העיר העתיקה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 25628993 של Nevodan30 (שיחה), מיותר
מ הסרת קישורים עודפים, הגהה
שורה 13:
|מפה=[[קובץ:Map of Jerusalem - the old city.png|300px]]
}}
'''העיר העתיקה''' ב[[ירושלים]] (ב[[ערבית]]: '''بلدة القدس القديمة''', נהגה: בִּלִדַת אֶלקוּדְס אֶלקָדִימָה) היא האזור [[עיר עתיקה|העירוני העתיק]] של ירושלים. שטחה המוקף על ידי [[חומות ירושלים]] הוא כ-850 [[דונם]] .{{הערה|{{עיר בראי תקופה|א}}, עמ'עמוד 27.}} כמו כן נכללים בעיר העתיקה [[הר ציון]] ו[[עיר דוד]], הנמצאים מחוץ לחומות, בסמוך ומצד דרום.
 
העיר העתיקה מחולקת ל-4 רבעים: [[הרובע המוסלמי]], [[הרובע היהודי]], [[הרובע הנוצרי]] ו[[הרובע הארמני]]. כיום מתגוררים בה כ-39,000 בני אדם. ב[[חומת ירושלים העות'מאנית|חומת העיר העתיקה]] שמונה שערים: [[שער יפו]], [[שער שכם]], [[שער ציון]], [[שער הרחמים]] (סגור), [[שער האריות]], [[שער הפרחים]], [[השער החדש]] ו[[שער האשפות]].
 
העיר העתיקה מהווה מוקד משיכה מרכזי לתיירים בני דתות ואומות שונות, הבאים מרחבי העולם לבקר באתרים הקדושים הנמצאים בה, ובהם: [[הר הבית]], [[הכותל המערבי]] ו[[כנסיית הקבר]].
העיר העתיקה במתכונת ובגבולות המוכרים לנו כיום, נבנתה [[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|בתקופה העות'מאנית]]. ברם, "צורת העיר העתיקה, מערך השטח הבנוי שלה, חומתה הנוכחית, שעריה, רחובותיה, שווקיה ורבעיה, הם פרי יצירה של תקופות חשובות שקדמו לה בהרבה".{{הערה|יהושע בן-אריה, '''עיר בראי תקופה - ירושלים במאה התשע-עשרה''', עמ'עמוד 27.}} רבים מהאתרים המצויים בתחומה על פני מפלס החיים ומתחת לו, מקורם מן [[העת העתיקה]]. העיר העתיקה בנויה על חורבות בתים, קמרונות ושפכי הריסות אשר נבנו ונהרסו לסירוגין במשך אלפיים שנה. תחת בתים רבים יש בורות מים ומעברי ניקוז קדומים. מפלס החיים בעיר העתיקה בימינו הוא כ-4–8 מטר מעל מפלס הרחוב בעיר בימי הבית הראשון, וכ-2–4 מטר ממפלס [[ירושלים בתקופה הרומית|העיר בתקופה הרומית]] במאות הראשונות לספירה הכללית.{{הערה|מיכאל טרנר, שיקום ושימור העיר העתיקה, '''ירושלים כעיר שחוברה לה יחדיו''', גיליון '''אריאל''', 45-44, (עורך: אלי שילר), ירושלים 1986, עמ'עמודים 129-128.}}
 
ב־[[1981]] הוכרז מתחם העיר העתיקה כ[[אתר מורשת עולמית]] על ידי [[אונסק"ו]].{{הערה|1=ברישומי [[אונסק"ו]], האתר אינו משויך למדינה ספציפית; ההכללה ברשימה נעשתה בעקבות בקשה של [[ירדן]].}}
 
