ירון גולן – הבדלי גרסאות

גולן נולד ב[[תל אביב]] למשפחה שנמנית עם המשפחות הוותיקות בתל אביב מבני [[העלייה השנייה]]. שני סביו, בן-ציון ברקאי ופנחס גולדברג, היו עורכי דין ידועים בתל אביב.

סבתו מצד אביו, אסתר גולדברג לבית וילקנסקי, הייתה אחותם של פרופ' [[יצחק וולקני-אלעזרי]] ושל סופר העלייה השנייה [[מאיר וילקנסקי]]. אביו אליעזר גולן, בוגר [[הטכניון]], היה בעל חברת "תרמויל" ל[[חימום]] והסקה, אמו, פרופ׳ רבקה ברקאי-גולן, הייתה [[מדען|מדענית]] בתחום ה[[מיקרוביולוגיה]]. אחיו הוא [[אספן עתיקות|אספן העתיקות]] [[עודד גולן (אספן עתיקות)|עודד גולן]].

באותה שנה התחיל גולן בכתיבת עבודת [[דוקטור]]ט אודות יצירתו של [[יגאל מוסינזון]], אך לא סיים את כתיבתה. הוא עזב את האקדמיה והמשיך כמבקר ספרות בעיתונים דוגמת "[[דבר]]", "[[על המשמר]]", "[[ידיעות אחרונות]]" ו"[[מעריב]]", והיה בעל טור ב"רחוב ראשי", "[[הארץ]]" (במדורו "ספרים הרבה") וטור עוקצני ב[[מקומון]] הירושלמי "[[כל העיר]]". הוא כתב בהזמנה ספרים על [[תאגיד]]ים [[ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל|הסתדרותיים]] כ[[כור תעשיות|כור]] ו[[טלרד]]. חלק ממאמרי הביקורת הספרותית שכתב באותה תקופה יצאו ב-2012 באנתולוגיה בעריכת אלמנתו בתיה גולן ובתוספת הקדמות מאת בתיה גולן והמשורר [[מנחם בן]].{{הערה|1=ירון גולן, '''ספרים הרבה: פרידות ופרידות סופיות''', תל אביב: ירון גולן, 2012}} בסגנון כתיבתו כמבקר, חל שינוי הדרגתי מסגנון אקדמי-מחקרי לכתיבה קלילה יותר העוסקת בתופעות תרבותיות, ספרותיות ואנושיות. הוא מרד מוסכמותבמוסכמות ונהג לנפץ מיתוסים ופרות קדושות. במדוריו, נתן ביטוי להתפלמסויות ספרותיות שהתקיימו באותה עת בקהילה הספרותית בישראל. בהיותו אספן ספרים ומאמין בצורך להוציא לאור כל ספר, החליט להקים [[הוצאת ספרים]].