.
 
*'''קפסולת זמן''' - בדצמבר 2018 הותקנה בגשושית "[[קפסולת זמן]]", תוך תקווה שמשימות חלל עתידיות שיביאו אנשים לירח, יאפשרו להם לפרוק את קפסולת הזמן מהגשושית. הקפסולה הכילה מידע דיגיטלי על גבי דיסקים מיוחדים, בנפח כולל של 200 גיגה, ובהם: אנציקלופדיית [[ויקיפדיה]],{{הערה|{{ערוץ 20|2=ריקלין&מגל יום ה' 21.2.19 – התכנית המלאה|3=/תוכניות/ריקליןסגל/327350-2/}}}} [[מילון|מילונים]] ב־27 שפות, ציורי ילדים,{{הערה|http://kids.spaceil.com/drawings/ = SpaceIL - ילדים מציירים לחללית. ילדות מציירות לחללית: שִלְחוּ ציורים לירח!}} סמלים [[יהדות|יהודיים]] ו[[ישראל]]יים כגון העתק [[מגילת העצמאות]], ה[[תנ"ך]], [[דגל ישראל]], [[התקווה]], [[תפילת הדרך]] {{הערה|https://www.inn.co.il/News/News.aspx/394852 תפילת הדרך שנכתבה במיוחד עבור משימת הגשושית הירחית הישראלית "בראשית"}}, שירים, [[ספר חת"ת]]{{הערה|שם=כפר חב"ד}} מידע על ישראל ותמונות נופיה, וכן מידע על העמותה [[SpaceIL]] שייצרה ושיגרה את הגשושית.{{הערה|https://www.space.gov.il/news-space/131428 = סוכנות החלל הישראלית - החללית הישראלית לירח של SpaceIL מצטיידת בקפסולת זמן}} הקפסולה, שהכילה גם ארכיון אנלוגי{{הבהרה}}, הוכנה על ידי ה[[מלכ"ר]] [[Arch mission foundation]].{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=The Lunar Library: Genesis|אתר=Arch Mission Foundation|כתובת=https://www.archmission.org/spaceil|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2019-04-14}}}}
 
== המסע אל הירח ==
שורה 133:
 
[[קובץ:Spacecraft 03.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הדמיית הגשושית על אדמת הירח]]
[[נחיתת כלי תעופה חללי|נחיתת]] הגשושית תוזמנה לשעות הבוקר הירחי. יממה ירחית נמשכת קרוב ל־28 [[יממה|יממות ארציות]] ובמהלכה משלים הירח [[זמן סיבוב עצמי|הקפה סביב עצמו]]. [[טמפרטורה|טמפרטורת]] פני הירח עולה ליותר מ־120 [[מעלות צלזיוס]] בצהרי-הירח, ויורדת לכ־170 מעלות מתחת לאפס בלילה. על מנת לנצל באופן מיטבי את זמנה של הגשושית על הירח, תוזמנה הנחיתה לזמן שהטמפרטורה אידאליתאידיאלית: גבוהה מספיק כדי לאפשר ייצור [[אנרגיה סולארית]] בעזרת מערכי ה[[תא פוטו-וולטאי|תאים הפוטו-וולטאיים]] הקטנים של הגשושית, אך לא גבוהה מידי שתשבית את מערכות ה[[אלקטרוניקה]]. מצב זה נמשך כשלושה ימי ארץ.{{הערה|שם=הערה מספר 25302847:2}} לפי התכנון, לאחר הנחיתה התעתדה הגשושית למדוד את השדה המגנטי שעל פני הירח, [[סלפי|לצלם את עצמה]], לצלם [[צילום פנורמי|תמונות פנורמיות]] של אתר הנחיתה באיכות גבוהה, ולשדר את הנתונים לכדור הארץ בין עשר דקות לשעה מעת הנחיתה. לו הייתה נוחתת הגשושית בתנוחה מאוזנת, שמערכי התאים הפוטו-וולטאיים לא היו מוסתרים על ידי סלע או מכתש, היה מתאפשר ייצור אנרגיה סולרית הנדרשת לשליחת [[וידאו]] שהיה מתקבל בכדור הארץ למחרת הנחיתה.{{הערה|שם=הערה מספר 25302847:3}}{{הערה|שם=כפר חב"ד|ראיון של מנחם ברונפמן עם פרופסור אלכסנדר פרידמן, ממהנדסי הפרויקט, שבועון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גיליון 1797, עמודים 36–39, כ"ג אדר א' 2.28.2019}}{{הערה|שם=הערה מספר 25302847:1|{{קישור כללי|כתובת=https://www.hayadan.org.il/beresheet-will-land-this-evening-1104192|כותרת=עדכון - המנוע הראשי הפסיק לפעול, ככל הנראה נחיתת ריסוק|אתר=הידען|תאריך=2019-04-11|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2019-04-15}}}}{{הערה|שם=הערה מספר 25302847:2}}
 
ב־11 באפריל 2019 בשעה 22:08 שעון ישראל, לאחר מספר תמרונים והקפות אליפטיות, החלה הגשושית בתמרון הנחיתה מעל [[ים הרוגע]] בירח. תמרון זה נועד להאט את מהירות הגשושית מ-1,700 מטרים לשנייה עד כמעט לאפס, ולאפשר לה נחיתה כעבור כ-20 דקות. תמרון הנחיתה כלל סדרת פעולות; הגשושית נעה בהקפתה את הירח כאשר תחתיתה ו[[זרימת דה לאוואל|נחירי הפליטה]] של ה[[מנוע רקטי|מנועים]] פונים לכיוון התנועה. בגובה של כ-30 קילומטר מעל פני הירח הופעלו מנועי המשנה. [[דחף (כוח)|דחף]] גזי הפליטה נגד כיוון התנועה, בלם את מהירות הגשושית וייצב אותה בשמי הירח, קרוב לנקודת הנחיתה. עצם הפעלת המנועים גרמה ל[[חוקי התנועה של ניוטון|תאוצה]] ולהטיית הדלק במכלים לפתח היציאה, תמורת ה[[הליום]] שבחלקו הריק של המכל. לאחר הבלימה נערכה במשך כמה דקות בדיקת מערכות ומדידות על ידי [[מערכת בקרת תגובה|מערכת הבקרה]] האוטונומית של הגשושית, כאשר ביכולתה להחליט על נחיתה או על דחיית תוכנית הנחיתה והקפה חוזרת. לאחר בדיקה שהראתה תקינות של המערכות, התקבלה החלטה להמשיך.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/בראשית_(גשושית)"