==היסטוריה==
שורה 27:
=== העת העתיקה ===
==== התקופה הכנענית ====
ב[[תקופת הברונזה]], בשנים 3500 - 2200 לפנה"ס הייתה ירושלים עיר פרזות. ב[[תקופת הברזל בארץ ישראל|תקופת הברזל]] התקיימה בה עיר בשליטת מלך.{{הערה|1= ראו: [http://www.hayadan.org.il/first-letter-from-jerusalem-1207109/ המכתב הראשון מירושלים: חוקרים מהאוניברסיטה העברית גילו את התעודה העתיקה ביותר שנכתבה בירושלים].}} והעיר מוזכרת ב[[מכתבי אל-עמארנה]] (מהשנים 1350-1400 לפנה"ס). ב[[המקרא|מקרא]] מוזכרת העיר בשמות אחדים, בין השאר בשם: '''יבוס'''.{{הערה|ראו: {{תנ"ך|שופטים|א|כא}}.}} העיר נכללת באזור ההיאחזות הישראלית ב[[המאה ה-12 לפנה"ס|מאה ה-12 לפנה"ס]].{{הערה|[[יוחנן אהרוני]], '''אטלס כרטא לתקופת המקרא''', ירושלים, 1979, עמ'עמודים 36, 50.}}
 
==== תקופת בית ראשון ====
[[קובץ:Siloam script33.jpg|שמאל|ממוזער|200px|כתובת ניקבת השילוח]]
בתנ"ך מסופר על [[כיבוש ירושלים בידי דוד|כיבוש העיר על ידי דוד]] בסביבות שנת 1000 לפנה"ס, והפיכתה לבירת הממלכה בשליטתו.{{הערה|ראו: {{תנ"ך|שמואל ב|כג|יד}}.}} בשנים 967-928 לפנה"ס, שלט בירושלים [[שלמה]] וטיפח בעיר ובכל רחבי [[ארץ ישראל]], מפעלי בנייה גדולים. "גולת הכותרת של מפעליו הייתה בניית [[בית המקדש]]", שנקרא לימים [[בית המקדש הראשון]]. המקדש נועד לאחד את [[שנים עשר שבטי ישראל]] באתר פולחן משותף אחד [[ירושלים בתקופת בית ראשון|בירושלים]].{{הערה|יוחנן אהרוני, '''אטלס כרטא לתקופת המקרא''', ירושלים: הוצאת כרטא, 1979, עמ'עמודים 74-72.}} אולם עם עלייתו של [[רחבעם]], בנו של שלמה, למלכות, אירע פילוג [[ממלכת ישראל המאוחדת|הממלכה המאוחדת]] בשנת 925 לפנה״ס; ירושלים הייתה מאז לבירתה של [[ממלכת יהודה]], ואילו [[ממלכת ישראל]] קבעה את בירתה ב[[שכם]] ומרכזי פולחן ב[[בית אל (יישוב מקראי)|בית אל]] וב[[תל דן|דן]], שהיוו תחרות למקדש הירושלמי.
 
בשנת 701 לפנה"ס בא [[סנחריב]] מלך [[ממלכת אשור|אשור]] בראש צבאותיו לארץ ישראל, ותבע את כניעתה של ממלכת יהודה. כדי להגן על העיר, הקים המלך [[חזקיהו]] חומה שהרחיבה את גבולות העיר וכללה בה את "[[העיר העליונה]]" - הגבעה המערבית בין [[גיא בן הינום]] לבין [[הגיא המרכזי]]. חזקיהו דאג גם לאספקת מים ויזם חפירת [[נקבת השילוח|ניקבה]] שהעבירה את מי נחל [[גיחון|הגיחון]] שמחוץ לחומת העיר אל [[בריכת השילוח]] שבתוך חומות עיר. גייסות סנחריב עלו על ארץ ישראל וכבשו 46 ערים ביהודה; הם הטילו [[מצור]] על ירושלים, שתושביה זכו לעידודו של [[ישעיהו]] הנביא. אולם לפתע נסוג הצבא האשורי וחזר על עקבותיו.{{הערה|יוחנן אהרוני, '''אטלס כרטא לתקופת המקרא''', ירושלים, 1979, עמ'עמוד 99.}}
 
