דלאי לאמה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ קידוד קישורים, הסרת קישורים עודפים, הגהה
שורה 4:
'''דַּלָאִי לָאמָה''' (ב[[טיבטית]]: '''<span lang="bo">ཏ་ཱལའི་བླ་མ་</span>''') הוא [[תואר כבוד|תוארו]] של המנהיג הרוחני של ה[[בודהיזם טיבטי|בודהיזם הטיבטי]], ובין [[המאה ה-17]] ועד [[1959]], גם תואר מנהיגה הפוליטי הרשמי של [[טיבט]].
 
פירוש המילה "דלאי" בשפה ה[[מונגולית]] הוא "ים" (או "אוקיינוס"). "לאמה" היא הדרגה הרוחנית הגבוהה ביותר ב[[בודהיזם]] הטיבטי ומשמעותה "חכמה". מכאן שפירוש התואר הוא "ים החכמה". על פי המסורת הטיבטית, הדלאי לאמה הוא גלגול נשמתו של ה[[בודהיסטווה]] [[אוולוקיטשוורה|אַוַולוֹקִיטֶשְוַורָה]].{{הערה|[https://www.gilihaskin.com/%D7%A2%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AAעקרונות-%D7%94%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94%D7%99%D7%96%D7%9Dהבודהיזם-%D7%94%D7%98%D7%99%D7%91%D7%98%D7%99הטיבטי/ גילי חסקין - עקרונות הבודהיזם הטיבטי]}}{{הערה|[https://www.pdharma.co.il/%D7%94%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94%D7%99%D7%96%D7%9Dהבודהיזם-%D7%94%D7%98%D7%99%D7%91%D7%98%D7%99הטיבטי-%D7%90%D7%95%D7%A8אור-%D7%A8%D7%9B%D7%9C%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99רכלבסקי/ הבודהיזם הטיבטי] באתר פסיכודהרמה}} כשהוא מת, נשמתו נכנסת בגופו של [[תינוק]] שנולד, שלאחר מבדקים דתיים-מסורתיים, הופך להיות הדלאילדלאי לאמה החדש.
 
מאז [[17 בנובמבר]] [[1950]] מכהן בתפקיד הדלאי לאמה ה-14, [[טנזין גיאטסו]].
שורה 13:
הלאמה השלישי [[סונאם גיאטסו]] הגיע ב-[[1578]], במסגרת הפצת הבודהיזם, ל[[מונגוליה]] ושם קיבל את התואר "דלאי לאמה" מידי המנהיג המונגולי [[אלטאן חאן]].
 
בעקבות מאבק כוחות בין המסדר לבין מלך טיבט נמלט הדלאי לאמה הרביעי מטיבט ומת בגלות ב-[[1616]]. בשנת [[1642]], בסיוע כוחות מונגוליים שקיבלו על עצמם את הבודהיזם בגירסת מסדר הגולגפה, נקבע הדלאי לאמה החמישי כמנהיגה הרוחני של טיבט ושליטה הפוליטי. הוא בנה את [[ארמון פוטאלה]] ב[[להסה]], ארמון שהפך למקום משכנם של הדלאי לאמה עד ל-[[1959]], ולאחד מסמליה הבולטים של טיבט.
ב-[[1682]] עם בחירת הדלאי לאמה השישי, טסאנג-יאנג גיאטסו, הוחלט כי תפקיד המנהיג הרוחני והמנהיג הפוליטי יישארו בידי אדם אחד - הוא הדלאי לאמה.
 
ב-[[17 בנובמבר]] [[1950]], בגיל חמש עשרה בלבד, הוכתר [[טנזין גיאטסו]] על ידי ממשלת טיבט לראש המדינה ולמנהיגה הרוחני הרשמי, הדלאי לאמה ה-14, במקום קודמו [[טובטן גיאטסו]] (Thubten Gyatso), שנפטר בשנת [[1933]]. בחודש [[אוקטובר]] 1950, בעקבות המינוי שסין התנגדה לו מאוד, כבשו כוחות הצבא הסיני את טיבט. לאחר ניסיון [[התנקשות]] כושל של סין בגיאטסו וכישלון ניסיון של הטיבטים להתקומם, ברח גיאטסו ל[[דרמסאלה]] שבצפון הודו ב-[[17 במרץ]] [[1959]], בה הוא שוהה עד היום. בדרמסלה הוקמה [[הממשלה הטיבטית הגולה]] בראשות גיאטסו, המנהלת את המאבק לשחרור טיבט ולהשגת [[עצמאות]] או לכל הפחות, [[אוטונומיה]]. ממשלת [[הרפובליקה העממית של סין|סין]] מחרימה את הדלאי לאמה ה-14 ומסרבת לחלוטין לשאת ולתת עמו, בשל היותו סמל למאבק לשחרור טיבט. החזקה של כתבים, תמונות או סרטים הקשורים לדלאי לאמה נחשבת בסין ל[[עבירה פלילית]] חמורה שעונש כבד בצדה. גיאטסו קיבל את [[פרס נובל לשלום]] בשנת [[1989]] על הנהגת [[אופוזיציה]] [[אי-אלימות|לא אלימה]] ([[סאטיאגרהא]]) נגד השלטון ה[[הרפובליקה העממית של סין|סיני]]הסיני בטיבט.
 
בשנת [[1995]] הכריז גיאטסו על [[גנדן צ'ואקי ניאמה]], בן ה-6 אשר התגורר בטיבט, כגלגול ה-11 של ה[[פאנצ'ן לאמה]] (התואר השני בחשיבותו ב[[בודהיזם טיבטי|בודהיזם הטיבטי]]). בעקבות חוסר שביעות רצון של השלטון הסיני מהבחירה, נאסרו ניאמה ובני משפחתו, ומאז לא נודע מה עלה בגורלם. כתחליף, בחרו הסינים את גיאנסיאן נורבו (Gyaincain Norbu) כפאנצ'ן לאמה מטעמם, אף שמרבית הטיבטים אינם מכירים בבחירה זו.