בחירות מקדימות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יהודי מהשומרון (שיחה | תרומות) |
יהודי מהשומרון (שיחה | תרומות) |
||
שורה 12:
==בישראל==
[[קובץ:2בחירות מקדימות.jpg|ממוזער|שלטי תמיכה מחוץ לקלפי במהלך הבחירות ליו"ר מפלגת העבודה, 2017]]
בראשית ימי המדינה, נהגו מרבית המפלגות לבחור את מועמדיהן ל[[הכנסת|כנסת]] בגוף מצומצם ([[ועדה מסדרת]]) שכלל רק אחדים מבכירי המפלגה. בהמשך, החלו חלק מהמפלגות, בעיקר המפלגות הגדולות, לעבור לבחירות מקדימות רחבות יותר. למרות זאת, גם כיום חלק מהמפלגות אינן מקיימות בחירות מקדימות, ופועלות לקביעת רשימתן בשיטה הדומה לזו של הוועדה המסדרת. בחלק מהמקרים הרשימות נקבעות באופן בלעדי על ידי יושב ראש הרשימה כמו ב[[יש עתיד]] וב[[ישראל ביתנו]]. דרך זו מאפיינת מפלגות השואבות את עיקר הפופלוריות שלהן מדמותו הבולטת של יושב הראש. במקרים אחרים הרשימות נקבעות על ידי מועצה חיצונית לרשימה כמו ב"[[מועצת גדולי התורה]]" של [[יהדות התורה]] או ב"מועצת חכמי התורה" של מפלגת ש"ס.
נהוג להבדיל בין שלושה סוגים של בחירות מקדימות המתקיימות במפלגות בישראל: סוג אחד, הנפוץ יותר, הוא בחירות בגוף הנבחר של המפלגה המונה בין כמה עשרות ועד אלפי חברים (הגוף הבוחר מכונה [[ועידה]], מרכז או מועצה). הסוג השני הוא בחירות שבהן משתתפים כל החברים ש[[התפקדות|התפקדו]] למפלגה. הסוג השלישי הוא "פריימריז פתוחים", בהם כל אזרח יכול לתת את קולו לבחירת רשימת המועמדים של מפלגה אחת לכנסת גם אם אינו מתפקד, שיטה זו הונהגה לראשונה בישראל ב-29 בינואר 2019 על ידי מפלגת [[זהות (מפלגה)|זהות]].
| |||