בשנת 587 לפנה"ס יצאו גייסות [[נבוכדנצר השני]] לארץ ישראל, ושנה לאחר כך נפלה ממלכת יהודה בידי [[האימפריה הבבלית]]. הבבלים הרסו את בית המקדש והוציאו לגלות חלק מהאוכלוסייה היהודית.
שורה 108:
[[התקופה הממלוכית בארץ ישראל|הכובשים הממלוכים]] תפסו את השלטון בארץ ישראל לאחר שהדפו ב[[קרב עין ג'אלות]] את הגייסות ה[[מונגולים]] שפשטו בארץ ישראל, ב-3 בספטמבר [[1260]]. השליט הממלוכי הראשון [[בייברס]] המשיך לרדוף את הצלבנים ולגרשם מארץ ישראל. בשנת [[1219]] נהרסו חומות [[העיר העתיקה]] ונותרה עיר פרזות (עד הכיבוש העות'מאני), מלבד מגדל דוד שבו ישב המושל הכללי שהופקד על הסדר הציבורי ועל גביית מיסים ולצדו ו[[חיל מצב]] ממלוכי; ואילו המושל הדתי, שלעזרתו גם כן עמד כוח חמוש, ישב במבנה סמוך להר הבית ו[[בית הספר אל עומריה (ירושלים)|אל עומריה]] ואחר כך ליד [[שער המשגיח]], וחלש על מבני הציבור בשימוש דתי ([[ווקף]]). העיר השתייכה למחוז [[עזה]] ולעיתים למחוז דמשק, ואחר כך נעשתה ל[[נפה (פרובינציה)|נפה]] עצמאית הכפופה לסולטאן.
 
לטעמם של השליטים הממלוכים לא הייתה לירושלים חשיבות כלכלית או אסטרטגית, אלא דתית. הם בנו עשרות מבני מרהיבים בעיר [[אדריכלות ממלוכית|וסגנונם]] ביטא את השאיפה האיסלאמית: "לעשות את ירושלים מרכז מוסלמי רב-לאומי לתפילה ולימודי דת".{{הערה|דוד קרויאנקר, '''אדריכלות בירושלים, הבנייה בעיר העתיקה''', ירושלים 1993, עמ'עמוד 58.}} הכלכלה המקומית התבססה על חקלאות ובמיוחד גידול [[כותנה]] ועיבודה לאריגים, וכן על המסחר והשירותים לתנועת התיירים והצליינים מאמיני שלוש הדתות.
 
בתמיכתם של השלטונות הממלוכים התקבצה בירושלים קהילה של מלומדי ה[[אסלאם]] אשר הפכו את העיר למרכז [[תאולוגיה|תאולוגי]] איסלאמי. הנוצרים האירופאים בירושלים סבלו לעיתים מיחס עוין של השלטונות; כך אירע עם בואם של הנזירים ה[[פרנציסקנים]] אל העיר, בשנת [[1334]], ומינוים כ"שומרי המקומות הקדושים בארץ הקודש" מאת האפיפיור היושב ב[[רומא]].
שורה 125:
האוכלוסייה הירושלמית התרחבה עקב ההשקעה העות'מאנית בתשתיות העיר; וגדלה מכ-5,000 נפש בעת הכיבוש העות'מאני, לכ-16,000 נפש בשנת [[1550]]. אולם ירידת עוצמתה של האימפריה העות'מאנית בתקופה מאוחרת יותר, הייתה מהסיבות להזנחתה של ירושלים; ובשלהי [[המאה ה-18]] התגוררו בעיר כ-10,000-9,000 תושבים. בראשית המאה, האוכלוסייה היהודית כללה [[מגורשי ספרד|ספרדים]] ובני קהילות [[יהדות צפון אפריקה|צפון אפריקה]] והמזרח התיכון. בשנת [[1700]] הגיעו לירושלים שיירת רבי [[יהודה החסיד (ירושלים)|יהודה החסיד]] [[יהדות אשכנז|מאשכנז]], אולם לא נקלטה בעיר.
 
