יהדות קוצ'ין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 216:
"למרות הלחץ הגדול בענייני עלייה מארצות רבות יש גם הכרח לטפל בעניין העלאת 25% מיהודי קוצ'ין שעוד נותרו שם. כתוצאה מהעלאת רוב יהודי קוצ'ין כל הקהילות שם נהרסו מבחינה חברתית וכלכלית, ברוב בתי הכנסת אין מניין לתפילה והדבר פוגע קשות באנשים שהם כולם שומרי דת ומסורת. מבחינה כלכלית הולך המצב ורע מיום ליום"}}.
יהודי קוצ'ין השתקעו בעיקר ב[[מושב]]ים שונים ברחבי הארץ, שחמישה מהם מהווים עד ליום זה את מרכזי הקהילה: [[נבטים (מושב)|נבטים]], [[מסילת-ציון]], [[תעוז]], [[אביעזר]], [[גבעת כ"ח]], ו[[יובל (מושב)|כפר יובל]]. ב-[[1982]] התגוררו 75% מבני הקהילה בישראל באחד מחמשת המושבים האלה. ריכוזים נוספים של בני הקהילה ניתן למצוא ב[[ירושלים]], [[קריית ביאליק]], מושב [[שחר (מושב)|שחר]], [[ראשון לציון]], [[אשדוד]], [[באר שבע]] ו[[רכסים]].
היהודים הפארדסים בקוצ'ין עלו לישראל ב[[שנות השמונים של המאה ה-20|שנות ה-80]] כשהם מונים כ-200 נפשות, והם פזורים ברחבי הארץ. מרכז הקהילה הפארדסית בבנימינה שם גם בית הכנסת שבשכונת "אוהל יעקב" שכונת שיושבה בעיקר על ידי יהודים מ[[גאורגיה]], ושם נבנה גם על ידם בית הכנסת "עץ חיים" . נוסח התפילה הוא [[יהדות ספרד|יהודי ספרדי]] עם [[מוזיקה יהודית|נעימות יהודיות]] ייחודיות לקהילה [[הגיאורגית]] והקוצ'ינית. התפילה משותפת לשתי העדות ומנוהלת בנוסח קוצ'ין וגאורגיה. גבאי בית הכנסת הוא מרדכי חנניה (חננאשוילי), שמשפחתו היא מוותיקי [[בנימינה]].
| |||