מראשית המאה ה-19 התגברה השפעת המעצמות האירופאיות בארץ ישראל ובירושלים. ומלבד הצליינות הדתית, עלו אל העיר נוסעים ותיירים, חוקרים וארכאולוגים שחשפו את [[קשת רובינסון]] ו[[שער וורן]], ושליחי המעצמות שביקשו לתקוע בה יתד. רבים מהם פרסמו את רשמיהם על הנעשה בה בחיבורים מודפסים. ומאז מקובלת חלוקת העיר לארבעה רבעים: [[הרובע המוסלמי|המוסלמי]], [[הרובע היהודי|היהודי]], [[הרובע הנוצרי|הנוצרי]] ו[[הרובע הארמני|ארמני]], ולעיתים מציינים את [[שכונת המוגרבים]] כרובע נוסף.{{הערה|עד 1800 בקירוב, לא הייתה החלוקה לארבעת הרבעים מקובלת בספרות הנוסעים ומחקר העיר; ראו: יהושע בן-אריה, '''עיר בראי תקופה - ירושלים במאה התשע-עשרה''', עמ'עמוד 27.}}
כלכלת העיר במאה ה-19, התבססה על תעשייה ומלאכה מוגבלת, [[שוק העיר העתיקה בירושלים|ובשוקי העיר העתיקה]] הוצגו מוצרים של תעשיות [[שמן]] ו[[סבון]] מסורתית, עיבוד כותנה ו[[אריגה]] ו[[צורף|צורפות]], שנמכרו למקומיים ולצליינים ותיירים.{{הערה|יהושע בן-אריה, '''עיר בראי תקופה - ירושלים במאה התשע-עשרה''', עמ'עמודים 72-54.}}
 
בתקופת שלטונו של [[מוחמד עלי (שליט מצרים)|מוחמד עלי]], קצין מצרי אשר שלט בארץ ישראל בשנים 1832{{כ}}-[[1840]], הונהגו רפורמות חוקתיות וכלכליות מודרניזטוריות אחדות, בין השאר בהסכמתו לשדרוג ה[[קפיטולציות]], שבמסגרתן יכלו נתיני מדינות זרות לחסות בצל הקונסולים שלהם שהוצבו בארץ ישראל. התקנות החדשות הקלו על התיישבותם של יהודים בעיר; הם הורשו להקים בתי כנסת חדשים ולתקן את הישנים והחרובים. תנועת התיירות והצליינות הנוצרית אל העיר התגברה; נבנתה בעיר כנסייה פרוטסטנטית ראשונה, ונפתחה בה לראשונה קונסוליה של [[הממלכה המאוחדת]] (ב-[[1839]]). הרפורמות של מוחמד עלי תמכו, למעשה, בחדירתן של המעצמות האירופאיות לארץ ישראל ולירושלים במיוחד; ובשל הנסיבות הפוליטיות הותירו אותן העות'מאניים על כנן, לאחר שהביסו את שלטונו של מוחמד עלי, ואף הרחיבו אותן, בהקלות חוקתיות לרכישת קרקעות ומגורים בארץ ישראל לנתינים זרים שאינם מוסלמים; בהם יהודים שבאו לירושלים כיחידים בערוב ימיהם, ובשיירות, כגון [[עליית תלמידי הגר"א]].
 
האוכלוסייה הירושלמית התרחבה והתגוונה בעקבות החדירה האירופית וההתפתחות הטכנולוגית. ולקראת שלהי המאה ה-19, הוקמו מבנים בכול השטחים הפנויים בין החומות לרוב בעשרות מבני ציבור יהודיים ונוצריים. לצדה של הבנייה הממסדית-השלטונית העות'מאנית, הוקמו מבני ציבור על ידי אירופאים נוצרים בני אומות אחדות: [[רוסי]]ם, [[איטלקי]]ם, [[גרמני]]ם ואחרים שבנו על פי האופייני בארצותיהם, כדי להדגיש את נוכחותם בעיר, ובשלל סגנונות אדריכליים: [[אדריכלות נאו-קלאסית|נאו-קלאסי]], נאו-ביזנטי, [[אדריכלות נאו-גותית|נאו-גותי]], אשר לתכנונם העדכני לתקופתם הועסקו אדריכלים "ידועי שם בארצותיהם".{{הערה|דוד קרויאנקר, '''אדריכלות בירושלים, הבנייה בעיר העתיקה''', ירושלים 1993, עמ'עמודים 20–22, 159.}}
{| align="left" class="wikitable" border="2" cellpadding="5"
! colspan="6" style="text-align: center;"|'''צמיחת אוכלוסיית ירושלים במאה ה-18{{ש}} ובתחילת המאה ה-20''' (נתונים אומדניים)<small>{{הערה|על פי יהושע בן-אריה, מבוא, '''אמנות ואומנות''', עמ'עמוד 14. הנ"ל, '''עיר בראי תקופה, ירושלים במאה ה-19''', א, ירושלים, הוצאת יד יצחק בן-צבי, תשל"ז-1977, עמ'עמודים 318, 403}}</small>
|-
! שנה !! יהודים !! מוסלמים !! נוצרים !! לא יהודים !! סך הכול
שורה 152:
| 1890 || 25,000 || 9,000 || 8,000 || 17,000 || 42,000
|-
| 1900 || 35,000{{הערה|מהם 19,000 התגוררו בעיר העתיקה.}} || 10,000 || 10,000 || 20,000 || 55,000
|-
| 1910 || 45,000 || 12,000 || 13,000 || 25,000 || 70,000
שורה 164:
בשל הצפיפות הרבה החלה [[היציאה מהחומות|היציאה מהעיר העתיקה]] בקרב כול הקהילות בעיר העתיקה שבין החומות. שכונות חדשות נבנו מחוץ לגבולות העיר העתיקה, לצדיה: הצפוני, המערבי והדרומי. הנוצרים החלו לבנות מחוץ לחומה בשנת 1850; שכונתם הראשונה של היהודים [[משכנות שאננים]], נבנתה בשנת 1860. השכונות החדשות נקראו "העיר החדשה" והן מהוות כיום את רוב שטחה המוניציפלי של העיר. עם התבססות ההתיישבות מחוץ לחומות, החלו לכנות את חלקה הישן של העיר שבין החומות "העיר העתיקה".
 
[[מסע וילהלם השני לארץ ישראל|מסעו של הקיסר הגרמני וילהלם השני בארץ ישראל]] וביקורו בעיר, בשנת 1898, היה אירוע רב רושם, שלכבוד כניסתו אליה נהרס חלק מהחומה בסמוך לשער יפו; ובמקביל באותם ימים נערך ביקורו בירושלים של המנהיג [[ציונות|הציוני]] [[בנימין זאב הרצל]], שבעקבותיו הכין תוכנית לשיקומה המודרני של העיר העתיקה.{{הערה|על תוכנית הרצל, ראו: יהושע בן-אריה, '''עיר בראי תקופה - ירושלים במאה התשע-עשרה''', עמ'עמודים 76-72;{{ש}}בספרו האוטופי "[[אלטנוילנד]]" (1902), ספר חמישי, פרק א, כתב הרצל כי בעיר העתיקה לא יהיו יותר בתים פרטיים.}}
 
בקיץ 1914, פרצה [[מלחמת העולם הראשונה]], שבה השתתפה האימפריה העות'מאנית לצד [[גרמניה]] ו[[הקיסרות האוסטרו-הונגרית]]. תושבי ירושלים סבלו בתקופת המלחמה מרעב, מחלות וגירושים; אוכלוסיית הקהילות הצטמצמה; וחלק ממנה [[הזנות בירושלים בימי מלחמת העולם הראשונה|עסק בזנות]] לפרנסתו. התאוששותה באה רק כשנה לאחר תום מלחמת העולם הראשונה, ובעקבות סיוע רב שהגיע מחוץ לארץ, בסביבות [[1920]].
שורה 176:
[[המרד הערבי הגדול|מאורעות הדמים בשנים 1936–1939]], גרמה ליציאתם של התושבים היהודים מרובעי העיר העתיקה, מלבד הרובע היהודי.
 
ב[[מלחמת העצמאות]] ([[1948]]) תפס [[הליגיון הערבי]] את עיר העתיקה והשכונות המזרחיות של ירושלים. ברובע היהודי נותרו יהודים תושביו, וכוחות הגנה מצומצמים: אנשי [[ההגנה]] ו[[אצ"ל]]. ניסיון [[חטיבת הראל]]-[[פלמ"ח]] לפרוץ אל רובע ב-[[19 במאי]] 1948 דרך [[שער ציון]] לא צלח.{{הערה|צביקה דרור, '''הראל, חטיבת פלמ"ח-הראל במערכה על ירושלים תש"ח''', תל אביב 2005, עמ'עמודים 191-185.}}
וב-[[28 במאי]] נפל הרובע היהודי בידי כוחות הלגיון הערבי, והלוחמים עם חלק מהתושבים נלקחו ב[[שבי]], ושוחררו לאחר חודשים אחדים אל מדינת ישראל.
 
שורה 182:
הירדנים שלטו בעיר העתיקה במשך 19 שנה. הם היו האחראים לניהול המקומות הקדושים בעיר, בין היתר, על מתחם הר-הבית, ובו [[מסגד אל-אקצה]] ו[[כיפת הסלע]]. באותה תקופה המשיכו להגיע תיירים מכל רחבי העולם לביקור בעיר.
 
[[הרובע היהודי]] בעיר העתיקה נהרס כליל על ידי [[הליגיון הערבי]] ותושבים מקומיים בזמן [[מלחמת העצמאות]] והפך לאזור חרב ומוזנח. [[בית הכנסת החורבה]], שהיה אחד המבנים הגבוהים והמרשימים בעיר העתיקה ו[[בית הכנסת תפארת ישראל]] נחרבו. [[ממלכת ירדן|השלטון הירדני]] מנע מיהודים או ישראלים להתגורר או לבקר בעיר העתיקה. עד 1967, קיים [[משרד הדתות]] טקס התייחדות עם העיר העתיקה ביום נפילת הרובע היהודי.{{הערה|{{דבר||עצרת התיחדות עם ירושלים העתיקה|1959/05/28|00222}} }}
 
==== התקופה הישראלית ====
שורה 195:
השלטונות הישראליים ו[[עיריית ירושלים]] עורכים מעת לעת שיפוץ נרחב בתשתית אספקת המים והביוב ובריצוף ושילוט הרחובות בעיר העתיקה, בשימור החומה והשערים וב[[מנהרות הכותל]], מאז שנות השמונים של המאה ה-20. לרחוב המוביל מ[[שער יפו]] אל [[הכותל המערבי]] בשם: '''רחוב הבירה''' (רחוב עיר הבירה) ובמהלך שנות כהונתו של [[טדי קולק]] שונה השם ל'''רחוב דוד'''. ברחובות הראשיים מתנהל מסחר במזכרות, דברי [[טקסטיל]] וכלי נוי, המיועדים בעיקר לתיירים ועולי רגל מארצות העולם.
 
בשנת [[2004]] התגוררו בעיר העתיקה כ-35,000 אלף תושבים, מתוכם כ-3,100 תושבים יהודים.{{הערה|1= ראו: ב [http://www.jiis.org.il/content.asp?pressMessageID=5 אתר [[מכון ירושלים לחקר ישראל]] ].}} בשנים האחרונות ניכרת מגמה של הדלדלות האוכלוסייה הנוצרית בעיר, אשר גורמת דאגה בחוגי [[הוותיקן]]. נכון ל-2016 על פי נתוני עיריית ירושלים מתגוררים בעיר העתיקה כ-39,000 תושבים: ב[[הרובע המוסלמי|רובע המוסלמי]], המאוכלס והצפוף מבין הרבעים מתגוררים 27,407 תושבים{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.jerusalem.muni.il/he/residents/myneighborhood/neighborhoods/themuslimquarter/|הכותב=|כותרת=הרובע המוסלמי- עיריית ירושלים|אתר=|תאריך=}}}} ב[[הרובע הארמני|רובע הארמני]]- 3278 תושבים,{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.jerusalem.muni.il/he/residents/myneighborhood/neighborhoods/neighborhoodarmenianquarter/|הכותב=|כותרת=הרובע הארמני -עיריית ירושלים|אתר=|תאריך=}}}} [[הרובע היהודי]]-4210 תושבים,{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.jerusalem.muni.il/he/residents/myneighborhood/neighborhoods/thejewishquarter/|הכותב=|כותרת=הרובע היהודי- עיריית ירושלים|אתר=|תאריך=}}}} והרובע הנוצרי- 4722 תושבים.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.jerusalem.muni.il/he/residents/myneighborhood/neighborhoods/christianquarter/|הכותב=|כותרת=הרובע הנוצרי - עיריית ירושלים|אתר=|תאריך=}}}}
 
==גלריה==
שורה 212:
 
== לקריאה נוספת ==
; ספרות כללית
* [[דן בהט]], '''אטלס כרטא הגדול לתולדות ירושלים''', ירושלים: [[הוצאת כרטא]], 1994.
* [[מרדכי נאור]] (עורך), '''ירושלים עיר ועם - מדוד המלך עד ימינו''', תל אביב: [[הוצאת ידיעות אחרונות]].
* [[זאב וילנאי]], '''ירושלים, העיר העתיקה וסביבתה''', א-ב, ירושלים 1972.
* [[מאיר בן-דב]], '''ביצורי ירושלים, החומות השערים והר הבית''', תל אביב 1983.
* [[אלי שילר]], [[גדעון ביגר]] (עורכים), '''ירושלים העיר העתיקה''', ירושלים 1991.
* אלי שילר, '''ירושלים, חליפות ותמורות בדורות האחרונים''', ירושלים 1977.
; מחקר העת העתיקה
* דן בהט, '''מנהרות הכותל המערבי''', ירושלים, 2003.
* [[נחמן אביגד]], '''העיר העליונה של ירושלים''', ירושלים: [[הוצאת שקמונה]], 1980.
* [[עמוס קלונר]], '''סקר ירושלים, האזור הצפוני-מערבי, מבוא ומפתחות''', ירושלים תשס"ג.
* [[אילת מזר]], '''המדריך השלם לחפירות הר הבית''', ירושלים 2000.
* [[עמיחי מזר]], '''סקר אמות המים לירושלים בתוך אמות המים הקדומות בארץ ישראל''', ירושלים 1989.
; מחקר ימי הביניים
* [[זהר עמר]], [[אפרים לב]], '''רופאים ותרופות בירושלים במאות העשירית עד השמונה עשרה''', תל אביב תש"ס.
* אברהם דוד, '''שאלו שלום ירושלים, אסופת איגרות עבריות בעניינה של קהילת ירושלים ויהודיה בתקופה הממלוכית''', תל אביב, 2003.
; מחקר העת החדשה
* [[מינה רוזן]], '''הקהילה היהודית בירושלים במאה הי"ז''', תל אביב תשמ"ה.
* {{עיר בראי תקופה|א}}
* {{עיר בראי תקופה|ב}}
; ספרות נוסעים, זיכרונות ואלבומי תמונות
* [[שבתי זכריה]], '''ירושלים הבלתי נודעת, פרקים בתולדות היישוב היהודי בעיר העתיקה בדורות האחרונים''', 1998.
* שבתי זכריה, '''יהודים ומוסדות יהודיים ב"רחוב השלשלת" בירושלים העתיקה''', הוצאת צור אות, ירושלים.
* שבתי זכריה, '''סיפורי חצרות ובתים בין החומות''', [[הוצאת ראובן מס]], ירושלים, תשס"ו.
* שבתי זכריה, '''סוחרים ובעלי מלאכה יהודים בירושלים העתיקה בעבר, אישים דמוית ואתרים''', ירושלים 2002.
* [[צ'ארלס וילסון]], '''ירושלים, העיר הקדושה''', ירושלים 1988.
* ג'ון פיליפס, '''הרצון לחיים, ירושלים העתיקה מניתוק לתקומה''', (מבוא: [[גולדה מאיר]], סוף-דבר: [[טדי קולק]]), ירושלים 1982.
; אדריכלות, שימור ופיתוח
* ישראל קמחי (עורך), '''אגן נחל קדרון, המרחב החזותי של העיר העתיקה בירושלים, מדיניות שימור ופיתוח''', ירושלים 2009.
* [[דוד קרויאנקר]], '''אדריכלות בירושלים הבנייה בעיר העתיקה''', ירושלים 1993.
; גאוגרפיה
* ד"ר [[אליהו בלנק]],"ארץ-ישראל -ספר גאוגרפי (עם סקירה היסטורית, כלכלית, תרבותית וכדומה)ספריה תמצית מספר 4, תש"א, עמודעמודים 65–70.
 
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Old City (Jerusalem)|ויקימסע=העיר העתיקה
|שם ויקישיתוף=העיר העתיקה}}
{{פורטל|'''לשער לנושאים, אישים ומאמרים בנושא ירושלים והעיר העתיקה, ראו [[פורטל:ירושלים|פורטל ירושלים]]'''.}}
* [http://maps-of-jerusalem.huji.ac.il/ מפות עתיקות של ירושלים] באתר [[הספרייה הלאומית]]
* [http://jerusalem.com/map מפת ירושלים] – מפה אינטראקטיבית של העיר העתיקה בירושלים הכוללת את המסגדים, הכנסיות, ובתי הכנסת בעיר
* [http://www.jerusalem-oldcity.org.il/ אתר העיר העתיקה]
* [http://www.haatika.co.il/ העתיקה בירושלים]
* [http://www.jerusalemshots.com/cat_he66.html פורטל תמונות של ירושלים] העיר העתיקה
* [[רות לפידות]], [http://www.jiis.org.il/.upload/atik.pdf העיר העתיקה], מכון ירושלים לחקר ישראל, מרכז טדי קולק למחקרי ירושלים
* [http://www.jerusalem-old-city.org/ רחובות העיר ימלאו]
* סיורים וירטואליים:
** [http://www.3disrael.com/jerusalem/muslim_quarter.cfm סיור וירטואלי ברובע המוסלמי]
** [http://www.3disrael.com/jerusalem/cardo_inside.cfm סיור וירטואלי בקארדו]
** [http://www.3disrael.com/jerusalem/damascus_gate.cfm סיור וירטואלי בשער שכם]
** [http://www.3disrael.com/jerusalem/kotel_prayer.CFM סיור וירטואלי בכותל המערבי]
** [http://www.3disrael.com/jerusalem/Church_of_the_Holy_Sepulcher_inside.cfm כנסיית הקבר]
* {{עונג שבת|ברוך גיאן|ברוך הבא: סתם יום של חול בעיר העתיקה|2013/10|14}}
* שחר פוני ונריה ספיר, [http://www.iaa-conservation.org.il/article_Item_heb.asp?subject_id=42&id=136 נפת העיר העתיקה של ירושלים: משרד השטח], [http://www.antiquities.org.il/default.aspx אתר רשות העתיקות] - [http://www.iaa-conservation.org.il/ מינהל שימור], 2010
* {{Xnet|[[מיכאל יעקובסון]]|סיור ט' באב בסימן חורבן בית המקדש: אבני דרך בעיר העתיקה בירושלים|3109989|23 ביולי 2015}}
 
== הערות שוליים ==